בתשובה להאייל האלמוני, 10/06/09 22:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההיסטוריה התקדמה קצת. רוב האנשים קונים חלב פעם בשבוע, וחיטה, בצורת לחם ו/או פסטה - פעם-פעמיים בשבוע. מדי פעם אנשים קונים גם חיטה בצורת קמח. חיטה בצורת חיטה רוב האנשים קונים רק כשהם רוצים *לבשל* חיטה. וזה אכן לא קורה מדי יום. הואיל והסופרים רק *מוכרים* את החלב והחיטה, ולא מייצרים אותם, ניתן למצוא בכל סופר גם חלב וגם תוצרי-חיטה. אבל השירות הציבורי דנן, היינו ביטוח לאומי, מס הכנסה ולשכת התעסוקה, דורש אנשי מקצוע שונים (גם אם כולם - בהגדרה - פקידים) ולא בהכרח הגיוני לשים בעיר אחת כמה תחנות כאלה, שבכל אחת מהן יש גם וגם וגם וגם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני רוצה לאפות עוגה, אני צריך קמח, שמרים, שוקולד, ביצים, חלב, וניל, שמנת... *אפשר היה* למכור את כולם במקומות שונים, *אבל* אפשר גם למכור את כולם באותו המקום. ובאמת, באופן מפתיע, מוכרים את כולם באותו המקום, ומי שרוצה לעשות עוגה ולא נהנה מעצם הקניות לא הולך למוכר הקמח, למוכר הביצים, למוכר החלב... אלא הולך לסופר. אין בעיה למי שנהנה מעצם הקניות, גם היום הוא יכול ללכת לקנות כל מוצר בחנות נפרדת, ואם הוא רוצה, הוא יכול לקנות כל מוצר גם בעיר נפרדת. רובנו מוותרים על התענוג, וקונים את כל המוצרים בסופר, באותו מקום בו אנחנו קונים את שאר האוכל שלנו. למה "לא בהכרח הגיוני לשים בעיר אחת כמה תחנות כאלה"? בהכרח כן הגיוני לשים את כל התחנות האלה קרוב זו לזו, כך שמי שצריך בהכרח את שתיהן (וכל מי שרוצה לקבל את דמי האבטלה שלו, וכל מי שהולך ללשכת התעסוקה רוצה לקבל את דמי האבטלה, צריך בהכרח את שתיהן) יוכל ללכת לשתיהן ביחד. זה בדיוק ההבדל בין שירות יעיל (הסופר) לשירות לא יעיל (ביטוח לאומי). זה כל כך ברור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |