בתשובה לסתם כליל נאורי, 09/01/02 18:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שם לב להבדל החשוב בין ההגדרה שלי להגדה הפשיסטית. אני לא הגדרתי מהי הקבוצה. אני שמתי לב שהיסטורית יש לבני אדם נטיה להתארגן בקבוצות, ולרוב בני אדם מרגישים סבל מסוים כשהם מנותקים מקבוצה. מכאן הגעתי למסקנה, שמערכת מוסרית חייבת להתחשב בנטיה זו, ואי אפשר להניח שכל אדם לעצמו. האובייקטיביסט יגיד: האדם חשוב יותר מהקבוצה, לכן לא מוסרי לחייב את החזקים לעזור לחלשים (למשל מס פרוגרסיבי) אני אענה: הנטיה הטבעית להסתדר בקבוצות מלווה בסולידריות קבוצתית מסויימת, לכן סביר לבקש מהחזקים לעזור לחלשים. זו המטרה של הקמת קבוצות חברתיות. כמובן שהשיטה שלי יותר מורכבת, מכיוון שהיא מחייבת שמירה על איזון עדין בין העזרה ההדדית לזכויות הפרט. אבל אני מסרבת להתנצל על מורכבות זו, אף אחד לא הבטיח שמוסר חייב להיות עניין פשוט. להיפך אני מוצאת את הגישה האובייקטיביסטית פשטנית בצורה בלתי נסבלת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חן, אני מסכים עם טענתך שבאובייקטיביזם היחידה הבסיסית היא האדם הבודד. כל הפיתוח של איין ראנד את תפיסותיה יוצא מאיזשהו רובינזון קרוזו תיאורטי החי על אי בודד ומוסרו הוא מערכת הערכים שנועדה לשימורו העצמי. מגעים עם הזולת, חיים חברתיים, אינם אמורים לפי ראנד לשנות את עקרונות המוסר שמוכתב מצרכיו של יחיד בודד זה. אכן לשיטתה אין כל משמעות ללאומיות. המעניין הוא שגם מרקס לא הכיר בחשיבותה של הלאומיות, לשיטתו זו היתה אידיאולוגיה כוזבת. לפיכך קרא ל"כל פועלי העולם להתאחד". שתי מלחמות העולם טפחו על פניה של תפיסה זו; התברר שהתודעה הלאומית (מדומיינת ככל שתהיה) חזקה מאשר התודעה המעמדית. זו עובדה היסטורית. עניין הלאומיות גם היה סלע מחלוקת בוויכוח בין סטאלין לטרוצקי. כשסטאלין דיבר על "קומוניזם במדינה אחת" הוא פשוט שם את הדגש על הלאומיות, בעוד שטרוצקי דבק בדוקטורינה המרקסיסטית. הגישה של סטאלין נצחה. גם מאו צה דונג הבין מהר מאוד את כוחה של הלאומיות, והמפלגה שלו העלתה אותה על נס. המשטר הסיני היום הוא יותר לאומני מאשר קומוניסטי. ובקצרה, גם אצל מרקס וגם אצל ראנד ההוויה (המציאות הביולוגית והכלכלית) קובעת את התודעה. לעומת זאת מי שמכיר בכוחה של האידיאולוגיה הקבוצתית מניח שהתודעה קובעת את ההוויה. לדעתי, כל אחת משתי ההשקפות הללו קיצונית, ובמציאות ההוויה והתודעה מקיימות ביניהן יחסים דיאלקטיים (יחסים היוצרים את אותה מורכבות שאליה התייחסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי - מהי אותה "מציאות ביולוגית" שמהווה חלק מההוויה שקובעת את התודעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי במקרה זה היתה פשוטה: צרכיו הפיזיים של האדם המוכתבים מהביולוגיה שלו. השתמשתי במונח לשם הדגשה בלבד כדי להבדיל ממה שמכונה לעיתים צרכים רוחניים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |