בתשובה להאלמון האיילי, 22/05/09 13:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
>> יש לי כל מיני דברים. יש פעולות שאסור לי לבצע עם הדברים האלה. נכון, אסור לך למשל לתקוע בי את הסכין שלך. אם לזה אתה קורא הגבלה על זכות הקניין סימן שאיננו מבינים את המונח זכות הקניין באותו האופן, וכדאי שקודם כל ננסה ליצור שפה משותפת. אני ניסיתי לעשות זאת כשפירטתי את האופן שבו אני בונה את תורת המוסר שלי שלב אחרי שלב ונתתי למונחים הרלבנטיים הגדרה מדויקת, אבל כנראה זה לא עניין אותך יותר מדי. >> אי אפשר להגיע מהזכות לחיים לזכות הקניין על חפצים שלא דרושים לך לחיים. כבר הסברתי לך, זכות הקניין איננה נפרדת לכל חפץ וחפץ, אלא שלם אחד. אי אפשר לוותר על זכות הקניין על המחשב מבלי לוותר על זכות הקניין על התפוח. והיות שהתפוח דרוש לך כדי לחיות, ולכן נרצה שתהיה עליו זכות קניין, אנו נאלצים לקבל שיש גם זכות קניין על המחשב. לכן לא רק שאפשר להגיע מהזכות לחיים לזכות הקניין על חפצים שלא דרושים כדי לחיות, זה גם הכרחי. >> בוודאי, אבל מסיבות אחרות ועם שמואלים אחרים. בסדר, אז תציע עיקרון קניין אובייקטיבי אחר שמשאיר את השליטה בחייו של אדם בידיו באופן בלעדי, אני אשמח לשמוע. >> עכשיו אתה בורח למצבי קיצון. אבל אין כאן בעיה העקרונית. פשוט תהיה לנו מדינה עם 99% שוטרים ו-1% דייגים. ייתכן שלא הצלחתי להסביר את עצמי כראוי. אנסה שוב: שימור גודלה של אוכלוסיית הדגים, ואפילו מניעת הכחדתם, אינם מטרות העל שלנו. אלה דברים שיש להם ערך מסוים עבורנו, אך גם לדברים אחרים יש ערך. כשאנחנו בוחרים להשקיע משאבים בשימור אוכלוסיית הדגים, אנחנו מוותרים על השקעת אותם משאבים בדברים אחרים, שייתכן שיש להם ערך רב יותר. לכן השאלה איננה אם אנחנו רוצים לשמר את אוכלוסיית הדגים, אלא אם האופציה הזאת היא המשתלמת ביותר מבחינה כלכלית, כלומר אם מבין כל הברירות איך להשקיע את משאבינו, זוהי הטובה ביותר. וכמובן, כשאנחנו שואלים את השאלה הזאת, עלינו לקחת בחשבון לא רק את התוצאה המבוקשת (גודל אוכלוסיית הדגים יישמר), אלא גם את תוצאות הלוואי הלא רצויות (המשטרה תצטרך לגדול). הטענה שלי היא שהממשלה בכלל איננה מסוגלת לערוך את החישוב הדרוש ולדעת ברמה טובה של סבירות שהמשאבים יושקעו בצורה היעילה ביותר. יתר על כן, כיוון שלכל אחד סולם ערכים משלו (לאחד דג אחד שווה שעה של טלוויזיה ולאחר שעתיים של טלוויזיה), גם לא ייתכן מדד אובייקטיבי שבמסגרתו יתבצע חישוב מוסכם על הכול. קל לזרוק "פשוט תהיה לנו מדינה עם 99% שוטרים ו-1% דייגים", אבל אם זה המחיר שצריך לשלם על שימור אוכלוסיית הדגים, ברור שמי שיבחר בעסקה הזאת יעשה את הדבר המטופש ביותר בתולדות האנושות. >> ואיך אתה קורא לפעולות האלה, אם לא התערבות? הבעיה היא עם התערבות יזומה, תוקפנית, לא עם התערבות הגנתית. זה עולה בבירור מן התיאור שלי של המוסר והפוליטיקה המתבססים על האמנה החברתית שהצעתי. >> רק לי ספציפית אין משאבים לקיים את עצמי. פחות או יותר כמו שקורה היום בחלק מהמדינות. אין בעולם שום מחסור אמיתי, הכול תוצאה של הסדרים פוליטיים כושלים, של תוקפנות ושל התנהגות לא רציונלית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |