בתשובה להמסביר לצרכן, 23/05/09 18:21
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512027
1. נראה לי שכן, בהסתייגות שאינך יכול לכלוא שטח רב בתוך גדר ולטעון שעשית שימוש ממשי בכל השטח. במקרה הזה הייתי אומר שלגיטימי לאחרים לדלג מעל הגדר שלך לתוך השטח הכלוא. אבל אתה מדבר על רצועת חוף צרה, אז נראה לי סביר לומר שבניית גדר סביבה והתחלת עבודות בנייה מיד לאחר מכן הן בגדר שימוש ממשי בשטח כולו.

2. הוא מקנה לך זכות קניין על הקרקע שגידרת ובנית עליה בניינים. אם הקרקע הזאת מקיפה את כל מה שאתה מכנה מגרשים לאורך החוף של תל אביב, אז כן.

3. כן. אם חוף הים של תל אביב חסר להם כל כך, איך זה שלא השתמשו בו קודם?

4. בוודאי שמצדיק, אין שום חשיבות לשאלה מי עושה את השימוש הממשי. אפשר, אם תרצה, להסתכל על זה ככה: השימוש הממשי שהפועל עושה בחוף הופך אותו לקניינו, אבל במסגרת חוזה ההעסקה שלו איתך הוא מעביר את החוף לידיך.

5. השאלה שצריך לשאול היא איזה שטח בדיוק נחשב לשטח שנעשה בו שימוש ממשי כשבונים בית. נראה לי סביר להשיב שהשטח שהבית עומד עליו ועוד קצת שוליים, כך שיתאפשר שימוש נורמלי בבית.

6. אם פעם אחת הגעת לאיזה חוף והשתזפת בו, לא נראה לי סביר לומר שעשית בו שימוש ממשי. אבל אם אתה פוקד את אותו מקום בדיוק באופן קבוע ומשתזף בו, אז אולי כן. זה גם תלוי בשאלה אם הוא משמש אנשים אחרים מלבדך.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512029
3. השתמשו בו. לרחצה. בבנייתך על חופי רחצה בתל אביב אתה מפקיע בפועל את זכותם של מליון ויותר אנשים להשתמש בו.
שימוש ממשי. גם אם זה הביא כסף רק למוכרי הארטיקים ומשכירי הכסאות שעל החוף ובעלי המסעדות שלאורכו.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512034
3. אם השתמשו בו, זה כבר סיפור אחר. ההנחה היתה שקודם לכן הוא היה הפקר. אם הוא לא היה הפקר, ודאי שאי אפשר לתפוס אותו.

זה צריך להיות ברור לכל מי שעוקב אחרי הדיון. אין לי אלא להסיק שאת לא מתרכזת מספיק. אני מבקש ממך להתרכז יותר, גם ככה אני נדרש להשקיע בדיון הזה די הרבה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512036
אבל מוכרי הארטיקים ומשכירי הכסאות לא נמצאים שם כל יום כל היום. מה מונע ממני לתפוס את השטח בלילה, כשאין שם אף אחד ולגדר אותו?
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512040
תפיסת קניין זה לא משחק הכיסאות, זה לעשות שימוש ממשי במשהו שהיה קודם לכן *הפקר*. אם נעשה בחוף שימוש ביום, זה אומר שהוא לא הפקר, והוא לא חוזר להיות כזה בלילה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512041
אז לפי זה אתה לא יכול להשתמש באף חוף בארץ. כי בכולם משתמשים ואף אחד מהם לא הפקר. הם כולם חופי רחצה / סגורים (יעני מישהו כבר השתלט עליהם) / שמורות / בשימוש צבאי או תעשייתי.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512047
יש בעיה כללית של מעבר ממדינה כמו שלנו למדינה חופשית, שכן במדינה כמו שלנו אין באופן רשמי הפקר, ומצד שני הקניין נתפס בצורה לא הוגנת. אין לי פתרון מושלם לבעיה, אם כי המשך המצב הקיים איננו צודק יותר מכמה פתרונות לא מושלמים שאני מסוגל להעלות על דעתי. לכן קיומם של חופי רחצה סגורים, למשל, אינו רלבנטי, הקושי שחוף כזה מעלה איננו עקרוני, אלא פרקטי. אם וכאשר אשכנע אתכם שמדינה כמו שלי רצויה ונגיע לשלב שבו נצטרך להקים אותה, אז נחליט מה לעשות בחופי רחצה סגורים. עד אז, דיה לצרה בשעתה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512037
3. את זה קשה לי להבין. אולי תוכל לפרט. אחרי שהפכתי את *כל* החוף של תל-אביב (ואפשר גם את כל חופי הארץ) לקנייני הפרטי, אתה אומר שנשאר "די ובאותה איכות" מהמשאב הזה גם לאחרים?!

אשר לשאלה "איך זה שהם לא השתמשו בו קודם?", נגיד שאני רץ יותר מהר והגעתי לפניהם, או שהם עלו לארץ אחרי, או שהם היו חולים באותו יום שהמכרז נפתח, או שהם עוד לא נולדו אז. מה זה משנה? אני תפסתי ראשון והתחלתי לבנות מיד. עכשיו זה שלי.

5. גם נראה בעייתי במדינה חופשית. מי יחליט כמה "קצת שוליים" זה ממשי? אני מעדיף בית קטן ושטח פתוח גדול. אחרים מעדיפים בית גדול עם שטח קטן. האם במדינה החופשית יהיה מיניסטריון שיגדיר קריטריונים לשימוש ממשי ויפסול את הקושאן של מי שלא עומד בהם?

6. לא מדובר על שיזוף אקראי. אני תופס לי 100 דונם של רצועת חוף, בונה לי צריף על 2 מ"ר, ובשאר אני משתמש כשטח שיזוף פרטי. זה אומנם שימוש דליל אבל בהחלט ממשי. הרי לא ייתכן שבמדינה חופשית יגידו לי כמה שטח אני צריך בשביל להשתזף.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512043
3. המשאב המדובר איננו "חוף הים של תל אביב" אלא "קרקע". אם היינו רואים בכל מגרש, או לצורך העניין בכל מולקולה, משאב נפרד שאין לו תחליף, אז ברור שלא יכולנו לדבר על שפע.

3.5. אין שום מכרז, ולא מדובר בתחרות ריצה. המקרה הרלבנטי היחידי הוא של אדם שעלה לארץ אחריך. ובמקרה זה באמת אין שום סיבה שתתחשב בו, הוא בכלל לא היה קיים לגביך קודם!

5. למה זה בעייתי רק במדינה חופשית? אכן, יש בעיות במציאות, והן לא ייחודיות למדינה חופשית. הבעיה כאן היא שאין לנו קריטריון חד כדי לקבוע כמה קרקע דרושה לבית מסביבו כדי לומר שאפשר לעשות בו שימוש נורמלי. היה טוב אילו היה, אבל לצערנו אין, וזה גם יכול להשתנות עם הזמן לפי התקדמות הטכנולוגיה.

6. כן, כל הקטע בשימוש ממשי הוא שאתה לא יכול להצביע על משהו ולומר שעשית בו שימוש ממשי כשלא עשית בו.

אבל כל השאלות האלה די מיותרות. הרי קריטריון השימוש הממשי איננו שרירותי, הוא בא מאיפשהו, מהצורך של אדם בזכות הקניין ומהשאלה מה הוא צריך שייחשב לקניינו. בכל מקרה של ספק, אפשר לחזור לבסיס ולשאול אם יש צורך בקניין או לא. למשל, ברור שאין צורך במאה דונם בשביל להשתזף, ולכן לא תוכל לצפות שהזולת יכיר בזכותך על כל השטח בשביל להשתזף. כן תוכל לצפות שהזולת יכיר בזכותך על מטר מרובע בשביל זה.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512045
בהתחשב בעובדה, שכמדומני לכל אדם בישראל כ-‏0.3 מ"ר חוף, גם בזה לא אוכל להכיר לו כ*שלו*.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512048
תיקון: אליבא דאדם טבע ודין, לכל אדם בישראל פחות מ-‏2 ס"מ רבוע של חוף.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512064
3. אתה צודק. חוף ת"א זה "באותה איכות" כמו כל קרקע אחרת בישראל. ובכלל, אם אתה מרשה לי לגדר 100 דונם חוף, ולבנות שם באמצעות פועלים, אתה גם תרשה לי לגדר את כל הארץ ולהשתמש ביותר פועלים. השאלה היא רק כמה פועלים אני יכול לגייס כדי לתפוס את כל הארץ. ואז לגבות בנמל דמי כניסה מכל עולה חדש.

6. כאן אולי משתמע משהו קצת יותר הגיוני. עכשיו נראה שבלי הכרת הזולת לא יהיה לי קניין. אם זה המצב אז בשביל מה כל הבלאגן עם תפיסה וגידור ושימוש ממשי? פשוט נשאל את הזולת (או את כל הזולתים) באיזה שטח הוא מוכן להכיר כקנייני - ובזה אאלץ להסתפק. אני חושב שכדאי שתבדוק אם תעודת התש"חניק שלך עדיין בתוקף.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512068
3. אתה דיברת על "באותה איכות", לא אני. וכן, אם יש לך את המשאבים העצומים הדרושים כדי לעשות שימוש ממשי בשטח הפקר כה גדול כמו כל שטח מדינת ישראל, לא רק שמותר לך לעשות זאת, זה גם רצוי מאוד: זה אומר שאתה מכלכל מספר עצום של אנשים (הפועלים, המהנדסים, וכל שאר העובדים שלך), מביא לפיתוח מדהים בהיקפו, יוצר מקפצה לזינוק אדיר ברמת החיים... אני כמעט מתפתה לומר שאם יש לך את היכולת, צריך להכריח אותך לעשות זאת :-)

6. ברור שאתה לא צריך הסכמה, אבל נראה לי שכבר הבנת את זה לבד.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512092
יש לי הרגשה שבדיון הזה יותר חשוב לך לצאת "גבר" מאשר לברר את הדברים לאשורם. אבל אלו מגבלות האתר החופשי הזה. וצריך לחיות עם זה.

הנה, לסיכום, איך שאני מבין מה שאתה מציע כאידיאלי:

1. מותר לאדם - או להתאגדות של כמה שותפים -לתפוס שטח הפקר גדול ככל שירצה - ובלבד שיעשה (או ייתכוון לעשות) בו "שימוש ממשי".

2. התפיסה הזו היא קניינו לדורות - הוא יכול להוריש את הארץ (השטח) לצאצאיו ולהדיר ממנה כל אדם אחר, או לגבות כל תשלום שירצה (בהיותו מונופול שם) עבור השימוש בה והמשאבים שהוא מפיק ממנה (מצבו טוב: אפילו לפאודלים ולקיסרים לא היו פריבילגיות כאלו).

3. את פירוש המונח הקריטי "שימוש ממשי" אתה משאיר פתוח. לא ברור אם בית אחד לדונם, או דג אחד מכל הים, זה מספיק ממשי בעינך (ואם כן או לא, מאיזה נימוקים?).

4. לא ברור גם מי יקבע את ממשותו של השימוש. אם כל אחד יקבע זאת לעצמו, אז הקריטריון ריק מתוכן ומיותר (הכלב שלי מסמן טריטוריה כשהוא מרטיב את גבולותיה - שיקבע הוא?). מאידך, אם יש איש או גוף מוסמך/מוסכם (ריבון?) שקובע, אז מושג הקניין הפרטי מתרוקן מתוכן, וכל התיאוריה...על הפנים.

בקיצור, יש לך רעיון בכיוון הנכון - חופש - אבל הפסקת באמצע הדרך. עד שתביא משהו יותר מגובש ונקי מסתירות פנימיות, אני פורש ומצביע "אמת" - גם הם לא יודעים מה הם רוצים.
זאת בדיחה עצובה על חשבוננו 512093
רעיון הקניין שלי הוא פשוט וטבעי. הוא אומר שאם יצרת משהו או תפסת משהו שאיש לא השתמש בו קודם לכן, הוא שלך. הזולת אינו מפסיד דבר, שכן הדבר שהוא עכשיו קניינך לא שימש אותו קודם לכן או כלל לא היה קיים. והיות שהזולת אינו מפסיד דבר מהרעיון הזה, ולך הוא מועיל, על כולם לקבלו.

מסיבות השמורות עמכם היה לכם חשוב מאוד לשלול את הרעיון. תחילה נטפלתם ל"הזולת אינו מפסיד דבר" ויצרתם מצג שווא כאילו יש מחסור אפקטיבי במשאבים טבעיים, אחר כך עטתם על "לא שימש אותו קודם" וניצלתם את יחסיותו כדי לטעון שאין לו מובן בכלל.

למה שלא תשללו באותו אופן את הרעיון של רצח? הנה, זה לא כל כך פשוט כמו שנדמה: זרובבל מעשן ליד שמחה, אחרי עשרים שנה שמחה חוטף סרטן ריאות ומת. זרובבל רצח אותו או לא? קשה לומר. מה המסקנה? לפי ההיגיון שלכם המסקנה היא שצריך להיפטר מכל הרעיון הזה של רצח.

אבל לפי ההיגיון שלי הרעיון של רצח הוא טוב, גם אם הוא מייצר מקרי קצה אפורים שכאלה, וכך גם הרעיון של קניין. ובשני המקרים מאותה סיבה - יש לי עניין מובהק שבמדינה שאני חי בה יהיה חוק פלילי שיאסור על רצח ויש לי עניין דומה שתהיה בה זכות הקניין.

לא הייתי מתנגד לקבל הצעות כיצד להגדיר "לא שימש אותו קודם" בצורה מדויקת יותר, אבל אתם אינכם טורחים להציע הצעות כאלה כפי שאינכם טורחים להציע פתרונות לבעיית הקניין בכלל, ולכן אסתפק לעת עתה ברעיון שהצעתי אני, שגם אם אינו מושלם, הוא הטוב ביותר שנתקלתי בו עד כה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים