בתשובה לאיתי כוחיי, 16/07/09 19:59
היום היה הערעור 516982
מאמר פחות מעניין והרבה יותר קונספירטיבי, אבל גם כותב המאמר הזה (עורך דין) מציין -

"השתלחותו של שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי בשופט דרורי בכל הנוגע לשמיעת הערעור, אגב נקיטת צעדים מוזרים וחסרי תקדים כמו מתן זכות דיבור למתלוננת בבית המשפט העליון".

אני יודע שזו לא אומר הרבה, אז אם מישהו מצא איזשהו סיכום ברור של חוקי הערעור, מה מותר, מה אסור, מה מוזר, וכו', שיגיד.
היום היה הערעור 516997
טוב, מצאתי (אם זה מעניין מישהו):

ראיות חדשות:

"הלכה פסוקה היא כי הגשת ראיות בשלב ערעור מתאפשרת במשורה. ככל שהמדובר בעובדות שקדמו למתן פסק הדין, ניתן להתיר הגשתן אם המבקש לא ידע עליהן ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב. -------- באשר לראיה להוכחת עובדה שארעה לאחר מתן פסק הדין, תותר הצגתה רק במידה והמבקש הראה כי הראיה הנוספת עשויה לסייע לו, ובכפוף להתנהגות בתום לב. --------- בית המשפט לא יתיר הגשת ראיה נוספת בערעור, כל אימת שהמהלך נועד כדי לאפשר לבעל-דין לנהל מחדש הליך שאותו ניהל באופן לקוי בערכאה הראשונה."

זה די ברור, למרות שמוזר בעיני שמשפט או עבירה שבוצעו לאחר פסק דין יכולים רטרואקטיבית להוותץ גורם בשיקולים לשנות אותו.
זה לא נראה הוגן כלפי הנאשם.

לגבי זימון המתלוננת:

"בעלי דין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות בין בכתב ובין בעל פה בפני בית המשפט שלערעור..." בצד כלל זה קבעה התקנה חריג לפיו רשאי בית משפט שלערעור להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור וזאת משתי עילות: האחת, "אם בית המשפט שבערכאה הקודמת סירב לקבל ראיות שצריך היה לקבלן", במקרה זה הטעות משמשת ממילא נימוק ערעור, והעילה השניה לקבלת ראיות נוספות בערעור היא "אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן פסק דין, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או ------ חקירת עד ---------".

גם כאן הדברים ברורים - מותר לזמן עד, לא שאני מבין מה הייתה החשיבות המיוחדת בזימון במקרה הזה. לא נראה שעדות העדה הוסיפה משהו מלבד קתרזיס רגשי לצדקנים שביננו.

אני עדיין תוהה עד כמה מקובלים שני המהלכים האלה.
היום היה הערעור 517003
עורך דין מצוין איננו מחמאה בשבילי בהקשר הזה. עולם המשפט עוסק בהרבה מקרים באקרובטיקה מילולית. עורך דין ''טוב'' צריך בסופו של דבר לתת את השירות ללקוח שלו ואפשר להוסיף-במסגרת החוק. בלא מעט מיקרים להגיע ללקצה האבסורדי של החוק. במילים אחרות להוכיח שהעץ בחצר הוא בעצם בצבע אדום סגלגל. מספיק לקרוא את הדיון הזה וראות כמה עולם המישפט הוא מפותל.
היום היה הערעור 517004
אני מסכים עם כל מילה. אבל כתבתי

''כותב המאמר (עורך דין) מציין''.

וכו'.
היום היה הערעור 517007
שוב אתה מתפלפל כמו עורך דין?
היום היה הערעור 517028
הפעם לא, איציק חשב שכתבתי מצוין ואני כתבתי מציין, אז העמדתי אותו על טעותו.
היום היה הערעור 517168
(ואג''ג הבין זאת, והתבדח)
היום היה הערעור 517029
באמת טעיתי וחשבתי שכתבת מצוין. בכל מקרה זה אינו משנה לגבי מה שכתבתי על עורכי הדין.
היום היה הערעור 517005
אין לי ידע משפטי, אבל ההגיון אומר לי שהמדינה חייבת לתת לכל אדם את הזכות לטעון את טענותיו גם כשהנוהל מוצא עד תום, מעין ''הגנה בפני הצדק''.
זכור לי מקרה נורא בארה''ב, אדם נידון למוות, אחרי שמוצו כל ההליכים לערעור ועונשו אושר ע''י העליון, נתפס אדם אחר שהודה באותו הרצח עדות אמינה.
מבחינה פורמלית לא היתה אפשרות להשיב את ההליך אחורה וגורלו של המסכן נותר בידי מושל המדינה (לו יש את הזכות לחנון), איני יודע אם חננו או הרגו אותו.
היום היה הערעור 517013
ההגיון אומר שהמשפטים לא יסתיימו אף־פעם לפי הגיון כזה. למה לעצור אחרי שתיים או שלוש ערכאות ערעור?
היום היה הערעור 517015
כדי לא להרוג חף מפשע.
היום היה הערעור 517017
זו אחת הסיבות לכך ש(כמעט) אין עונש מוות בארץ.
היום היה הערעור 517018
גם בארצות הברית וגם בישראל כשמגלים ראיות חדשות משמעיותיות מספיק אפשר לפתוח את המשפט מחדש, וזה לא ערעור. הסיפור הזה נשמע מוזר, אם באמת מצאו את האשם, התביעה צריכה לבקש משפט חוזר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים