בתשובה להמסביר לצרכן, 22/08/09 21:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בני אדם לא קובעים "במעשיהם" האינדיבידואלים את ההתפתחות של חברות. צבאות, בנקים מרכזיים, אצילים, מלכים, מדינות לאום, מהפכות. נשמע מוכר? בני אדם משפיעים על התפתחות החברה ישירות כאשר הם פועלים יחדיו. לגבי מהות החופש, נשאלת כמובן השאלה "איזה פרט?", ומהי האוטונומיה לה הוא זוכה. לגבי עמדתי, אני לוקח כהנחת יסוד את העובדה שכפיה איננה מנוגדת לשימור החופש. דרגה מסויימת של כפייה מתקיימת מעצם קיומם של מוסדות חברתיים, מעצם קיומה של תרבות. השאלה היא כיצד אנו מתמודדים עם המציאות הזו, וכיצד אנו פועלים מתוך המציאות למען אוטונומיה מרבית למירב האנשים. עמדה שאיננה מקבלת את הכפיה המובנית בכל חברה אנושית היא ילדותית בעיני. היא מסרבת לקבל את המציאות, ובכך הופכת לאוטופית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
===>"בני אדם לא קובעים "במעשיהם" האינדיבידואלים את ההתפתחות של חברות". זו נקודה שבה אנו חלוקים ואולי ממנה נגזרות המחלוקות האחרות. אני חושב שמעשיהם של הרבה אידיבידואלים קובע את התפתחות החברה ואפילו את מוסדותיה, אם רק מאפשרים להם לעשות כרצונם. ורצונם, כבר אמרנו, הוא לחיות ולשתף פעולה בחברה. למשל, התרבות האינטרנטית - כולל מה שאתה ואני עושים כאן - התפתחה מרצונם של פרטים להתבטא ולהחליף דעות, ורצונם של פרטים אחרים לפתח כלים שיאפשרו זאת. המוסד התרבותי המכובד "האייל הקורא", לדוגמה, לא הוקם על ידי מדינת לאום, צבא או בנק מרכזי, אלא על ידי שנים-שלושה סטודנטים משועממים. כך, נדמה לי, גם המוסדות הנקראים "מדינות לאום". מדינת ישראל למשל הוקמה על ידי התנועה הציונית שאליה הצטרפו אנשים מרצונם החופשי. את התנועה הזו לא הקימו מלכים, אצילים או בנקים מרכזיים אלא עיתונאי הוזה עם כמה חברים. אפילו המהפכה הפרולטרית לא הונעה על ידי מדינות ומלכים אלא על ידי שני שותפים. והיא לא הופסקה על ידי בנקים ואצילים, אלא על ידי הפרולטריון שהפך לבורגני. אני חושב שזו נקודה קריטית. אם לדעתך אנשים מונעים לשיתוף פעולה רק בכוח או במניפולציה, אז הגענו לשורש המחלוקת, ואין טעם להמשיך. ==>"אני לוקח כהנחת יסוד את העובדה שכפיה איננה מנוגדת לשימור החופש". אתה כבר יודע שאני רגיש לאמירות כאלו. למיטב הבנתי כפיה היא בדיוק ההפך מחופש. מה שנכון הוא שחופש של כל הפרטים בחברה יכול להתקיים רק אם מגבילים אותו (כלומר הוא איננו מוחלט) וכופים את מגבלותיו - למשל כופים את "לא תגנוב". על כל פנים, אמרת מה הוא לא. אבל עדיין לא אמרת מה מהות החופש בעינך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שבחרת את הדוגמה של מדינת ישראל. על מדינת ישראל טרם הקמתה נאמר שהיתה "מדינה שבדרך". למעשה, כבר לאחר הקונגרסים הראשונים התנועה הציונית כללה מוסדות מאורגנים ואפילו אופוזיציה לויאלית. כמוכן הנהגדת היישוב נאלצה לכפות את מרותה על פלגים סוררים. לפני קום המדינה כוח הכפיה היה מוגבל (סזון [ויקיפדיה]) זאת לעומת יכולתה של ההנהגה לאחר קום המדינה (אלטלנה [ויקיפדיה], הפלמ"ח#פירוק הפלמ"ח [ויקיפדיה]). מה קורה כשלא כופים את מרות ההנהגה על פלגים חמושים אנחנו רואים בלבנון ובשטחים. האם יש כוחות פוליטיים רציניים שם שאין להם כוחות חמושים? ומכאן לדוגמה השניה שלך: האינטרנט. באינטרנט "הכל הולך" ו"אין חוקים" בגלל העלויות האפסיות. אני שם תוכן על שרת ומייד כל העולם מקבל אותו. אבל זה לא בדיוק בחינם. מישהו צריך לשלם על ההעברה של כל אותם ביטים. כצפוי, כל אחד רוצה לגזור קופון גדול ככל האפשר. יש כיום מאבק פוליטי בין ספקי התשתית לספקי התוכן באינטרנט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר היקר. אתה צודק בכל מילה. אין לי ויכוח איתך. אני רואה רק שתי אפשרויות: לפי הדברים שאתה אומר, נראה שאנחנו מסכימים כמעט בכל - ולכן הדיון בינינו משעמם. מעצם העובדה שאתה אומר אותם, נראה שאנחנו לא מבינים איש את רעהו - ולכן הדיון בינינו משעמם. אם אין מוסד שכופה עלינו להמשיך בדיון משעמם, לא נראה לך עדיף שנפסיק? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |