בתשובה להאייל האלמוני, 27/08/09 20:21
פוליטיקלי קורקט 522612
זה מזכיר לי מערכון בסאטרדיי נייט לייב שבו מראים ארבע דוגמניות שנבחנות למשהו, והבמאי מחליט לבחור אחת מהן. הוא אומר שהוא בוחר את השלישית משמאל, אבל העוזרת שלו לא יודעת להבחין בין צדדים. אז הוא אומר שהוא רוצה את סינדי, אבל אז מתברר שלשלוש מהן קוראים סינדי. אז הוא אומר: "You really want me to say it, huh? Ok, I want the black girl!"

"צורה בוטה ונמוכה משהו", אפשר לחשוב. יש לו תכונה פיזית בולטת שעוזרת לציין אותו גם אם לא מכירים את השם, אז מציינים אותה. ביג דיל.
פוליטיקלי קורקט 522787
זה מזכיר לי את הבדיחה על ילד שרואה איש ברחוב וקורא לו שמן.
האם נוזפת בילד והוא שואל: "מה, הוא לא יודע שהוא שמן?"

לא כל אמירה נכונה כדאי להגיד.
גם אם בוחרים להגיד אפשר להכיר במשמעויות הנלוות לה.
מכאן ועד לפוליטקלי קורקט, שאני אישית גם לא אוהב, ארוכה הדרך.
פוליטיקלי קורקט 522788
אם כן, איך ראוי לכנות את אותו פרשן, בהנתן ש:
א. שמו לא זכור כרגע
ב. דווקא רוצים שהצד השני יבין מיהו
פוליטיקלי קורקט 522790
אומרים חנן קריסטל, ומחכים שיתקנו אותכם.
פוליטיקלי קורקט 522812
הי, אני לא אמרתי ש*לי* יש פתרון.
מצד שני, הפתרון של ראובן מוצא חן בעיני.
פוליטיקלי קורקט 522818
חבר שלי אחד שמתקשה בהגיית שמו של אברמוביץ' מכנה אותו ''השרוף'', אולי זה גם לא נשמע טוב, אבל תמיד כשמישהו לא מבין ושואל, עולה עניין היותו ''גיבור מלחמה''.
פוליטיקלי קורקט 522822
אני לא אוהב אותו, פרשן תפקידו להבהיר סיטואציות מסובכות ולפשט, אברמוביץ' מעדיף לתת לצופה את ההרגשה שהוא יודע הרבה יותר ממה שהוא מוכן לגלות לפשוטי העם, הפרשנויות שלו נשמעות הרבה פעמים כמו חידות זן ללא מימד אסתטי.
פוליטיקלי קורקט 522909
אומר זאת כך, יונית: אני לא בטוח שאי-פעם שמעתי אותו עצמו, אבל אהבתי את טור הפרודיה עליו ב"אפעס", גדי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים