בתשובה לאיציק ש., 23/05/09 6:22
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511908
>> אינני צריך לשכור את הגן הציבורי כדי לעמוד עליו

אבל אתה כן צריך שהשלטון יסכים שהגן יהיה ציבורי וכל אחד יוכל לעמוד עליו, ואתה כן נדרש לשלם על הפריבילגיה הזאת באמצעות מסים.

במילים אחרות, אם הציבור כולו אינו מעוניין להרשות לך מקום לעמוד בו, אז במדינה הסוציאל-דמוקרטית שלך השלטון ייהנה מלגיטימציה למנוע זאת ממך, ולך לא יהיה מה לעשות בנידון.

ובעצם מצבך גרוע עוד יותר, שכן אין צורך שהציבור כולו לא יהיה מעוניין בזה, די שרק חלק גדול ממנו לא יהיה.

לעומת זאת, במדינה שלי מצבך טוב בהרבה: אצלי, במקרה הקיצוני שבו אין עוד אדמת הפקר, מספיק שתשכנע רק אדם אחד להשכיר לך קרקע, ולא אכפת לך מכל שאר האנשים.

ועוד עניין שלא נתנו עליו את הדעת הוא השאלה איך אדם מגיע למצב שבו אין לו אדמה לדרוך עליה; הרי אנשים לא מופיעים יש מאין, הם נולדים לאנשים אחרים, ואותם אנשים אחרים, ההורים, אמורים לדאוג לילדיה לתנאים שיאפשרו להם להתקיים, כולל מקום להתקיים בו.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511912
מה שאתה אומר שכל אחד צריך שיהיה לו פארק פרטי. אתה הופך את מצב העניינים עם הרגליים למעלה. בוא נניח שאת המישטרים אפשר למקם על סקלה מ-‏1 עד 10 . 1 סוציאליזם על פי החזון של מרקס בו המדינה התבטלה ; 10 -חופש מחלט. כל מה שקיים במציאות נמצא במקום כלשהו על הרצף. אצל מארקס תוכל לטייל בכל מקום חוץ מבארבע אמות של אנשים-גם אצל מרקס יש בתים פרטיים. אצלך הכל יהיה שייך למישהו ולכן לכל מקום שתלך חוץ מבית או שטח שקנית, יהיה בגדר השגת גבול. אני מניח שבמסגרת החופש תוכל גם להחזיק בנשק ולהתייחס לחדירתו של מישהו לשטח שלך כאקט הדורש הגנה עצמית.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 511930
>> מה שאתה אומר שכל אחד צריך שיהיה לו פארק פרטי

מה פתאום, לא כל אחד צריך לייצר לעצמו את כל המוצרים והשירותים - זאת בדיוק המשמעות של שוק משוכלל.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים