 |
האיחור הרב בו מתפרסמת תגובה זו הספיק למען יסתיים הסקר שנערך ברחבי בריטניה ושבו נבחרה "הבדיחה המצחיקה ביותר" מבין 10000 מועמדות.
אחסוך מהקוראים את ציטוט הבדיחה שפורסמה ברוב כלי התקשורת(אלא אם כן יביע מי מהקוראים שקיקה מופגנת שתאלץ אותי להביא את תמליל הבדיחה בהמשך).
על כל פנים דקות מספר לאחר שהתאוששתי מהשיממון שנפל עלי למשמע אותה "בדיחה" השתלטה עלי עליזות גדולה.
מקור אותה עליזות בחשיבה שניה שהעלתה כי הגם שהבדיחה לא הפילה אותי מהרגליים אין מדובר בקובץ הערות גזעניות, שוביניסטיות וכו' המהוות "בדיחה מגזרית" על שום פניתן למגזר שהמאחד אותו הוא אי השתיכותו (בעיני עצמו) למושאי "הבדיחה". יתר על כן מושאי הבדיחה הם זוג דמויות ספרותיות (שרלוק הולמס ודר' ווטסון) ולמען יצירת הרושם כי הבדיחה מצחיקה יש צורך בהיכרות, שיטחית לפחות, עם הדמויות.
צר לי על הווידוי אך "הבדיחה המצחיקה ביותר" שימחה אותי יותר מרצף ניבולי פה במסווה אינטלקטואלי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש