 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הנשוא בכותרת של הידיעה הזו? (בהתחלה חשבתי שהמילה "צופים" היא פועל בזמן הווה אך היות והידיעה לא פורסמה בזמן אמת הרי שהיא מתפקדת כאן כשם-עצם רבים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה משפט שמני. אם יש נשוא, זה לא פועל אלא שם-עצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, זה בכלל לא משפט שלם. עניין מקובל בכותרות עיתונאיות. מרחפת שם רוח רפאים של נשוא כמו ''יש'', ''היו'' או ''נכחו'', שנידון להשמטה בעוון מובנות-מאליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שואל באמת ולא מתוך קנטרנות: מה זה משנה? עבור מה בכלל דרוש לנו נשוא במשפט, אם גם בלעדיו הוא מובן ונושא אותה משמעות? ויתור כזה על חלקי משפט אולי יביא לדילול השפה מבחינה כמותית, אבל מבחינות אחרות אני רואה כיצד גיזום החלקים שאינם נושאים תוכן מביא תועלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח למה חתר האלמוני בשאלתו, אבל אפשר להבין אותה לא כתלונה על היעדר נשוא, אלא באמת כשאלת תם, מתוך סקרנות בלשנית. במקרה כזה, מסתתרת כאן ההנחה "בכל משפט יש נשוא"; אני לא בטוח אם ההנחה הזו נכונה או לא, וזה אולי דיון מעניין בפני עצמו, אבל הכותרת דנן היא לא דוגמה טובה לדיון (אלא כהערת שוליים לו): זה תחביר שטוב רק לכותרת, ולא עובד כחלק מטקסט, בשום רובד לשוני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |