בתשובה לאיתי כוחיי, 15/07/09 10:50
היום היה הערעור 516568
לא שאלתי על ההתנצלות או החרטה אלא על הסליחה מצד הקרבן. מקובל עלי שהבעת חרטה היא שיקול בהקלה של העונש- זה מעיד על הסבירות שהפושע יחזור על הפשע.
היום היה הערעור 516575
"אחרי שהשופט דרורי בוחן את אותו יסוד שביעי הוא מחליט שלדידו נטילת האחריות והחרטה אינן מספיקות, או שלא ברור בדיוק כיצד אפשר לבחון נטילת אחריות וחרטה, זה מה שנקרא "לאקונה", ולפי חוקי מדינת ישראל רשאי ואף רצוי שהשופט יפנה במקרה כזה אל מקורות ישראל. השופט דרורי פונה לדברי הרמב"ם, שנותן בתשובה האמיתית סימנים:
הכרת החטא; עזיבת החטא; חרטה; וידוי; התנצלות בפני הנפגע; קבלה לעתיד."

ודרורי מוסיף:

"במקרה שלפנינו, ולמעשה, ברוב המקרים המגיעים לבית המשפט, אין מדובר רק בעבירה שבין אדם למקום, או בין אדם לבין החברה, בכללותה, אלא מעשיו של הנאשם כוללים גם פגיעה באחר.

בנסיבות אלה, התשובה כוללת אלמנטים נוספים, כפי שאומר הרמב"ם:

"אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון: מי שאכל דבר אסור, או בעל בעילה אסורה, וכיוצא בהן. אבל עבירות שבין אדם לחבירו, כגון: החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו, וכיוצא בהן - אינו נמחל לו לעולם, עד שייתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו. אע"פ שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחל לו. אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחל לו."

אז אתה צודק, ואין לסליחת הנפגעת בסיס בחוקי מדינת ישראל אם מתעלמים מהרחבת הלאקונה של השופט דרורי.
היום היה הערעור 516632
אני מבין מכך שאליבא דדרורי (בהסתמכו על הרמב''ם) הבועל בעילה אסורה אינו פוגע בזולתו.
היום היה הערעור 516636
זה תלוי בעילה לאיסור.
היום היה הערעור 516643
הכוונה בבעילה אסורה אצל הרמב''ם היא בעיקר לניאוף עם אשה נשואה או נערה מאורסה, יחסים עם גויה, יחסים הומוסקסואלים. באופן כללי - קיום יחסי מין אסורים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים