 |
קל לדמיין, ואולי אפילו קרה פה ושם, אבל מסתבר שמבחינת ההתפ-תחות ההיסטורית זה לא התנהל ככה ברוב המקרים.
ראשית, כבר טיעון ה"יד הנעלמה" והאגואיזם לא היה מתאים כל כך לחברות שיבטיות קדומות. לא רווח אישי חומרי היה האינטרס ההגיוני של אדם בחברה קדומה כזו, אלא פעמים דווקא נדיבות וחוסר אגואיזם. אני מזכיר לך שבניגוד לחברה המודרנית, חברות קדומות בדר"כ נפלו או קמו ביחד, העיקרון הפסיכולוגי הקפיטליסטי (פרוטסטנטי?) של כל אדם לעצמו והטוב בעיני אלוהים יינצח לא היה מתקבל על הדעת. אני מניח שאפשר אפילו להסיק את זה מסימולציות דילמת-אסיר או משהו כזה - בחברה מלוכדת של משתפי פעולה (וחברות ציידים קדומות היו כאלו משום שדרשו שיתוף פעולה בציד), אנוכיות פשוט איננה תכונה שמקנה יתרון הישרדותי. הסחר (והשוק בפרט, שהינו בעצם מוסד של סחר) התפתח בדר"כ מחוץ לכלכלה, אל מול זרים. חוקיו, באשר היו כאלו, נגעו תמיד בציד שנתפס "מחוץ לטריטוריה", או במשאבים שהובאו מחוץ לטריטוריה בה ישב השבט.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש