בתשובה להתש''חניק האלמוני, 21/05/09 1:01
כפי יכולתו, לפי צרכיו 511535
אני רואה שאתה מחזיק זכות קניינית על מה שאתה מגדיר כנימוקים אובייקטיביים. עד עכשיו לא ראיתי אצלך שום נימוק שהוא ראציונלי ולא תיאולוגי. הנימוקים שלך מזכירים לי את הדרשות של ישו בברית החדשה: אם תעשו א', תגיעו למלכות השמים.
כפי יכולתו, לפי צרכיו 511548
ההחלטה על היעד הבסיסי בחיים לא יכולה להיות רציונלית מטבע הדברים, ההחלטה כיצד להגיע אליו היא שצריכה להיות רציונלית.

אני טוען שעבור האדם הרציונלי טבעי לבחור באושרו כיעד הבסיסי, משום שבהיותו רציונלי הוא נוכח שבסופו של דבר אין לו דבר מלבד עצמו. אבל גם אם נניח שהוא רק רוצה לחיות, זה לא משנה.

ואכן, מהרגע שהסכמנו שהשאיפה - הבסיסית, או רק פועל יוצא שלה - היא לחיות, כאן נכנס הרציונל לתמונה ומוביל למסקנה שהמוסר הנכון, זה שתואם למציאות, הוא המוסר המבוסס על הזכות לחיים כולל זכות הקניין, ומכאן שהפוליטיקה הנכונה היא זאת שמבוססת על חופש.

בניגוד להאשמות שלך בהחלט הסברתי איך המסקנות האלה נובעות בצורה רציונלית (למשל, ניתחתי את טבעה הבלתי ניתן לחלוקה של זכות הקניין והסברתי שבין הברירות לתבוע או לא לתבוע לעצמך אחת כזו רציונלי לבחור בראשונה). אתה יכול לנסות ולהפריך את דבריי, אבל להאשים סתם שלא טרחתי לנמק זה שקר גס וחוסר יושר.
כפי יכולתו, לפי צרכיו 511567
תראה באילו מושגים אתה משתמש כאילו שאלו מונחים מוגדרים ומוסכמים על כולם ולכן אפשר להשתמש בהם כחלק משפה משותפת בינך וביני. אתה מניח שכולם מדברים בשפה שלך.
1. האושר.
2. הזכות לחיים כולל זכות הקניין. האם הזכות לחיים היא מסגרת בתוכה נמצאת זכות הקניין? מהי זכות הקניין? האם זכותך לקנות ולהחזיק מכונית שוות ערך לזכותך להיות בעל תאגיד?
כפי יכולתו, לפי צרכיו 511577
אין טעם לחזור ולדוש באותם דברים. כבר הסברתי שאני מסרב להיכנס לאפיסטמולוגיה ושזה באמת לא הכרחי כי אפשר להחליף את האושר בחיים לצורך גיבוש המוסר. על האופן שבו אני תופס את זכות הקניין כבר הרחבתי די והותר, ובכלל זה עניתי על אותן שאלות שאתה שואל אותי. האם לדעתך זה מוגזם מצדי לצפות שמשתתף מרכזי בדיון כמוך יעקוב אחריו ויזכור מה כבר נאמר?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים