 |
במקרה של הדגים התהליך היה כבר די באמצעו. הוא התבדה בעיקר מכיוון שהבעיה טופלה. נדמה לי שמכנים את הבעיה הכללית "פרדוקס יונה", למרות שאני לא מאמין שדווקא תפילות עוזרות.
איום באסון הוא אמצעי רטורי להשיג מימון. הצורך לגייס מימון לפרוייקטים שאפתניים לא יעלם עם המעבר לשיטת ממשל אחרת. לדוגמה: חלקים נרחבים של הולנד נמצאים מתחת לפני הים ומוגנים ע"י סכרים. אם ההולנדים יהפכו פתאום להיות קהילה שיתופית, הם יוכלו סתם־כך לפרק את הסכרים? מה לגבי תושבי ניו־אורלאנס?
ואם תאמר: "זה מעוגן בחוזה": מה קורה כשמתברר שבשנה מסויימת הצרכים עולים על מה שמובטח מהחוזה? מגבית מרצון? מלווה חובה? שטפון?
המשמעות של מגבית מרצון שיש סיכוי רב לשימוש ברטוריקה של איום באסון: זה הכי יעיל. המשמעות של השניים האחרים היא סוג של כפיה.
ומכיוון שביקשת, הנה תוצאה של התנהגות חמדנית, במקום שהשלטון לא היה מספיק חזק כדי לרסן אותה:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש