בתשובה לצפריר כהן, 29/06/09 12:28
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 514689
זה בכלל אינו משנה. הסיבות לחלוקת אדמות לאפנדי מגוונות. אתן לך היפותטית אחת: האפנדי מימן לסולטן הוצאות צבא. אתה שופט את הדברים בטעות על פי מה שקיים היום.
אם האריסים גרו דורות על האדמה- אסור לסלק אותם.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515793
יש נסיבות שבהן כן מוצדק לסלק מאדמה אנשים שגרו עליה דורות? וכמה דורות צריך?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515797
כן. אם סתם כפרי מכפר שכן וחושב שהאדמות הללו צריכות להיות שלך. אם הגעת ממצריים ולא חו"ח מפולין מותר לך להכניס את הילידים לתוכנית "פינוי-פיצוי". לחילופין אתה יכול פשוט להרוג אותם ואז לא צריך לסלק אף אחד.

ר' אומלבס [ויקיפדיה]
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515802
מה באמת לגבי המקרה הזה, נניח?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515805
אם באו אנשים ושכרו שטח: באופן כללי אם השכירות נגמרת מותר לסלק אותם. העניין עם האריסים הוא שרבים מהם אינם נופלים בדיוק לקטגוריה הזאת.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515806
השאלה היא לאיזה קטגוריה הם כן נופלים? (או, בניסוח אחר, מה אני צריך לעשות על מנת שאוכל להתגורר בביתי ולהוריש אותו לילדי גם בניגוד לדעתו של בעל הבית החוקי)
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515807
ואם אנשים באו ושכרו שטח וילדו ילדים, שילדו ילדים, שילדו ילדים, ואז השכירות (שעליה הילדים לא חתמו) נגמרת - אז אפשר לסלק אותם?

לאיזו קטגוריה נופלים האריסים? למה היא מגדילה את החזקה שלהם על האדמה במקום להקטין אותה?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 515837
כי אינני יודע מיהם האריסים. ניסיתי לחפש חומר מפורט יותר באינטרנט ולא מצאתי. זה יכול להיות כפר שמשום מה אדמותיו שייכים למדינה ובהזדמנות נאותה, המימשל העותמני -אישים במימשל העותמני- ימכור את הכפר לאפנדי תמורת כסף רב. ברור שאין שם שום דבר ששייך לחירות הקניין אלא לשוד פשוט.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618399
אז אם אתה לא יודע מיהם האריסים, איך טענת קודם ש"אצלם זה משהו אחר, ואותם אי אפשר לסלק"?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618462
לא חיפשתי כי יש חשיבות לזהותם של האריסים לסילוק. מהבחינה הזאת הם אנשים שחיים דורות בכפר ואי אפשר לסלק אותם בגלל זכות קניין פיקטיבית.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618465
אני לא חושבת שתשלום בכסף רב ושטר קניין מהווים ''זכות קניין פיקטיבית''.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618469
אם לא קונים מבעלי הזכות הטבעית על הקרקע, אלה שמעבדים אותה וחיים עליה וממנה, אז איציק צודק.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618471
כשאברהים פחה הגיע לארץ, החריב לא מעט כפרים ויישב כאן תושבים ממצריים (שהפכו ברבות השנים ל"תושבים מימים ימימה"), הוא עשה את זה בזכות? שלטונו בארץ נמשך רק שנים ספורות.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618473
הפחה ירום הודו לא בא בזכות אלא בכוח, האריסים שגרר ממצריים לכאן קנו את זכותם על האדמות כמו האיכרים במושבות הברון אחריהם.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618474
האריסים המצרים קנו את זכותם על האדמות כמו איכרי הברון, וספרי ההיסטוריה לא יודעים על זה? הם ממש קנו, בכסף מלא, ובמחיר מופקע, כמו נציגיו של רוטשילד? מעניין מאיפה האריסים הביאו את הכסף, מחשבונות הבנק הפרטיים שלהם, מחסכונות בכספת שמאחורי תמונת הקיר בבקתת הבוץ וקני הסוף, או אולי גם להם היה איזה פטרון עשיר שתמך בהם?
העם מחכה בנשימה עצורה לפרק העלום הזה בהיסטוריה.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618475
מישהו מבלבל בין פקידי הברון לבין איכרי (מושבות) הברון.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618476
במקרים אחדים פקידי הברון קנו אדמות למען האיכרים שהתיישבו עליהן. במקרים אחרים האיכרים עצמם קנו חלקות והתיישבו עליהן.בכל מקרה מדובר על קנייה בכסף, מה שאי אפשר לומר על האריסים המצריים.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618490
דורון הגלילי ענה.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618494
ונענה.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618495
קניה בכסף היא מוסכמה משפטית ובנויה על סוג של בלוף.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618496
כלומר אם אני קונה ממך את ביתך בכסף, זה בלוף?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618503
אם הבית לא שייך לי אז זה בהחלט בלוף.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618504
ואם נציגי העם היהודי קונים אדמה מבעליה החוקיים, האפנדי השמן שמוכר להם ברצון, ובמחיר שהוא לא חלם עליו בחלומותיו הורודים ביותר, זה גם כן בלוף?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618505
ברור.

אמנם אם נציגי העם הערבי קונים, זה כבר סיפור אחר לגמרי...
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618508
בדרך כלל הבעלים ה"חוקיים", האפנדים השמנים, קנו ורשמו את האדמות בטאבו על שמם בהליך של אוואנטה, עד ל 1850 בערך החוק התורכי הכיר בבעלות של מעבד האדמה, הפסקת העיבוד לשנתיים הפכה את האדמה לחופשית ואחר יכול היה לעבד אותה. ב1850 בערך נחקקו חוקי הרישום בטאבו ונתנו למצהיר על זכותו בפני הרשם באיסטנבול את הזכות על הקרקע.
כמובן שרק יודעי קרוא וכתוב, קרי העירוניים והעשירים ידעו על החוק והיו בעלי היכולת לנסוע לבירה, לשלם את המיסים הנדרשים ו"לקנות" את הבעלות על האדמות.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618509
ומה אשמים בדבר היהודים שהגיעו לכאן 32 שנים ואילך לאחר שנחקק החוק הזה?
הם קנו את האדמה כחוק ושילמו עליה בכסף רב, יותר משוויה באותה עת. יתר על כן, הם הגיעו בדיוק מתרבות זהה, שבה יש מעבדי אדמה, ויש אדונים לאדמה, והמעבד אינו בהכרח / בד"ך אינו - בעל האדמה.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618512
מי האשים? סתם סיפרתי על עוולות ישנות מההיסטוריה.
דרך אגב, רוב האדמות שניקנו ע"י יהודים עד 1947 לא היו מיושבות.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618524
זה לא כל כך מדוייק.
לא מעט יישובים הוקמו על אדמות שהיו של כפרים ערבים.
לא על הכפר, אלא על חלק מאדמותיו.

ועיין בדו"חות של זוכרות, שמונות כ"התנחלויות" גם יישובים שהוקמו לפני 47', ומציינות כל יישוב ערבי, איזה יישובים עבריים הוקמו על אדמותיו. מונים שם גם יישובים שהוקמו על אדמות שנקנו בכסף.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618527
לא נראה שסתרת משהו בתגובה לפניך.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618530
יהודים שילמו על משהו כסף רב, יותר משוויו?
לא נראה לי.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618533
אל תהיה אנטישמי.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618584
לא אנטישמי, סתם גזען.
לא אמרתי שזה רע להיות סוחרים ממולחים.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618588
בעידן שבו עשרות אחוזים מיהודי העולם משלמים אפילו על קוטג'‏1 למעלה משוויו, נראה לי שיש לשקול מחדש את הסטריאוטיפים הישנים.

1 בגביע במקרה הקל והנפוץ, צמוד קרקע במקרה הקשה והנדיר יותר.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618613
אנשי הליברלית החדשה יטענו שהמחיר שאנשים משלמים הוא-הוא המחיר האמיתי של המוצר, עובדה שיש מי שמוכן לשלם...
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618617
טוב, מבחינתם עצם הביטוי של "לשלם על מוצר למעלה משוויו" הוא סתירה.
שזה כמובן טמטום, זאת אפילו לא פונקציה רציפה.

אני זוכר פעם שראיתי ב'קואופ הריבוע הכחול' בצפון תל אביב צנצנת (מפלסטיק) של מוצר שנקרא 'חמאת שומשום', שעלה 34 שקל, ולידו מוצר שנקרא 'טחינה משומשום מלא' שעלה 16 ש"ח. כל מי שטרח לקרוא את המרכיבים של שני המוצרים היה יכול לראות שהם זהים לכל צורך מעשי. אני בטוח שיש כאלה שקנו את המוצר הראשון, וששום דבר לא השתנה בביקוש ביום שבו מחיר המוצר הזה נחתך בחצי לשוויו האמיתי.
סום וקסום ובשום 618689
מקובל שחמאת שומשום זה משומשום באמת באמת מלא, וטחינה משומשום מלא זה רק חלקית משומשום מלא, או שמא הטחינה זה משומשום טהור ולחמאת שומשום מוסיפים קליפות שנשארו עודף מייצור השומשום הריק, או משהו. בכל מקרה, מה שילמד אותך אם יש הבדל הוא לא רשימת המרכיבים (אני מניח שבראשון היא ''שומשום'' ובשני היא ''שומשום'') אלא טבלת הערכים התזונתיים. בין חמאת השומשום החביבה עלי לטחינה-מלאה החביבה עלי יש הבדל ניכר בין הטבלאות, וגם הבדל קולינרי ניכר.

עכשיו תגיד שבכל מקרה, ההגיון הכלכלי הוא שאיפה שיש יותר קליפה (בחמאת השומשום) זה צריך אם כבר להיות יותר זול. נכון, אבל זו תעלומה ישנה, שמטרידה אותי ואת חכמי האייל כבר מזמן, בהקשר של קמח חיטה וסוכר חום.
סום וקסום ובשום 618700
אני התכוונתי כמובן לטבלת הערכים התזונתיים.
סום וקסום ובשום 618705
היפונז צודק. קח למשל את המוצר שנקרא לחליפין "דבש חרובים" ואז הוא עולה 33 שקל, ו"סירופ חרובים" שאז הוא עולה 15 שקל. זה בדיוק אותו מוצר עצמו. מדובר בחרובים שמתבשלים במים במשך שעות ארוכות עד שכל המתיקות עוברת למים ואז מסננים וזורקים את החרובים. הנוזל הסמיך והמתוק שנוצר משווק כאמור בשני מחירים שונים. מעניין שה"סירופ" הוא בד"כ מטורקיה וה"דבש" הוא מהארץ. הטורקים כנראה עוד לא עלו על מילת הקסמים "דבש".
סום וקסום ובשום 619175
בטח התכוונת לומר: חכמי האייל ושוטיו... תגובה 543875
סום וקסום ובשום 619179
אגב, בתחקיר כלבוטק על הטחינה נטען שתהליך הייצור של טחינה משומשום מלא מתחיל בזה שמפרידים את הקליפות מהשומשום (כי המכונות אינן יודעות לפעול אחרת) ובהמשך מוסיפים אותן חזרה וטוחנים. מכאן שתהליך הייצור אכן מורכב יותר, לפחות עד שהביקוש יצדיק קניה (או ייצור) מכונות שמסוגלות לגבור על תאוות הקילוף שלהן.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618704
יש לך דרך טובה יותר לדעת מהו "המחיר האמיתי" של מוצר?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618729
כשאותו מוצר (בדיוק) נמכר בשני מחירים שונים משמעותית, זאת דרך מצוינת לדעת שזה שמציע לך אותו במחיר גבוה מרמה אותך. בתור צרכן נבון זה הרבה יותר חשוב ופרקטי מדיונים תיאורטיים במהו ''המחיר האמיתי''.
אני ממליץ אגב על הפרקטיקה הזאת בחום גם כשאתה צריך אינסטלטור, זה יכול לחסוך לך מאות שקלים, מנסיוני.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618731
דווקא הסוגריים הם החלק המעניין. מה זה אותו מוצר בדיוק? אותה תכולה? אותו שם? אותו מיקום? אותה עטיפה? אותו מוכר? אותו יצרן? אותה תדמית? אותו סיפוק?
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618737
בוא נצא מנקודת הנחה שכאקסיומה שום דבר בעולם הוא לא בדיוק. אפילו אם תקנה טחינה של אחמד האחמ"ש היום, ומחר תקנה אותה שוב, היא לא בדיוק אותו דבר, כי כמו שלימד אותנו הרקליטוס, אי אפשר להיכנס לאותו נהר (טחינה) פעמיים.
אבל אם ננחת מרקיע הפילוסופיה לקרקע המציאות הצרכנית הכואבת, יש פונקצית מרחק בין שני מוצרים, וגם אם אי אפשר לחשב אותה במפורש, ניתן לדעת אותה בקירוב טוב מאד. שווארמה אצל זיקו שונה משווארמה אצל צ'יקו, ועדיין שתיהן שונות הרבה יותר מסטייק פילה מיניון אצל מיקו. ואכן גם התמחור שלהן מראה את זה.

עכשיו, כאשר פונקצית המרחק הנ"ל קטנה מאד (והיא משקללת את כל הגורמים שפירטת פירוט רב), אבל ההפרש במחיר גדול, יש כאן בעיה. מישהו מנסה להרוויח עליך יותר מדי. אתה יכול להתפלסף כמה שאתה רוצה שזה מוצר שונה, ללטף את הדיסוננס האישי שלך בסיפוק אחרי שרכשת את אותו מוצר, ולחזור הביתה עם חיוך פילוסופי מרוצה. אבל מי שמכר לך את המוצר יודע מה אתה בדיוק - אתה טיפש‏2, והוא ניצל את זה ורימה‏1 אותך. או בשפה יותר מדויקת - הוא מכר לך מוצר במחיר מעל לשוויו.

1 רימה זאת מילה קשה מדי כמובן, הוא עשה דבר לגיטימי ולא עבר על החוק. טיפשות צרכנית היא חלק מהנתונים הכלכליים הדי נפוצים.
2 לא משהו אישי, אתה רשאי להחליף כל 'אתה' בתגובתי ב'אני' אם זה מפריע לך.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618740
אף אחד לא הולך לעסקי מכירת השווארמה על מנת לסייע למין האנושי. גם זיקו וגם צ'יקו מוכרים שווארמה על מנת להרוויח, והרווח היחידי בעסק שלהם הוא רווח "על חשבון"‏1 הקונה. יותר מזה, אני ואתה קונים את השווארמה אצל צ'יקו וזיקו על מנת להרוויח. את המחיר אנחנו יודעים מראש, ואם לא מדובר ברמאים, גם את התמורה אנחנו יודעים מראש, ולכן אם אנחנו בוחרים לשלם יותר לצ'יקו מאזר לזיקו זה לא בגלל שזיקו לא רוצה להרוויח, ולא בגלל שאנחנו טיפשים, אלא בגלל ששקלנו איזה שווארמה אנחנו מעדיפים, והחלטנו להעדיף את צ'יקו על פני זיקו. יכול להיות שעשינו את זה בגלל שאנחנו בנהריה ליד הדוכן של צ'יקו והדוכן של זיקו נמצא באשדוד, יכול להיות שעשינו את זה בגלל שלא ידענו על קיומו של הדוכן של זיקו והיינו רעבים מכדי לחפש, יכול להיות שעשינו את זה בגלל שהדוכן של זיקו נראה לנו לא הגייני, יכול להיות שעשינו את זה בגלל שהפער נראה לנו נמוך מכדי להתחשב בו, יכול להיות שעשינו את זה בגלל שאנחנו מעדיפים (בצדק‏2 או שלא בצדק‏3) את השווארמה של צי'ו על פני זאת של זיקו, יכול להיות שאנחנו עושים את זה בגלל שהדוכן של צ'יקו נראה לנו טעים יותר... יש לנו אלף ואחד סיבות לבחור במה שבחרנו, ואף אחת מהן היא לא "טיפשות", ואם מספיק אנשים מקבלים את אותה החלטה שאנחנו קיבלנו, כנראה שהמחיר של ציקו מוצדק, אם לא, צ'יקו יפשוט את הרגל. לשום מוצר אין "שווי" אינהרנטי, להרבה מוצרים יש עלות, והרבה אנשים מבלבלים בין עלות לשווי.

1 וברור שזה לא באמת "על חשבונינו" אנחנו משלמים על מנת לקבל את החוויה של אכילות שווארמה.
2 כי היא יותר טעימה
3 כי בפעם האחרונה שאכלנו אצל ציקו קיבלנו את ההודעה שיש לנו אחיין חדש.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618741
הרבה אנשים גם לא מבלבלים בין עלות לשווי. אם היית קורא את ההגדרה שלי לפונקציית המרחק, ומבין אותה, לא היית אמור לרשום את המשפט האחרון שלך.
אבל נראה לי שאתה כל כך מתקרב למחוזות הטאוטולוגיה, ומסרב לצאת מהן, שלא נותר עוד מה לומר.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618750
קראתי את ההגדרה שלך והסברתי בפירוט כולל דוגמאות למה אני לא מסכים איתה.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618754
אתה טוען שיש יחס כמותי קבוע ויציב בין פונקצית המרחק לפונקצית המחיר, אני הבאתי לך דוגמאות נגדיות למקרים שבהם הקורלציה או היחס הזה נשברים. אתה מתעלם מהמקרים האלה, או מאפשרות קיומם מבחינה הגדרתית אפילו. שתי האופציות האחרונות קצת מייתרות את המשך הדיון. האחרונה ממש בעצם ייתרה את הדיון מתחילתו, אבל אני מראש הנחתי ואף אמרתי שאני מניח שאינך טאוטולוג.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618755
אני טוען שהפונקציה הזאת לא קיימת. אפשר לדבר על ''פונקציית מרחק'' סובייקטיבית לגבי ההבדל בין הערך של מוצרים או על ''פונקציית מרחק'' אובייקטיבית לגבי העלות של המוצר.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618762
על מטריקה בלתי קיימת אי אפשר לומר שום דבר מעניין. מזה חששתי.
אני כמובן חושב שאתה טועה, ושבעולם שאתה מתאר כלכלה יציבה בפרט, וכלכלה בכלל הינם מושגים ריקים מתוכן.
בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית 618767
העולם שאותו אני מתאר הוא העולם בו אתה ואני חיים, והוא עולם בו ''כלכלה'' היא מושג עם הרבה מאד תוכן. לגבי כלכלה יציבה, אני לא מכיר כזאת (אבל זה לא אומר הרבה).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618769
אולי המילה הנכונה היא תיאוטולוגיה. עם אף אחת מהן אי אפשר לדון באופן רציונלי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618772
לא ברור לי מה הבעיה שלך כאן. יש לנו תופעה מסויימת ששנינו מסכימים עליה (צ'יקו וזיקו מוכרים שווארמה שמכילה את אותם חומרים במחירים שונים מאד זה מזה). ההסבר שלך לתופעה: "כולנו טיפשים, וזיקו מנוול", ההסבר שלי לתופעה: "זאת כלכלה‏1, כולם רוצים להרוויח, והמחיר של כל מוצר נקבע לפי ההצע והביקוש בלי קשר לתכולה שלו". אז איך מכאן אתה מסיק שמדובר ב"תיאולוגיה" או ב"מושג ריק מתוכן"? מדובר בנסיון (די מוצלח) להסביר תופעה קיימת (ושנינו מסכימים שהיא קיימת) באופן רציונלי. זה בדיוק ההפך מתיאולוגיה, וזה בוודאי לא מושג ריק מתוכן. דווקא ההסבר שלך נראה כלא רציונלי ובוודאי לא כזה שאפשר לדון בו באופן רציונלי.

1 בהגדרה
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618779
אז לא הבנת את הדוגמה שלי. לפיה, פונקצית המרחק בין ציקו וזיקו היא נמוכה, וגם הפרש המחירים ביניהם נמוך, כיאה וכראוי. אבל אם לידם יפתח מישהו שווארמה דומה מאד לשניהם, וימכור אותה במחיר כפול, אז:
א. הוא מוכר אותה מעל במחיר שמעל שוויה.
ב. מי שקונה אצלו הוא טיפש.

רק כדי שנבין שאני לא מבזבז את זמני בנסיון לשכנע את מי שאי אפשר לשכנע:
האם יש מחיר כלשהו שיופיע על מוצר כלשהו על מדפי הסופרמרקט שיגרום לך להסכים שמוצר זה מתומחר מעל לשוויו?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618781
הנקודה שנראה לי שאתה מפספס היא ש-"שוויו", כלומר ערכה של פונקציית התועלת עבור יחידה של המוצר, אינו גלובלי - כי אין פונקציית תועלת גלובלית המשותפת לכולם. כל סוכן מחזיק באחת אחרת.

הבהרות קלות:
1. בהחלט ייתכן שהוא מתומחר מעל שוויו *עבורך*. אבל לא עבורי.
2. מכיוון שמספר הסוכנים בעולם סופי, אז טכנית יכול להיות שהוא מתמוחר "מעל שוויו" עבור כולם. אולי זה הכיוון אליו האינטואיציה שלך הולכת (אבל מכאן לא נובע שיש לו "שווי" אוניברסאלי! אין לו).
3. אפשר להתנסח בצורה דומה, ולהתכוון שהמוצר מתומחר באופן לא אופטימלי עבור המוכר. אבל זה נראה לי פחות קשור לדיון שלכם.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618782
הנקודה שנראה לי שאתה מפספס היא שזה שאין פונקצית שיערוך יחידה לא גורר אי-קיום של שווי, ולו כהתפלגות סטטיסטית. אין בעיה עם זה שלי טחינה 'שווה' 15 ש"ח בממוצע עם סטיית תקן של שקל, ולך היא שווה 14 ש"ח בממוצע עם סטיית תקן של 2 שקל.
מהדיון פה נראה שפונקציה יכולה להיות או בעלת ערך יחיד שאינו 0, או פונקציה שלא קיימת.
החיים אינם כה בינאריים, אבל זה לא אומר שזה מנטרל כל יכולת לשקלול והשוואה.

למשל, הבה נסכום את כל פונקציות התועלת של כל הסוכנים שתיארת, ננרמל במספרם, ונקבל את פונקצית התועלת הגלובלית שאתה (והאלמוני) כה מתעקשים שאיננה ולא יכולה להיות קיימת. אז נכון, זאת יכולה להיות פונקציה שמרוחה באופן כלשהו על פני מרחב מחירים לא קטן, נניח בין 10 ל-‏20 שקל, עם זנבות מאד קטנים מסביב. אז כשאני רואה צנצנת טחינה שעולה 19 שקל, ניתן להתווכח האם היא מתומחרת מעל לשוויה, אבל קשה יהיה להכריע.
לעומת זאת אם אני רואה צנצנת שעולה 40 ש"ח, אין לי כל ספק שהיא מתומחרת מעל לשוויה באופן אוניברסאלי ככל הניתן.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618783
אני מצטער. לדעתי אתה לא מתנסח באופן קוהרנטי, ובוודאי שלא משתמש במילים במובנן המקבל (''פונקציה'', ''שווי'', ''רווח'', ''התפלגות''...). אני בטוח שיש לך רעיון כלשהו, אבל אני לא מצליח להבין ממך מהו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618784
אולי התשובה לשאלה באמת תעזור לך להבין. כמתבונן מהצד על העסקה בין המוכר בספר לקונה, כל זמן שיש מי שקונה את המוצר ומרוצה מהרכישה שלו, וכל זמן שהמוכר מרוויח מהעסקה, אז המוצר מתומחר בדיוק, אבל בדיוק, בהתאם ל"שוויו" (שהוא, בהגדרה, המחיר בו הוא נמכר לשביעות רצונם של המוכר והקונה). מצד שני, כקונה בסופרמרקט וחלק מהעסקה הפוטנציאלית, בוודאי שיש מוצרים שמתומחרים (ולא נמכרים) מעל ל"שוויים", למעשה, רוב המוצרים מתמחרים במחיר גבוהה מ"שוויים" עבורי (ועבורך, ועבור רוב הקונים), ואם הייתי חושב אחרת הייתי קונה אותם (ואז הם לא היו רק מתומחרים אלא גם נמכרים) במחיר שבו הם מתומחרים. זה ברור?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618821
כן זה די ברור, אפילו התרשמתי איך בתגובה יחידה אתה מצליח להציג גם את עמדתי וגם את עמדתך :)
אתה מוכן להסביר לעומר מעלי?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618830
למיטב הבנתי, זה בדיוק מה שעומר אמר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618825
פרט לזה שאתה קונה בסופר גם בתאם לצורך, ולא רק למחיר.
אם אתה לא צריך כרגע נייר טואלט, כי יש לך בבית עוד הרבה, אתה לא תקנה נייר טואלט‏1. ואם אתה לא נוהג לקנות שניצל עוף-טוב, אתה לא תקנה גם אם המחיר בהתאם לשוויו.

1 אם ימכרו חבילה של 40 גלילים בשקל, אתה עשוי להחליט ששווה לך לקנות על אף שיש לך בבית. אבל זה כבר בעליל מחיר מתחת לשוויו.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618829
לגמרי פספסת את הפואנטה, ה"צורך", ה"רצון", ה"חשק"... הם הדברים היחידים שקובעים את ה"שווי" הסובייקטיבי של המוצר.

אין מחיר שהוא "בעליל מחיר מתחת לשוויו" של מוצר (וגם לא מעל, כמובן).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618833
אני הצעתי הגדרה סטטיסטית למחיר בעליל כזה, אבל אתם לא מוכנים לקבל אותה. הסיבה לדעתי שאתם לא מוכנים לקבל אותה, היא שאתם מניחים כאקסיומה שאין דבר כזה. כמו סוליפסיזם, זו תפיסה שמאד קשה להתווכח איתה.
וכמו סוליפסיזם, התפיסה הזאת בעצם לא אומרת כלום על המציאות. מקסימום על צורת השימוש שלך בשפה והגדרת המילים שלך.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618834
מן הסתם אין לי שום בעיה עם מודלים סטוכסטיים. תגיד, קראת את "טרחנים כפייתיים במתמטיקה" שהתפרסם בזמנו באייל?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618846
את המאמר כמובן, וחלק מאלפי התגובות הראשונות :)
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618858
ההגדרה שלך היא לא ל"שווי" של מוצר אלא ל"מחיר ממוצע" של מוצר. למיטב הבנתי היא לא מלמדת אותנו כלום (אבל כלום) על השווי של מוצר שפציפי (בסיטואציה ספציפית, במקום צפציפי...). ואני בכלל לא בטוח שהיא מלמדת אותנו משהו מעניין בכלל, אבל יכול להיות שאני טועה. אם תנסה לחשב מחיר ממוצע של, נגיד, "חולצה". יש לך חולצה משומשות בשוק הפשפשים בשקל‏1, ויש לך חולצת מעצבים מקשמיר רקום עם חוטי זהב בחנויות מעצבים ברומא במאה אלף שקל‏2. איך העובדה שאתה יודע שהמחיר הממוצע של "חולצה" הוא 100 שקל‏3 עם סטיית תקן של 40 שקל תעזור לך לדעת משהו על ה"שווי" של אחת מהחולצות?!

1 כן, אין לי שמץ של מושג כמה עולות חולצות משומשות בשוק הפשפשים.
2 או ברומא.
3 או בכל מקום אחר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618866
קודם כל, היא נותנת לנו התפלגות ולא רק שווי.
דבר שני, כמו שאמרתי, אני מגדיר אותה מראש על מוצרים קרובים, על פי פונקציית מרחק מסוימת‏1.
אם נמשיך את הדוגמה שלך, אם אני רוצה לקנות חולצת פולו של רלף לורן (וכמובן לא 'חולצה' כמושג כללי. אני שמח שלא עלית רק דרגה נוספת בהיררכיית ההגדרות ובמקום 'חולצה' לא רשמת 'מוצר' שמחירו יכול לנוע בין עשירית רופיה הודית למיליארד דולר, רק כדי להדגיש כמה ממוצע זה נתון לא מייצג), זה שמחירה הממוצע בחנויות בארץ הוא 300 שקל, עם סטיית תקן של 50, יעזור לי מאד לדעת כמה כדאי לי לקנות אתה בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב שבו היא נמכרת ב-‏500 שקל.

1 כן, אני יודע, עד שאני לא אגדיר גם את הפונקציה מרובת הפרמטרים הזאת בדיוק אינפיניטסימלי, אני לא אצא מזה בשלום כאן.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618868
ומי שכן קונה אותה ב-‏500 שקלים בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב - אתה חושב שהוא עושה את זה בגלל שיש לו 200 שקל מיותרים?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618870
בוודאי. לא לחינם הוא נמצא בקניון רמת אביב ולא בקניון נתניה דרום.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618877
ולכן השווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב שונה מהשווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בקניון נתניה דרום, ולכן אין שום משמעות לממוצע בין שניהם. מדובר במוצרים שונים (למרות שהם נוצרו על ידי אותו יצרן באותה עלות) בדיוק כמו שהחולצה בשוק הפשפשים שונה מהחולצה ברומא.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618878
"מדובר במוצרים שונים (למרות שהם נוצרו על ידי אותו יצרן באותה עלות) בדיוק כמו שהחולצה בשוק הפשפשים שונה מהחולצה ברומא." - משפט כל כך מופרך מבחינה כמותית‏2 לא הייתי יכול לנסח אפילו אם הייתי רוצה‏1.

ומה קורה אם ביום אחד - 20 באוגוסט - מחליט המוכר בקניון רמת אביב להוריד את המחיר ל-‏400 שקל? תן לי לנחש את התשובה שלך: ' השווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב ב-‏19 באוגוסט שונה מהשווי של " חולצת פולו של רלף לורן" בחנות 'קוף את גו' בקניון רמת אביב ב-‏20 באוגוסט בדיוק כמו שהחולצה בשוק הפשפשים שונה מהחולצה ברומא" '.

אני צריך לנסח לך במילים למה זה מביא אותנו למחוזות האבסורד?‏3

1 טוב, אני יכול לחשוב על מטריקה כזאת - מעגל היחידה הבינארי. המרחק של כולם מכולם הוא 1. לא נראה לי רלבנטי לכאן.
2 אפילו מהעובדה שלנסוע מקניון רמת אביב לקניון נתניה עולה 20 שקל, בעוד לנסוע משוק הפשפשים לרומא עולה 2000 שקל, הזנחת בשקלול הכמותי המדויק שלך.
3 יש לי חשש גובר והולך שהתשובה חיובית.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618880
אתה טוען שהשווי של חולצה שנמכרה ב-‏400 שקל זהה לשווי של חולצה שנמכרה ב500 שקל?! זאת לא נשמעת לך טענה אבסורדית?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618918
אתה מתחמק מהשאלות שאני שאלתי, אולי אם תענה עליהן זה יעזור להבהיר לך את האבסורדיות.
כמה שווה עניבה? 618885
איש אחד הולך במדבר, תשוש, עייף ובעיקר צמא.
לפתע הוא רואה מולו רכב של "גזלן". "מים, מים, בבקשה תן לי מים" הוא מתחנן אל ה"גזלן". "אולי אתה רוצה עניבה?" שואל אותו ה"גזלן". "יש לי עניבות במבחר צבעים". "מים, מים, ממלמל האיש. "כדאי לך" מנסה ה"גזלן" לשכנעו, רק 6 שקלים לעניבה". "מים, מים" חוזר האיש ומתחנן. "שתיים בעשרה שקלים" מנסה ה"גזלן". "לך מפה" צועק האיש בכוחותיו האחרונים, "עזוב אותי עם העניבות שלך". מתניע ה"גזלן" את רכבו ומסתלק.
ממשיך האיש לזחול במדבר, ופתאום הוא רואה בית. הוא פותח את הדלת ומבקש מים. "אדוני" אומרים לו, "אתה לא יכול להכנס ללא עניבה."
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618835
יש מחיר שהוא מחיר הפסד למוכר (לפעמים עדיף למכור במחיר כזה מאשר להיתקע עם סחורה במחסנים. אבל זו לא דרך רווחית לאורך זמן).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618842
כמובן שיש.
עוף בשקל:
הרי רק שווי התערובת שאכלה התרנגולת במהלך חייה הקצרים עולה על שקל.
וזה בלי להזכיר את עלות החשמל, עלות המבנה, עלות ההסעה למשחטה, שכר השוחט, עלות ההסעה לסופר, דמי השכירות של המבנה, שכרם של המוכרים ושכר המנהל. ורווח למגדל, כמובן, שכולם אמורים להיות מגולמים במחיר העוף.

כשאתה רואה עוף בשקל נמכר בסופר, זהו בעליל מחיר נמוך משוויו. הסופר מוכר אותו בהפסד, מסיבותיו שלו‏1.

1 תקנה עוף בשקל, ועגבניות ועוגיות ביוקר.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618844
קשה מאד לדסקס דעות והשקפות-עולם באופן פרודקטיבי ותרבותי כשאחד הצדדים בדיון לא מכיר את הפריזמות הבסיסיות דרכן מועיל להתבונן בתופעות שהם מושא הדיון, ולפעמים אפילו לא את הבסיס העובדתי המינימלי שרלוונטי לנושא. "קשה מאד" אבל אפשרי, בתנאי שאותו צד פתוח ללמוד את הנושא "על הדרך", והצד השני סבלני. תנאי שלא ממש מתמלא כאן, והתוצאה היא וויכוחים מקושקשים על נושאים טריוויאלים שלא נוגעים בכלל בפער המהותי והמעניין שאולי מצוי בין עמדותיהם של המתדיינים (ואולי בעצם לא, אבל רעשי הרקע האלה ממסכים את ההסכמות).

מאז הקיץ הלפני אחרון (אני יודע מה עשיתם בו!), זו ממש מגיפה בנושאים כלכליים ופיננסים (כאן באייל, אבל גם בכלל). אז באמשל'כם, הנושא מעניין אתכם? תשקיעו דקה וחצי כדי ללמוד עליו קצת, או לפחות תגלו הכרה באי-התמצאותכם בו ופתיחות בזמן שאתם מדברים עליו.

וקונקרטית לגבי הדיון הזה: יש הבדלים חשובים ואבחנות פרודקטיביות עם השלכות מעניינות בין המושגים הידועים בציבור תחת השמות "עלות ייצור", "תמחור", "תועלת", "שווי הוגן" ו-"מחיר שוק". באמת, אבל באמת שיהיה כאן מענייין יותר לכל המעורבים אם כולם יקחו את זה בחשבון.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 618850
אתה מוזמן לכתוב מאמר בנושא שיאיר את עינינו ויפרוש כר לדיונים פרודוקטיביים יותר בעתיד.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619183
המאמרים באייל אמורים להיות מאמרי דיעה, ביקורת או מעין "טורים אישיים". פלטפורמה אינטרנטית מתאימה יותר למאמר מהסוג שאתה מציע היא ויקיפדיה, ושם התוכן כבר קיים וזמין לך ולכולם. אך פטור בלא כלום אי אפשר, אז הנה הקדמה קצרה (וחלקית) לקראת עיון נוסף בנושא הספציפי הזה:

מחיר הוא קודם כל תופעה אמפירית. נפגשים שני אנשים, ומחליפים שווה-כסף תמורת סחורה או נכס. עכשיו מגיע תורם של התיאורטיקנים לענות על כמה שאלות בסיסיות. למשל:

(1) כלכלנים‏1 רוצים לבנות מודל שמנבא את התופעה (לפי מה נקבע ערך העסקה בפועל?).
(2) אנשי פיננסים‏2 רוצים לבנות מודלים של קבלת החלטות אופטימלית. באופן טבעי במוקד עניינם נמצאים נכסים פיננסים ולא מוצרי צריכה (כי הקונצנזוס הוא שלאחרונים אי אפשר להגדיר "שווי" אובייקטיבי).
(3) אנשי ניהול-השיווק‏3 רוצים לעצב אסטרטגיות אופטימליות של תימחור (ואריזה, ומיתוג...), כדי להשיג מיקסום רווחים לסוחר או הקמעונאי.

מכיוון שאנחנו לא עוסקים כאן בהערכת שווי-של חברות לפני רכישתן, או מנסים לנהל ביחד רשת סופרמרקטים - אלא מתמקדים בשאלות כמו "האם הטחינה בטיב-טעם באמת יקרה מידי", גוף-ידע הרלוונטי לדיון הוא הראשון ברשימה לעיל.

ובכן, יחזקאל שילם לרחבעם עשרה שקלים תמורת טחינה גולמית (ובאופן כללי: הרבה מאד אנשים שילמו להרבה מאד אנשים באזור מסויים סכום שמתפלג סביב עשרה שקלים עבור טחינה גולמית). איך אפשר להסביר את המספר "עשרה שקלים"? או אולי לנסות לנבא אותו מראש?

כמו "השמש סובבת סביב הארץ" ו-"עצמים כבדים נופלים מהר", האינטואיציה הבסיסית שעלתה כאן ("המחיר קשור לכמה הסחורה נחמדה ונהדרת") היא טבעית, עתיקה ושגויה‏4. מודל מוצלח בהרבה לניבוי ערך-שווי הכסף של עסקאות הוא מודל השוק, שמנבא זאת במונחים של היצע וביקוש, כאשר מסורתית מייחסים את ההיצע לעלות הייצור השולית (ייצור, הפצה וכו') וחסמי הכניסה, ואת הביקוש לתועלת השולית של הסחורה עבור הרוכש.

זה כמובן רק קירוב ראשון, שבעשורים האחרונים עבר עידונים ושיפורים רבים. הפקטורים המשפיעים על ההיצע והביקוש מובנים טוב יותר (גם מנקודת מבט פסיכולוגית‏5, וגם מנקודת מבט מאקרו-כלכלית), וברור למשל שמודל השוק לא מושלם גם אחרי התיקונים לאופן בו נקבעים ההיצע והביקוש, וידוע שבהקשרים מסויימים מודל השוק לא מתאים (אינטרקציות עם קרובי משפחה?). אבל גם בצורתו הגולמית והפשטנית הוא מודל טוב מאד, בוודאי שטוב פי מיליונת'אלפים ממודל "ערך השימוש" שלך ושל נועה, שפשוט שגוי מהיסוד.

חשוב אולי להבהיר: המודלים האלה הם מדעיים ואמפיריים, והם מסבירים (ומנבאים) כיצד נקבע ערך החליפין של סחורות כאשר בני אדם הם הסוחרים. גם אם תחוקק חוקים ורגולציות לפיהם חייבים לתמחר סחורות אחרת, באופן שנראה לך ראוי יותר, וגם תקים משטרה עם קסדות ואלות שתאכוף אותם, לא תשנה את האופן בו ערך החליפין של הסחורות נקבע במוחם של האנשים. אולי הפחד מהשוטרים והאלות יגרום להם לבצע עסקאות במחיר שנקבע לפי החוקים שלך, אבל הם לא יהיו מרוצים מזה כלל, והם יעשו כמיטב יכולתם (עד כדי עברות פליליות של ממש) כדי להטות את העסקאות כך שישקפו טוב יותר את ערך החליפין לדעתם. יש על כך מחקר עשיר, ודוגמאות רבות.

אז כשאתה אומר "הטחינה יקרה *לי*", כצרכן, ומחליט לא לקנות אותה - אין עם זה שום בעיה, ואין לי מה לומר בנושא. אבל כשאתה אומר "הטחינה יקרה מידי", באופן כללי, בישראל, לכולם - סביר להניח שאתה פשוט מאד מבולבל. יש אמנם פירוש סביר ומקובל לטענה כזו‏6, אבל כאן בדיון הזה (שלטעמי די מייצג את אופי הדיונים היומיומיים בנושא) ברי שאין זו פרשנותו של הדובר.

בפועל הכוונה היא לאחת משתיים. האפשרות הראשונה היא טענה בעלת אופי מוסרי או ערכי, שמנוסחת בצורה שגויה בעליל. אין שום דבר רע בטענות מוסריות או ערכיות, כמובן, וטענה האומרת "מחירו הגבוה של טיפול רפואי מסויים מונע מאנשים רבים להסתייע בו - וזה רע" היא טענה סבירה מאד. אבל ראשית, קצת מצחיק להתייחס ככה לטחינה או קוטג'. וחשוב יותר: גם אם היא נכונה ב-‏100% אין פירושה שלמשפט "הטיפול הרפואי יקר מידי" יש תוכן משמעותי! אין לו! אפשר לדרוש למשל סבסוד ציבורי עבור המוצר (דרישה שעשויה להיות לגטימית ורצויה), אבל קבלתה של הדרישה לא תשנה במאום את המחיר - היא רק תטיל את תשלומו על מישהו אחר (משלמי המיסים \ תורמים \ "העשירים").

האפשרות השנייה היא טענה צרכנית אישית ("במחירה הנוכחי אני לא מעוניין לקנות טחינה") סתם הוצאת קיטור ("הייתי רוצה שהטחינה הייתה זולה. וגם שלום עולמי") או הערה נקודתית ("אפשר להשיג את הטחינה במחיר נמוך יותר במכולת השכנה"), וכל עוד היא תחומה ככזו גם היא בסדר גמור (רק מאד משעממת). אבל כאשר מתלווה אליה נימה מוסרית או שהיא נאמר בהקשר פסאודו-כלכלי, אז אפשר להכתיר אותה כקשקוש מבולבל.

בהצלחה.

1 או פילוסופים (אדם סמית'), מתמטיקאים (ברנולי, פון-ניומן), פסיכולוגים קוגנטיביים (כהנמן), וכלכלנים התהנגותיים (ת'אלר).
2 וגם כלכלנים, או אנשי מנהל עסקים.
3 וגם מהנדסי תעשייה-וניהול, וחוקרי ביצועים, ושוב כלכלנים ופסיכולוגים קוגנטיביים.
4 אם כי בניגוד לדוגמאות האחרות, ההבנה שהאינטואיציה הזו שגויה גם היא עתיקה, ואף זכתה לשם "פרדוקס הערך [ויקיפדיה]".
5 "אפקט הבעלות" של ת'אלר ותורת הערך של כהנמן וטברסקי, שאף היא זכתה לעידונים רבים.
6 הפירוש הוא "שוק הטחינה לא יעיל", וקיימים לחצים להגדלת ההיצע או הביקוש שאינם באים לידי ביטוי (למשל מסיבות רגולטיביות, חסמי כניסה טכנולוגיים, כשלי שוק, וכדומה).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619192
מעולה.
לגזור ולשמור.
אבל...
יש מקרים שהצרכן קונה מוצר במחיר שמעצבן אותו. בטחינה אני לא מבין אבל ברסק עגבניות כן.
נניח שאני עושה קניות בשופרסל דיל ואשתי רשמה לי רסק עגבניות ואני יודע שבפעמים הקודמות הרסק עלה 7 שקלים והפעם מחירו 9 שקלים. נניח שקניתי את המוצר בכל זאת (כי בשביל 2 ש"ח אני לא אסע לרמי לוי, ולך תדע אולי גם אצלו עלה המחיר) אבל בפעם הבאה שאני במכולת השכונתית אני רואה את המוצר ב 8 שקלים.
יעצבן אותי שקניתי את הרסק במחיר גבוה במקום שמתיימר למחירים זולים. החוויה שלי היא שרשת הדיסקאונט הפרה הסכם לא כתוב בינה לביני למכור מוצרים רחוק מהטווח העליון של המחירים שלהם.
הייתי מרגיש שדפקו אותי.
בעבר, כאשר היחס בין המוכר לקונה היה אישי הייתי מתלונן ישירות למכולתניק (שהוא אבא או דוד של ילד שלומד באותה כיתה עם בני) והלה היה מתנצל ודואג לשפר את הרגשתי.
היום הצרכן נשאר עם הכעס על התאגיד.
אני חושב שעל החוויה הזו מדברים הפונז ונועה.
אני חושב שסוד ההצלחה של רמי לוי הוא שחשוב לו לא לדפוק את הצרכן. החזון שלו הוא הוגנות. נועה תתאר זאת- ברמי לוי לא מוכרים מוצרים מעל לשווים. ובעברית - לא דופקים אותי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619227
תודה על התגובה המפורטת ומאירת העיניים.

בין שאר הדברים שהיא הבהירה לי, אפשר גם למנות את זה שאתה לגמרי לא הבנת מה אני טוען, וייתכן כי אני לא הסברתי היטב.

למשל:
1. "המחיר קשור לכמה הסחורה נחמדה ונהדרת" - לא טענתי כך, ואני כמובן לא מסכים לזה. לאורך הדיון תמהתי אכן למה העלתם את ההנחה ש'עלות המוצר' קשורה למחיר שאני מדבר עליו כאיש קש שלאחר מכן היה לכם נח מאד לשרוף חזור ושרוף.
2. "מודל מוצלח בהרבה לניבוי ערך-שווי הכסף של עסקאות הוא מודל השוק" - אני מסכים, ולא ניסיתי לסתור את זה. גם לדעתי חלק ניכר מהזמן הוא מודל לא רע, ועליו בדיוק דיברתי. ניסיתי להראות שיש דוגמאות קיצון שמתארות מחיר כלשהוא שלא מתחשב במודל הזה ולכן הוא 'מעל לשוויו' של המוצר - שוויו על פי השוק, לא על פי העלות המאושקשת. התגובה שלי שניסחה פונקציה ממוצעת וכו' אמרה בדיוק את זה, אבל לא הבנת אותה.
3. 'מודל "ערך השימוש" שלך ושל נועה, שפשוט שגוי מהיסוד.' - אני מדבר רק בשם עצמי, וברור שכלל לא הבנת את המודל שלי בטרם פסלת אותו.
4. 'כשאתה אומר "הטחינה יקרה מידי", באופן כללי, בישראל, לכולם - סביר להניח שאתה פשוט מאד מבולבל' - מי שמבולבל פה זה כנראה אתה, כי לא אמרתי שום דבר כזה, ושום טיעון שלי לא נגע במחיר גלובלי לכולם. להיפך, ניסיתי להראות שיכול להיות מצב שבו מחיר ספציפי של מוצר ספציפי במקום ספציפי הוא יקר, וזאת כמובן דווקא בהשוואה למחיר לכולם. אתה ואחרים טענתם שדבר כזה לא יכול להיות. טוב, כנראה ממילא לא הבנתם מה אמרתי.
5. 'יש אמנם פירוש סביר ומקובל לטענה כזו‏6, אבל כאן בדיון הזה (שלטעמי די מייצג את אופי הדיונים היומיומיים בנושא) ברי שאין זו פרשנותו של הדובר' - אולי זו לא פרשנותו של הדובר, אבל לא ברור לי איך זה ברי לך, מאחר שברור בעליל שלא הבנת בכלל את פרשנותו של הדובר.

אתה רשאי להכתיר מה שאתה רוצה כקשקוש מבולבל. כשאתה לא מבין את הטיעון של מישהו, האמירה הזאת מראה יותר עליך מאשר על אחרים.

התגובה האחרונה שלך, וגם אחרות לאורך הפתיל, מניחות שאתה היחיד שמבין כאן מושגי יסוד, שאין בלתם (כאילו כלכלה היא מתימטיקה), וכל מי שדן בנושא בטרמינולוגיה אחרת, מייד מסווג אצלך כבור שממילא אין מה להקשיב לטיעוניו. אולי לו היית פחות מקובע במושגים המוכרים ומשוכנע בנכונותם האבסולוטית, היית יותר פתוח להבין מה אחרים אומרים כאן, ואז אולי גם תורם לדיון משהו יותר מעניין מלהפנות אותנו לכלכלה 101 בויקיפדיה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619235
אני מודה שלא הבנתי בדיוק מה ניסית לטעון (כפי שאמרתי לך במפורש, אך בקשותיי לביאורים לא נענו). אבל לפעמים לא צריך לרדת בדיוק לסוף דעתו של הצד השני, כדי להגיע למסקנה שהוא לא בכיוון. אני כמובן מצטער אם המסקנה הזו מוטעית. מעט הדברים שכתבת עכשיו, דווקא מחזקים אצלי את הרושם הזה‏1. בניגוד למה שאתה מייחס לי אני חושב שניסיתי לנהל איתך שיחה משמעותית, ולנסות לגבש רעיון קוהרנטי מתוך הדברים שכתבת. לא הצלחתי. אין ספק שזה אולי באשמתי.

ואתה צודק, ולדעתי "כלכלה היא כאילו מתמטיקה"‏2 (לפחות מתודולוגית). מדע לכל דבר ועניין. העוסקים בו מזהים גרף של תופעות אמפיריות קשורות וראויות להסבר, בונים מודלים להסברתם, בוחנים אותם אמפירית כמיטב יכולתם, ועם הזמן משיגים הבנה טובה יותר של פיסת המציאות אותה הם חוקרים.

1 למשל "ניסיתי להראות שיכול להיות מצב שבו מחיר ספציפי של מוצר ספציפי במקום ספציפי הוא יקר, וזאת כמובן דווקא בהשוואה למחיר לכולם."
2 ליתר דיוק היא כמו פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, רפואה או גיאולוגיה. המתמטיקה היא אפריורית.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619238
2 יכולת החיזוי של הכלכלה רחוקה לפחות 10 סדרי גודל משל המדע הראשון ברשימה שלך, וכמה סדרי גודל מהלפני אחרון. לגבי האחרון אין לי ידע. המדע היחיד שאני מכיר שדומה ביכולת החיזוי שלו לכלכלה זה פסיכולוגיה.

אני אגב, לאחרון מתקשה לקרוא מדע, לפחות על פי הצורה בה אני תופס מדע. ייתכן אגב ובעוד עשרות שנים, יתגבשו שני הנ"ל לכדי מתודה בעלת יכולת חיזוי סבירה הרבה יותר, בדומה לקפיצות שעשו הקודמים ברשימה בתקופות אחרות בהיסטוריה. בין השאר מאחר ושתי השיטות אכן מנסות בחלקן לעבוד בשיטות מדעיות שהוכיחו את עצמן בתחומים אחרים.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619271
מחקר איננו מדעי אם אינו יכול לחזות את העתיד?
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619274
המטרה של מדע היא הסבר וניבוי. גם אם מילולית אני לא מדייק בהגדרתי את המדע, הבה נתמקד לפחות בחלק שאמור לנבא. מדע מנסה לנסח תיאוריה מנתוני המציאות (ואני לא צריך לתת לך לינק בשביל שתדע מה פופר אומר על תיאוריה תקפה) ותיאוריה כזו אמורה לספק ניבוי גם למקרים עדיין לא קרו. או אולי קרו בעבר מבחינת הזמן, אבל הנתונים שלהם לא היו קיימים בעת ניסוח התיאוריה.

כמובן יש להפריד בין שיטת מחקר מדעית - שכמו שאמרתי וודאי קיימת במקרים הנ''ל - לבין ההישגים - התיאוריות שפותחו.

אפילו בפיזיקה - המדע המדויק מכל, יש לאחרונה פולמוס גדול באשר ל'מדעיות' של תורות שהינן פיזיקליות למהדרין על פי השיטות שבהן פותחו - אבל שכשלו מלהפיק ולו ניבוי אחד ויחיד ניתן לבדיקה במשך רבע המאה האחרונה.

אם כן, שיטה אשר דווקא מנסחת תיאוריות עם ניבוי (בניגוד לתורת המיתרים למשל) - אבל שהניבוי שלהן כושל רוב בזמן - רחוקה מלהיות מדע טוב. לכל הפחות ניתן להגדיר אותה כמדע כושל, שעשוי בעתיד להתפתח למדע מוצלח. גם אריסטו הגדיר את מה שהוא עושה בתור מדע. היום היית שולח את התיאוריות שלו לפקולטה ללימודי הניו-אייג', במקרה הטוב.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619300
או שצריך לשנות את ההגדרה של המדע שכוללת את סעיף הניבוי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619286
מה שהפונז אמר, בתוספת העניין של ניתן להפרכה. אחרת גם אסטרולוגיה זה מדע.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619306
בדיוק באתי לכתוב ש"טאוטולוגיה או תיאולוגיה - אז אולי גם אסטרולוגיה?", כשראיתי את תגובתך. בטח ראית את זה בכדור הבדולח שלך ולכן הקדמת אותי.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619318
אל תאמין למה שאתה קורא עלי בטארוט - הכל שקרים ועלילות!
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619308
2 להזכיר לך באיזו פקולטה נמצאת כלכלה? לא יחד עם פיזיקה, ביולוגיה וכימיה, לא יחד עם מתמטיקה - אלא יחד עם סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, תקשורת ויחב"ל.
מדעי החברה [ויקיפדיה]
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 619310
ובצדק כמובן.
אולי לא מדגישים את זה בכלכלה 101.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624229
ראג' צ'טי, כלכלן מהרווארד, מודאג מהספקנים שמסיקים מזה שבגלל שישנן מחלוקות בשאלות מסוימות, כלכלה היא דיסציפלינה מבולבלת שאיננה מדעית שלא יכולה להועיל לתהליכי קבלת החלטות. ספקנות כזאת איננה מבוססת ודורשת מהכלכלה דברים שלא נדרשים מתחומים אמפיריים אחרים כמו רפואה ובריאות הציבור. "כן, כלכלה היא מדע".
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624231
א. בטח שהוא מודאג - הוא מדבר מהפוזיציה :)

ב. גם דיסציפלינה שאיננה 'מבולבלת' עשויה לא להועיל לתהליכי קבלת החלטות, כל עוד לא הגיעה ליכולת מוכחת של חיזוי. כבר נאמר במעלה הפתיל שהשיטות של המחקר הכלכלי חלקן מדעי בהחלט, אבל אנחנו עדיין מחכים לתוצאות.

ג. קראתי ולא השתכנעתי. למרות מה שמוצג בתיאור שלך ובתחילת המאמר בהשוואה לרפואה, כשהוא דן ספציפית ברפואה הוא דן במחקרים תזונתיים מהסוג של 'האם קפה משפיע לטובה או לרעה על מחלות לב', שהם חלק קטן מהרפואה ואכן אינם מספקים היום תחזיות ברורות (או אולי אפילו לא שואלים את השאלות הנכונות). אבל ב-‏99% מהפעמים שאתה הולך לראות רופא, זה לא בשביל להתייעץ איתו כמה קפה לשתות, אלא כדי לרפא מחלות או לבדוק את מצבך הבריאותי.
באספקט הזה, היומיומי, רופא משפחה פשוט במרפאה ציבורית, שמקבל שכר ממוצע למדי, נותן לך מספר פעמים בשנה תשובות - ואף טיפול - שהפלא ופלא, מרפאות בסיכוי גבוה את המחלה שלך (דלקת גרון, שלשולים, אוזניים, ריאות, זיהומים, ועוד כמה), ועושות זאת די מהר וביעילות.
לעומת זאת, כשאתה הולך להתייעץ באותה יומיומיות עם יועץ כלכלי, ושואל אותו איזו השקעה כדאי להשקיע - ואפילו מתאמץ וקורא אנליסט שמקבל משכורת 7 ספרתית בדולרים בארה"ב‏1 - מסתבר שאותו יועץ לא מועיל הרבה יותר ממטבע של 10 שקל שאתה יכול להטיל אותו ולקבל את התשובה שלו אם להשקיע במניה א' או ב', או אם בכלל הולכת להיות מפולת או לא.

לאורך מספר שנים, אין לך שום ספק שהרופא שלך שיפר את איכות חייך, את איכות חייהם של ילדיך הקטנים, ובמקרה שעברת את גיל שישים, גם את אורך חייך במקרים רבים.
לאורך אותו מספר שנים, יש ספק רב, אם לא הטייה שלילית, בזה שהיועץ הכלכלי המומחה שלך שיפר את המאזן הכלכלי שלך.

1 כל הענין עם המשכורת כאן זה כדי להראות שהוא כנראה נחשב על ידי חבריו לתחום כמומחה גדול ומקצועי, בניגוד לרופא הממוצע שבחרנו קודם.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624234
אם כבר מדברים על הפוזיציה, האינטרס של הרופא הוא שהחולה יבריא, אבל אין ליועץ/אנליסט שום אינטרס שהלקוח ירוויח כסף.
לעומתם אנליסטים של BUY SIDE מייצרים ערך בעצות שלהם, כי הן נמדדות כל הזמן.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624236
אתה רשאי להחליף אותו באנליסט שמנהל (או מייעץ ל-) קרן נאמנות של מיליארדי דולרים, אני בטוח שלמעסיקים שלו יש אינטרס מכובד מאד שהוא ירוויח כסף ויכה את השוק, ויש להן גם יכולת לתגמל אותו היטב על ביצועים. ועדיין, 10 שקל, קוף, וגו'.

(אולי לזה התכוונת במושג הלועזי הנ"ל שאינני מכיר).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624288
כן, האנליסט הפנימי של קרן ההשקעות שמנהלת עשרות מיליארדים מספק לה המלצות טובות לאין שיעור ממה שתקבל בבנק.
לדוגמה- אנליסט שכל תחום התמחותו הוא 8 חברות מזון או 9 חברות תרופות. הוא חי ונושם אותן ואת השווקים שלהן יום יום, מדבר עם מנהל הכספים של כל אחת מהן פעם בחודש ומעורה בכל משב רוח ברגולציה עליהן. אם הוא טוב בעבודתו הוא יוכל להצביע ללא עוררין על החברה המוצלחת מבין ה 8, ועל מגמות שמתפתחות בשוק שאותו הוא מסקר, לחיוב ולשלילה. מנהל השקעות טוב יעשה מזה כסף.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624295
אז זהו, שהסטטיסטיקה והתוצאות מראות שלא. (ז''א - לא יצליח להצביע על החברות המוצלחות יותר, וודאי 'ללא עוררין'. זה שמנהל השקעות יקבל הרבה כסף זה אולי נכון, אבל בלי קשר לביצועיו, כל עוד הוא לא ממש גרוע. ומאותן סיבות סטטיסטיות).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624308
אם כל זה נכון, מנהל השקעות "ממש גרוע" שווה בדיוק כמו אחד ממש טוב: אם באופן עקבי הוא פחות טוב מהטלת מטבע (אני מניח שזאת הכוונה ב"ממש גרוע") צריך פשוט לעשות ההיפך ממה שהוא אומר (אני יודע שאתה יודע את זה, ההערה מיועדת לאחרים) ולשלם לו הרבה כסף (כזכור, ג'ורג' קונסטנזה עלה על זה פעם).
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624313
הסטטיסטיקה מראה שלא מה? שעצות ההשקעה של האנליסט הכוכב שמקבל משכורת של בקרן הגידור האמריקאית שמשקיעה עשרות מיליארדים ושלא שמעת עליה מימיך אינן טובות מאלו של היועץ בסניף הבנק השכונתי? זה יכול להיות נכון אבל לא ראיתי שום סטטיסטיקה על זה.
טאוטולוגיה או תיאולוגיה 624327
אין סטטיסטיקה לגבי קרנות גידור פרטיות, אבל יש לגבי קרנות ציבוריות. החוכמה המקובלת אומרת שבממוצע הן אינן משיגות תוצאות טובות משל מדדי הייחוס שלהן (נניח, קרנות מניתיות לארג' קאפ אמריקאיות לעומת הדאו ג'ונס).
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • דורון הגלילי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • שוטה הכפר הגלובלי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • kozmo5449@gmail.com
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • שוטה הכפר הגלובלי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • צפריר כהן
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • צפריר כהן
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • צפריר כהן
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • איציק ש.
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • איציק ש.
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • שוטה הכפר הגלובלי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • רון בן-יעקב
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • רון בן-יעקב
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • רון בן-יעקב
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • רון בן-יעקב
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אנטילופה
  ''בחינם'' או ''כלול במחיר'' • דורון הגלילי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • צפריר כהן
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • הפונז
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • דורון הגלילי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • דורון הגלילי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • דורון הגלילי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • טווידלדי
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • נועה ו
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • האייל האלמוני
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • ירדן ניר-בוכבינדר
  טאוטולוגיה או תיאולוגיה • אריק
  תודה על הדגים • הפונז
  כלכלת שוק חופשי • אנטילופה
  כלכלת שוק חופשי • האייל האלמוני
  כלכלת שוק חופשי • אנטילופה
  כלכלת שוק חופשי • הפונז
  כלכלת שוק חופשי • האייל האלמוני
  כלכלת שוק חופשי • הפונז
  כלכלת שוק חופשי • ידידיה
  כלכלת שוק חופשי • אנטילופה
  בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית • ירדן ניר-בוכבינדר
  בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית • אריק
  בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית • צפריר כהן
  בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית • נועה ו
  בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית • נועה ו
  בביסוס סיפור שלם על דמות היסטורית אמיתית • אנטילופה

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים