בתשובה לשוקי שמאל, 12/09/09 12:08
הו, הגיע הזמן 524865
אגב, ניתוח הלימונים לא נכון בארץ מעשית, לפחות לא במלואו, מכמה סיבות:
1. בעל המכונית רחוק מלדעת היטב את מצבה - הוא יודע רק אם אין תקלות חוזרות או משהו מפריע *בפועל*, אבל לא אם, נניח, יש תקלה מתפתחת בגיר האוטומטי שעוד חודשיים תדפוק לו את האוטו. כיוון שגם הקונים יודעים את זה, יש אוטומטית איזו 'פרמיה' שלילית על מחיר משומשות באופן כללי.
2. מחירונים, כגון זה של לוי יצחק, עם כל חסרונותיהם, קובעים מסגרת.
3. הצעות של חברות טרייד-אין מאפשרות לצמצם את בעיית הידע - נניח, כשיבואן מציע אחריות לשנה על מכוניות משומשות שהוא מוכר.
4. והחשוב מכל, מה שכמובן משאיר את הניתוח הזה בתחום המאוד תיאורטי, כמו הרבה משחקים מתמטיים אחרים: אין 50% לימונים, כנראה.
הו, הגיע הזמן 524919
א. אתה כמובן צודק. בעקבות טים הרפורד, עשיתי ''הקצנה'' של הרעיון כדי להבהיר את העקרונות. למשל כאשר מאפשרים חלוקה שונה מחצי-חצי בין לימונים לאפרסקים מקבלים תוצאות פחות דרסטיות. בכל מקרה אקרלוף חשב על הדילרים של המגרשים למכירת מכוניות יד שנייה (שם באמת המכוניות הם לימונים הנמכרים במחירים נמוכים) ולא על שוק המשומשות כפי שהוא מתנהל בארץ (עם בדיקות מוסך וכו').

ב. מה שחשוב בניתוח הזה הוא שהוא חושף פגם בסיסי בהנחה שהשו''ח יכול לנהל ביעילות את משק ביטוחי הבריאות. שותפיו של אקרלוף לפרס נובל, ספנס וסטיגליץ, הציעו כל מיני שיטות איך לטפל בבעיית המידע הא-סימטרי מבלי לחרוג מעקרונות השוק החופשי, אלא שהתברר שהשיטות האלו לא עבדו או שלא היו ישימות לשוק הביטוח הרפואי האמריקאי.

ג. היום גם המודלים שמציעים חסידי השו''ח, מכילים מרכיב משותף והכרחי והוא מעורבות הממשלה המרכזית. תפקיד הממשלה המרכזית הוא לאלץ בדרך כזו או אחרת ובמידה כזו או אחרת, את כל האזרחים לרכוש לעצמם ביטוח רפואי ''עיוור'' (או באמצעות מימון ממשלתי מלא כמו בבריטניה וקנדה, באמצעות מס כמו בישראל או ע''י תמיכה ומימון ''סוציאלי'' באלו שידם אינה משגת כמו בגרמניה וסינגפור ואני חושב שזה גם הכיוון של ממשל אובמה).

ד. לכן האבסורדיות והטירוף אינן נחלתו של כל מי שמתנגד לרפורמה הספציפית של אובמה, אלא רק של מי שסבור שבכלל אין צורך ברפורמה (בארה''ב).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים