בתשובה לצפריר כהן, 22/05/09 1:41
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511746
שלא לדבר על זה שהמטבע שהמדינה השתלטה עליו הוא למעשה סוס טרויאני קטן - אתה עובד וחושב שקיבלת שכר שווה ערך לדיסק כפול של שלמה ארצי, אבל מתוך דאגה אחראית לעתידך, במקום לקנות את הדיסק, אתה חוסך את הכסף. אלא שאז הממשלה פתאום מחליטה להוריד את ערכו, ואתה לא יכול לקנות אפילו דיסק אחד. ובימינו המשוכללים היא אפילו לא צריכה להדפיס כסף בגסות כמו פעם בשביל זה, יש לה מכשירים פיננסיים מתוחכמים הרבה יותר שאיננו מודעים להם אפילו. ומילא אם רק רשעות היתה כאן, אבל מה נגיד על הצביעות? הרי לצד הגזל הזה המדינה גם דואגת לך כביכול לפנסיה וקצבת זקנה, ממש כאילו עתידך חשוב לה! חה, כמה שזה מצחיק למרות שזה עצוב.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511748
אבל כל מה שתארתי עכשיו נובע רק מזה שיש המון אנשים שגרים בצפיפות ולא קשור לצורת הממשל ולייצוג המטבע.

האם הרעיון של משהו שאינו סחר חליפין מפריע לך? בסדר גמור. אבל גם זהב וכסף אינם אכילים. ותפוחים מתקלקלים אחרי זמן־מה.

(וללא קשר: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=580217 - ספר נחמד)
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511750
בבתי כלא יש אנשים שגרים בצפיפות. זה אומר שאין להם אוכל?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511753
לא. זה אומר שהם לא מגדלים בעצמם את האוכל אלא תלויים בגורם זר לאספקתתו. כמו לפחות רוב שאר התושבים
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511814
עושים מהם ריבה.
וסיידר.

אבל הערך התזונתי לא נשאר זהה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511751
בסחר החליפין שלך, המצב יהיה יותר גרוע. אתה חוסך ואוגר בבית ערמה נאה של זהב, אך פתאום מתגלה מכרה חדש של זהב, וערכו של המטמון בביתך יורד.

או לחילופין: אתה אוגר בביתך מלאי יהלומים, ואז פתאום מתחילים לצוץ בשוק יהלומים מלאכותיים ומורידים את הערך.

או שאתה אוגר מלאי גרעיני תירס ועכבר מקומי גורם לפחת במלאי. זאת למרות העסקתו של השומר מיצי במשרה מלאה.

שלא לדבר על כך שכשאתה הולך לשוק עם שק התפוחים ומחליף אותם בערמת עגבניות, לוקח לשני הצדדים זמן לא מועט לוודא שכל הסחורה במצב סביר. למטבעות יש שוליים משוננים מכיוון שבעבר היה נהוג לחתוך קצת מהם כדי להרוויח עוד פיסת זהב. מהי המקבילה של קניה מאוטומט משקאות?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511773
איך הגעת מהאפשרות שפתאום יתגלה מכרה חדש של זהב לכך שהמצב יהיה *יותר* גרוע? מילים אפשר לזרוק כמה שרוצים, לדאוג שיהיה להן קשר למציאות - זה כבר פחות טריוויאלי.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511815
יותר היצע.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511821
מה הקשר להיצע? הוא התכוון ששחיקת ערך מטבע הזהב בעקבות גילוי מכרה חדש תהיה יותר גרועה משחיקת ערך מטבע פיאט בעקבות מעשי השלטון.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511850
מטבע הפיאט נשחק בעיקר בגלל נסיעה על הכביש.

(או שמא זו פליטת מקלדת שלא הצלחתי להבין?)

שוב: לאורך הזמן כוח הקניה של הכסף שיש לי בבנק נשמר.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511869
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511872
מעניין. אבל עדיין לא ברורות לי החלופות.

לדוגמה: מזכירים את ביסוס המטבע על זהב או כסף כחלופה. אולם עדיין לא מצפים שנתהלך עם מטבעות זהב בכיס. ואם מה שנחסוך לא יהיה זהב מתחת לבלטות (או בשיניים), צריך אמצעי תשלום יותר מעשי.

אני רוצה לקנות את הצעצועים הבאים:

איך אני יכול לשלם עבורם?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511876
אתה לא צריך ללכת עם הזהב ממש בכיס, מספיק שתלך עם שטר הבעלות עליו.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511888
מי ערב לי ששטר הבעלות אינו מזויף?

האם אני יכול לשלם למוכר בשטר בעלות ולקבל עודף?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511924
מי ערב לך שהשטר של מאה שקל אינו מזויף?

כן, ברור שאתה יכול לקבל עודף: יכולים להיות שטרי בעלות בערכים שונים. השיטה שאני מתאר לא בדיונית, היו ימים שכל המטבעות בעולם, כולל הדולר למשל, היו בעצם שטרי בעלות על זהב.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511875
>> שוב: לאורך הזמן כוח הקניה של הכסף שיש לי בבנק נשמר.

לאורך איזה זמן בדיוק? שנות השלושים בגרמניה? שלטון בגין בישראל? ימינו אנו בזימבבואה?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511889
התכוונת לתחילת שנות העשרים בגרמניה, כמובן.

התוצאה של האינפלציה בישראל בשנות השמונים היתה ההצמדה למדד. ומאז הכסף שבבנק צמוד למדד (או למשהו אחר), וערכו נשמר. איך הבנק מצליח לעשות את זה? לבנק יש נכסים משלו. והעובדה היא שזה עובד.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511914
אם זה היה פשוט כל כך, למה אכפת לנו מאינפלציה?

(צודק, שנות העשרים.)
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511919
לאינפלציה יש בעיות חמורות משלה. והיא תמיד קשורה למשבר כלכלי. המשבר בגרמניה החל, בין השאר, מכיוון שהיא לא יכלה לעמוד בעונש שהושת עליה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. זו אחת הסיבות שנמנעו מאז לתבוע פיצויים מהצד המפסיד.

כמובן שבמדינה החופשית שלך המצב אינו יותר יציב. אתה מציע למי שלא מרוצה מהחוזה בעיר הנוכחית לעבור לעיר אחרת. אתה לא מזועזע מהאפשרות של התמוטטות המדינה מדי פעם. אם מהיד הנעלמה תלחץ חזק מדי על איזשהו בנק אשראי, הוא יקרוס וכל מי שהחזיק שטרות שלו - אכל אותה (לדוגמה: במערכת המתוארת ב"רוזן ממונטה קריסטו").

אבל עדיין לא ענית לשאלתי: איך אתה מציע לחסוך?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511921
להשקיע בנדל''ן.
לקנות עוד ועוד קרקעות.
לגבות דמי מעבר מכל מי שמבקשים לעבור בהן.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511935
אתה מציג את זה כאילו לא בדיוק כך מושגת רווחה ואיכות חיינו משתפרת.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511954
לא. כשאתה קונה עוד ועוד קרקעות, שכמותן, כאמור, מוגבלת, אתה מצמצם את זכותי לקנות קרקעות.
וכשאתה גובה דמי מעבר על זה שאני עוברת לך בשטח - ככה האצילים של ימי הביניים השיגו תוספת הכנסות. מאז האנושות התקדמה קצת.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511974
רווחה מושגת כאשר אדם לוקח משהו ומשביח אותו או מפיק ממנו משהו. לוקח את האדמה ומקים עליה בניין, לוקח את הים ומוציא ממנו דגים, לוקח את חום השמש ומחמם בו מים, לוקח את הפרה וחולב ממנה חלב. המתכון הבדוק לגרום לאנשים לקחת משהו ולהשביח אותו או להפיק ממנו משהו הוא להציע לו רווחה בתמורה - זה הבסיס לכלכלה חופשית משוכללת.

אז נכון שהסתריט שלך שהיה אמור להפחיד אותי לא בדיוק כולל את רכיב ההשבחה, אבל אם רק נוסיף לו אותו הוא יתאים בדיוק לתיאור של התקדמות ושיפור איכות החיים - ואמנם, רק אם יתווסף רכיב ההשבחה (למשל, היזם שלך יבנה על עוד ועוד האדמות שהוא קונה כבישים) אנשים יסכימו לשלם לו כסף. בלעדיו עסקיו ייכשלו, משאביו יישארו דלים, הוא לא יוכל להמשיך לקנות עוד אדמות, והוא לא יפריע לאיש.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511982
לענ"ד - אם אדם לוקח קרקע ובונה עליה צמודי קרקע - הוא לא משביח אותה, הוא רק מזיק לה. אם אדם לוקח ים ומוציא ממנו דגים, הוא מדלדל אותו.
איפה פה אלמנט ההשבחה?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512000
הכוונה איננה להשביח את הקרקע או את הים לטובתם (הם עצמים דוממים, אין בכלל דבר כזה טובתם), הכוונה להשביח אותם לתועלת האדם.

אתה מסיר את ההסתייגות שלך?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512008
לא.
כי אם לקחת קרקע, ועיבדת אותה, הרי שהשבחת אותה ובכל מקרה לא חסמת אותה לשימוש עתידי. אבל אם לקחת קרקע ובנית עליה - חסמת אותה לשימוש אחר.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512012
אז אני מבין שאתה מצטער שלא נולדת לפני עשרת אלפים שנה בתקופת האבן?

(או שבעצם גם לקחת אבן ולסתת אותה כדי לצוד דוב זה לגרום לנזק מבחינתך?)
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512023
לפני עשרת אלפים שנה זו כבר תקופת הברונזה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512026
6,000 שנים.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512019
אם לקחת חלקת קרקע וסיקלת ממנה אבנים, השבחת אותה.

אם דישנת אותה כמו שצריך, כנראה שהשבחת אותה. עצם העובדה שעיבדת את הקרקע אין משמעותה שהשבחת אותה.

אגב: אפשר תמיד להרוס בניין (ב־simcity זה עלה רק דולר אחד, למיטב זכרוני)
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512009
אני לא מסכים להסרת ההסתייגות.
הוויכוח הוא בדיוק על מהי תועלת לאדם, אתה ממרכז את התועלת לאני, עכשיו, שימוש ראוי,
אחרים מתרחבים לחברה הקרובה להם ןלחודש הבא, שימוש ראוי לאחד הוא בנית מגדל דירות מניב הכנסות של מיליונים, האחר חושב שלשבת בצל תחת עץ ולצפות בתעשיית החלב שלך נוגחת בתרנגולת תוך מחקר מעמיק בקצב גידול החסה ביחס לכמות ההשקיה.
אותו אחד, ראובן למשל ממשיך כבר שלוש שנים לסרב למכור את אדמתו לשמעון, שקנה להזכירך חצי מליון נחלות כדי לסלול את האוטוסטראדה ביירות - טהרן.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512014
בסה"כ ניסיתי להזכיר שרווחה ואיכות חיים מושגות ע"י פעולות אנושיות שמערבות ניצול משאבים טבעיים, ושמקרה טיפוסי הוא כשיזם לוקח משאב טבעי, עושה לו משהו, ואז מוכר או משכיר אותו.

האם מזה את מסתייג? :-/
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512024
בדיוק.
יש הגורסים(אני בינהם) שיש משאבים טבעיים שאסור לנצלם, דוגמת שמורות טבע, שאני רואה כחיוניות לבריאותי הנפשית.
אני כמובן מתנגד להפרטתן ולגבית דמי כניסה אליהן, כדי לאפשר לכולם את החירות להנות מהן.
כשצריך להתפשר כדי לחיות, צריך לנקוט במדיניות של מיזעור נזקים,
הגבלות חלקיות על דייג בים.
אי ניצול אדמות חקלאיות עד להפיכתן לאבק פורח, ועוד.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512035
מכיוון שאני נדיב, אני נותן לך הזדמנות שנייה להסיר את ההסתייגות. אני מציע שלפני שאתה מחליט אם לנצל אותה או לא, תקרא שוב, היטב ובזהירות, את מה שתכתבי. לנוחתך, הנה זה שוב:

"בסה"כ ניסיתי להזכיר שרווחה ואיכות חיים מושגות ע"י פעולות אנושיות שמערבות ניצול משאבים טבעיים, ושמקרה טיפוסי הוא כשיזם לוקח משאב טבעי, עושה לו משהו, ואז מוכר או משכיר אותו."
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512039
אני חושש שאאלץ להשתמש בזכות הווטו שלי.
רווחה ואיכות חיים הם דברים סובייקטיביים לחלוטין, לכן השתמש קודם מישהו במונח ''מדד האושר''.
אשמח לתשובה לשאלותי והערותי האחרות.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512044
האם אתה מסכים שאם משווים את איכות החיים שלנו לזו שהייתה לאבות אבותינו לפני עשרת אלפים שנה, חל שיפור מסוים?

איך זה קרה לדעתך?

ועל אילו שאלות והערות אחרות תשמח לתשובה?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512050
בחלק מהדברים כן, רפואה וטכנולוגיה כן.
חופש אישי לא, כמות המשאבים לא.
הערותי בעניין ריווחיות האכיפה, והבעייה עם החלקה של ראובן שתוקע לשאר המשקיעים פרויקט של מיליארדים כבר שלוש שנים.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512053
אני מתנצל, אבל קצת קשה לי לעקוב אחרי כל מה שכותבים, אז אני מציע שתשאל בצורה מפורשת את השאלות שאתה רוצה שאענה עליהן.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512057
על סמך אמרת שחצי מהעובדים עוסקים בפיקוח ואכיפה?
מה עושים עם המגרש שראובן מסרב למכור במחיר שווה, לצורך סלילת אוטוסטראדה שכבר השקיעו בה מיליארדים?
(קבר צדיק? ראובן, אתה לא מבייש את המולה נאסר א-דין).
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512061
>> על סמך אמרת שחצי מהעובדים עוסקים בפיקוח ואכיפה?

על סמך זה שחצי מהעובדים מועסקים ע"י המדינה, ושלהשקפתי כל מה שהמדינה עושה (פרט להחזקת צבא ואכיפת החוק הפלילי) הוא לאכוף ולפקח שהפעילות הכלכלית מתבצעת בהתאם לחוקים ולתקנות.

>> מה עושים עם המגרש שראובן מסרב למכור במחיר שווה, לצורך סלילת אוטוסטראדה שכבר השקיעו בה מיליארדים?

אין דבר כזה מחיר שווה. ראובן יחליט אם שווה לו להמיר את המגרש בכסף או ברכוש החלופי שמציעים לו, לא אף אחד אחר.

אני לא ממליץ להשקיע מיליארדים באוטוסטרדה לפני שמוודאים שאין איזה ראובן שמעדיף להשאיר את המגרש אצלו.

אבל אם כבר השקיעו מיליארדים, אני מציע להשקיע רק עוד קצת ולקנות אדמה בסמוך למגרש של ראובן לצורך מעקף.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512062
מורים וגננות הם עובדי מדינה.
רופאים ואחיות הם עובדי מדינה.
כבאים הם עובדי מדינה.
שגרירים הם עובדי מדינה.

ואף אחד מאלה לא עוסק באכיפה ופיקוח של הפעילות הכלכלית.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512063
נכון, את צודקת.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512066
וטייס חלל.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512072
כל אלה שהזכרת אמורים על פי התש''חניק להיות מופרטים. ברור שיהיו פחות מורים, פחות רופאים ופחות אחיות. הכל יהיה יעיל יותר.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 546097
מה פתאום פחות? יהיו יותר, כי צריך יותר.
אבל הם כולם יקבלו שכר הרבה יותר נמוך, יפוטרו כל בסוף כל שנה, יחפשו את עצמם במשך חודש וחצי (מורים וגננות), ויקלטו מחדש. למותר לציין שהם לא יקבלו דמי הבראה ושאר ירקות שמקבלים רק לאחר ותק מסויים. הם יהיו כולם עובדי עמותות, כפי שקורה כבר עכשיו, ע"ע קרן קרב ודומותיה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 546099
לא צריך יותר מורים. צריך עוד אחיות, אבל זה בגלל חוסר חלוקה נכונה שלהן בין המחלקות, וצריך עוד רופאים, אבל בעיקר בהתמחויות מסויימות (למשל הרדמה, שבה יש מחסור קשה) ולא בהתמחויות אחרות.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511933
>> אבל עדיין לא ענית לשאלתי: איך אתה מציע לחסוך?

אתה צוחק עלי, נכון?

הרי אתה בעצמך, באופן שיטתי, לא עונה על שאלותי!

הנה בתגובה הזאת, למשל: בפסקה הראשונה אתה נותן לי שיעור בהיסטוריה על ההשלכות השליליות של תביעת פיצויים מהצד המפסיד, בלי שום קשר לשאלה ששאלתי או לנושא שעמד על הפרק, ובפסקה השנייה אתה בכלל מעלה פתאום נושא חדש לגמרי שלא קשור אפילו באופן רופף לנושא הקודם.

אבל אני אהיה אדיב ואענה לך בכל זאת:

במדינה כמו שלך אין לך שום אפשרות לחסוך באמת, אתה רק יכול להתפלל שהשלטון לא יחרים לך את העושר שצברת. במדינה כמו שלי אתה יכול לחסוך באמצעות צבירת רכוש בר קיימא ולדעת שכל עוד המדינה עומדת על תילה הוא שלך וימשיך להיות שלך.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511942
מה שאמרתי בפסקה הראשונה ובפסקה השניה היא שלבעיה שאתה מעלה יש מקבילות גם בשיטה שלך. אבל כזכור, מצאנו דרך להמנע מעיקר הבעיות של האינפלציה.

הבעיה עם רכוש בר־קיימא היא שלא ברור בדיוק איך לממש אותו.

אגב, המגרש שלך יאבד את ערכו אם יקרה משהו לעיר או לאותו חלק של העיר. או סתם אם תהיה הצפה.

למדינה יש אינטרס שאנשים ימשיכו לחסוך ולהחזיק כסף ויביעו אמון במערכת הבנקאית ולכן היא לא מפקיעה סתם־כך רכוש ללא סיבה טובה.
המדינה אפילו טורחת מדי פעם להשקיע את כספה כדי למנוע התמוטטות של בנקים או לפחות להגן על כספי החוסכים במקרה הזה.

כמובן שבמקרים חריגים רצוי להחרים כסף מיזמים:
אתה יכול לתת כדוגמה את רוסיה של פוטין, אשר בה השלטון פעל בשיטתיות כנגד שכבת האוליגרכים. מצד שני, השלטון ברוסיה פועל כנגד חופש העיתונות. רוסיה אינה דוגמה למדינה דמוקרטית בעיני.

(הבאתי דוגמאות להתנהגותה במקרה של חטיפת בני ערובה גם כדי להראות שאצלם המצב קצת שונה)
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511983
>> הבעיה עם רכוש בר קיימא היא שלא ברור בדיוק איך לממש אותו

מה אתה טוען, שניירות מלבניים קטנים בלי שום ערך מלבד האמון שהציבור נותן בהם עדיפים באופן עקרוני על רכוש בר קיימא? תסלח לי על השאלה, אבל האם אתה בכלל מבין מה המשמעות של כסף בכלכלה מודרנית?

>> למדינה יש אינטרס

בוודאי, לפוליטיקאים ולקומץ מקורביהם יש אינטרס ברור. זה מה שטענתי לאורך כל הדרך.

>> המדינה אפילו טורחת מדי פעם להשקיע את כספה כדי למנוע התמוטטות של בנקים

ואחרי זה אתם טוענים שאני מגזים כשאני אומר שכל המדינות בעולם סוציאליסטיות ושהסוציאליזם לא נועד אלא לעזור לקומץ בעלי שררה לעשוק את הציבור הרחב תוך כדי שהם מסממים אותו ברעיונות תלושים מהמציאות.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511990
ההבדל הוא שזה עובד. בינתיים הראיתי לך שההצעה שלך כוללת מרכיב סיכון גדול בהרבה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512006
>> בינתיים הראיתי לך

לעצמך הראית, כנראה, כי אני לא ראיתי.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511836
תן בבקשה דוגמה לדרך לחסוך רכוש שתהיה יותר אמינה מאשר לשים את הכסף בבנק כיום.

הבנקים הם אולי עלוקות וגוזרים קופונים יקרים, אבל כל המערכת הבנקאית בסופו של דבר מספקת יציבות ובטחון כלכלי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים