בתשובה לידידיה, 04/08/09 23:06
הדמגוגיה ניצחה 519503
לגבי הכלל, אני יודע ששילמתי כפי שנדרשתי, לעובדת חוקית דרך סוכנות חוקית, אכן הרגשתי אחראי מוסרית וכשותף לעוול, ניסיתי לפצות כמיטב יכולתי, (במתנות), ולא לא התלוננתי וגם לא הייתי מסוגל לעמוד בעומס התשלום האמיתי (כ12,000 ש,ח?).
הדמגוגיה ניצחה 519505
בקשר לחקלאות, לפחות בערבה הפטנט הוא בהארכת יום העבודה בלי גמול לשעות הנוספות, לפעמים בלי ספירתן.
הדמגוגיה ניצחה 519535
לא הבנתי מה מייצג הסכום "12,000 ש"ח".
הדמגוגיה ניצחה 519604
בערך שווי משכורת למי שעובד 16 שעות ביום ונמצא בכוננות עוד 8 שעות, כולל שבתות וחגים, במשכורת מינימום.
את החשבון עשיתי בעקבות הסקר על גיוס לצבא.
הדמגוגיה ניצחה 519629
אה. אני לא הייתי מחשב כך את משכורתה של עובדת סיעודית צמודה. הפרשנות הנכונה לחוק פה לא ברורה כאן, ובתי המשפט נתנו מספר פסקי דין סותרים, אבל בכל מקרה ברור שלא בכל שעות הערות של העובדת היא היתה נתונה לשירות המעסיקה (נגיד, כשהסבתא בשלאף שטונדה).

(תשובה אפשרית: אתה לא מכיר את סבתא שלי :-) )
(סליחה, אמא) 519631
הדמגוגיה ניצחה 519639
במבחן המציאות אתה צודק והעובדת לא התלוננה, בכל אופן אני עצמי לא הרגשתי נוח מבחינה מוסרית.
אתה לא מכיר את אמא שלי, היא זו שגייסה את עמוס קינן ללח"י, זה הסוג שבשבילם לישון זה בזבוז זמן (:
הדמגוגיה ניצחה 519647
הרגשת שמבחינה מוסרית אתה חייב לשלם לה לפי הפרשנות המחמירה לחוק, או הרגשת שהתשלום שלך אינו מפצה אותה כראוי על עבודתה הקשה והמאמץ שהיא משקיעה (בלי קשר לחוק עצמו)?

במילים אחרות, האם בלכתך בדרך תחצה רמזור באור אדום כשאין תנועה?
הדמגוגיה ניצחה 519651
האפשרות הראשונה בעיקר, מעט מהשניה, העמדתי עצמי בסיטואציה דומה והייתי דורש יותר על עבודתי.
אין המשל וגו'
אני חוצה באדום כשאין תנועה. (הולך רגל)
הדמגוגיה ניצחה 519654
את הגישה השניה אני מבין, אבל לא את הראשונה. כשאמרתי ''חוצה באדום'' התכוונתי ''מקבל את החוק כסמכות מוסרית גם אם אין בו טעם, בעיני'' (וגם זה שונה מ''מציית לחוק''). לפי האפשרות הראשונה אתה אפילו מרחיק לכת, ומפרש את החוק באופן המחמיר ביותר שהעלית על דעתך.
הדמגוגיה ניצחה 519663
כל פרשנות אחרת היא לטובת האינטרס האישי שלי, כדי לשפוט באובייקטיביות אני חייב להטות לצד השני וכך אני מחמיר עם עצמי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים