 |
|
 |
||
|
||||
 |
3. אתה צודק. חוף ת"א זה "באותה איכות" כמו כל קרקע אחרת בישראל. ובכלל, אם אתה מרשה לי לגדר 100 דונם חוף, ולבנות שם באמצעות פועלים, אתה גם תרשה לי לגדר את כל הארץ ולהשתמש ביותר פועלים. השאלה היא רק כמה פועלים אני יכול לגייס כדי לתפוס את כל הארץ. ואז לגבות בנמל דמי כניסה מכל עולה חדש. 6. כאן אולי משתמע משהו קצת יותר הגיוני. עכשיו נראה שבלי הכרת הזולת לא יהיה לי קניין. אם זה המצב אז בשביל מה כל הבלאגן עם תפיסה וגידור ושימוש ממשי? פשוט נשאל את הזולת (או את כל הזולתים) באיזה שטח הוא מוכן להכיר כקנייני - ובזה אאלץ להסתפק. אני חושב שכדאי שתבדוק אם תעודת התש"חניק שלך עדיין בתוקף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3. אתה דיברת על "באותה איכות", לא אני. וכן, אם יש לך את המשאבים העצומים הדרושים כדי לעשות שימוש ממשי בשטח הפקר כה גדול כמו כל שטח מדינת ישראל, לא רק שמותר לך לעשות זאת, זה גם רצוי מאוד: זה אומר שאתה מכלכל מספר עצום של אנשים (הפועלים, המהנדסים, וכל שאר העובדים שלך), מביא לפיתוח מדהים בהיקפו, יוצר מקפצה לזינוק אדיר ברמת החיים... אני כמעט מתפתה לומר שאם יש לך את היכולת, צריך להכריח אותך לעשות זאת :-) 6. ברור שאתה לא צריך הסכמה, אבל נראה לי שכבר הבנת את זה לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שבדיון הזה יותר חשוב לך לצאת "גבר" מאשר לברר את הדברים לאשורם. אבל אלו מגבלות האתר החופשי הזה. וצריך לחיות עם זה. הנה, לסיכום, איך שאני מבין מה שאתה מציע כאידיאלי: 1. מותר לאדם - או להתאגדות של כמה שותפים -לתפוס שטח הפקר גדול ככל שירצה - ובלבד שיעשה (או ייתכוון לעשות) בו "שימוש ממשי". 2. התפיסה הזו היא קניינו לדורות - הוא יכול להוריש את הארץ (השטח) לצאצאיו ולהדיר ממנה כל אדם אחר, או לגבות כל תשלום שירצה (בהיותו מונופול שם) עבור השימוש בה והמשאבים שהוא מפיק ממנה (מצבו טוב: אפילו לפאודלים ולקיסרים לא היו פריבילגיות כאלו). 3. את פירוש המונח הקריטי "שימוש ממשי" אתה משאיר פתוח. לא ברור אם בית אחד לדונם, או דג אחד מכל הים, זה מספיק ממשי בעינך (ואם כן או לא, מאיזה נימוקים?). 4. לא ברור גם מי יקבע את ממשותו של השימוש. אם כל אחד יקבע זאת לעצמו, אז הקריטריון ריק מתוכן ומיותר (הכלב שלי מסמן טריטוריה כשהוא מרטיב את גבולותיה - שיקבע הוא?). מאידך, אם יש איש או גוף מוסמך/מוסכם (ריבון?) שקובע, אז מושג הקניין הפרטי מתרוקן מתוכן, וכל התיאוריה...על הפנים. בקיצור, יש לך רעיון בכיוון הנכון - חופש - אבל הפסקת באמצע הדרך. עד שתביא משהו יותר מגובש ונקי מסתירות פנימיות, אני פורש ומצביע "אמת" - גם הם לא יודעים מה הם רוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון הקניין שלי הוא פשוט וטבעי. הוא אומר שאם יצרת משהו או תפסת משהו שאיש לא השתמש בו קודם לכן, הוא שלך. הזולת אינו מפסיד דבר, שכן הדבר שהוא עכשיו קניינך לא שימש אותו קודם לכן או כלל לא היה קיים. והיות שהזולת אינו מפסיד דבר מהרעיון הזה, ולך הוא מועיל, על כולם לקבלו. מסיבות השמורות עמכם היה לכם חשוב מאוד לשלול את הרעיון. תחילה נטפלתם ל"הזולת אינו מפסיד דבר" ויצרתם מצג שווא כאילו יש מחסור אפקטיבי במשאבים טבעיים, אחר כך עטתם על "לא שימש אותו קודם" וניצלתם את יחסיותו כדי לטעון שאין לו מובן בכלל. למה שלא תשללו באותו אופן את הרעיון של רצח? הנה, זה לא כל כך פשוט כמו שנדמה: זרובבל מעשן ליד שמחה, אחרי עשרים שנה שמחה חוטף סרטן ריאות ומת. זרובבל רצח אותו או לא? קשה לומר. מה המסקנה? לפי ההיגיון שלכם המסקנה היא שצריך להיפטר מכל הרעיון הזה של רצח. אבל לפי ההיגיון שלי הרעיון של רצח הוא טוב, גם אם הוא מייצר מקרי קצה אפורים שכאלה, וכך גם הרעיון של קניין. ובשני המקרים מאותה סיבה - יש לי עניין מובהק שבמדינה שאני חי בה יהיה חוק פלילי שיאסור על רצח ויש לי עניין דומה שתהיה בה זכות הקניין. לא הייתי מתנגד לקבל הצעות כיצד להגדיר "לא שימש אותו קודם" בצורה מדויקת יותר, אבל אתם אינכם טורחים להציע הצעות כאלה כפי שאינכם טורחים להציע פתרונות לבעיית הקניין בכלל, ולכן אסתפק לעת עתה ברעיון שהצעתי אני, שגם אם אינו מושלם, הוא הטוב ביותר שנתקלתי בו עד כה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |