בתשובה לשוקי שמאל, 12/09/09 19:54
הו, הגיע הזמן 525762
שכל ישר • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 23/9/2009, 7:16
Medicare הוא ביטוח רפואי פדרלי לכל אמריקאי מעל גיל 65 ודומה מאוד למה שיש בארץ. Medicaid הוא ביטוח לנתמכי סעד ולילדים עניים ובדרך לא כולל טיפולים מונעים ומנוהל על ידי המדינות (עם תמיכה סוציאלית.
אתם מייחסים יותר מדי חשיבות לרעיון הקואופרטיביים מדובר ברעיון אחד מני רבים שספק אם ימומש.
בניגוד לנאמר למעסיקים שמשלמים את עיקר תשלומי ביטוח הבריאות יש אינטרס לכיסוי מירבי כי כך הם יכולים למשוך את מיטב העובדים לתאגידים שלהם, הבעיה היא שכאשר אנשים חולים הם מאבדים לעיתים קרובות את מקום עבודתם ואת הביטוח שלהם ובהמשך את כל רכושםבגלל הוצאות רפואיות אסטרונומיות.
אמת המערכת האמריקאית היא כושלת בכל קנה מידה השאלה מה לעשות כדי לתקנה ביטוח ממלכתי (הרחבת Medicare) לכלל האוכלוסיה לא יתקבל בגלל התנגדות הרפובליקאים וחברות הביטוח הרפואי שהן בעלות כוח פוליטי רב (יותר מהלובי היהודי) וכיון שהמערכת בנויה על תשלום של מעסיקים ההמשלה לא תוכל לשלם במקומם כיון שאובמה הבטיח לא להעלות מיסים למעמד הביניים (אנשים המרויחים פחות מ-‏250,000 $ בשנה)
מה שמנסים לעשות הוא לטפל בשתי בעיות שאינן תלויות באמצעות חקיקה מורכבת (1000עמודים) שבנויה מטלאים ושתוצאותיה לוטות בערפל. הבעיה הראשונה היא הבלתי מבוטחים שפתרונה יבוא מיצירת גופים חדשים שיציאו ביטוחים מוזלים יחסית לאנשים אלו (לא כולם עניים דרך אגב) מצד אחד ומצד שני אותם אנשים יקנסו אם לא יקנו ביטוח בריאות.
הבעיה השניה היא בעיית העלות (קיצוץ העלויות אמור לממן את פתרון הבעיה הראשונה) כאן מבטיח אובמה הרים וגבעות נסים ונפלאות (תיקים רפואיים אלקטרונים הפסקת בדיקות מיותרות וכו,) אבל רוב המומחים סוברים שיהיה קשה ביותר לקצץ אפילו בקצב הגידול של העלויות הרפןאיות מהסיבה הפשוטה שלמבוטח ולרופא יש אינטרס לטיפול יתר לבצע בדיקות מיותרות ולתת תרופות שונות ומשונות לבעיות קיימות מומצאות עתידיות ופוטנציונליות
בקיצור בלגן שלם והתשובה תהיהכנראה בלגן יותר גדול צריך מישהו שיחתוך את הקשר הגורדי ויכריז על ביטוח בריאות ממלכתי לא נראה שאובמה יתפקד בתור אלכסנדר מוקדון.
קודם כל תודה על ההערה המושקעת 525763
אינקוגניטו • בתשובה לשכל ישר יום ד', 23/9/2009, 7:58
ניכר שאתה יודע על התכנית יותר מרובנו.
וחוץ מזה יש לי שאלה אם לא יהיו קואפרטיבים ולא ביטוח ממלכתי על מה ילך הכסף? הרי אובמה כבר הבטיח שהוא הולך להשקיע בתכנית הון קטו.
קודם כל תודה על ההערה המושקעת 525894
שכל ישר • בתשובה לאינקוגניטו יום ו', 25/9/2009, 6:59
תודה, מה לעשות שבעוונותיי אני מתגורר בארצה"ב ויש לי עניין אישי בנושא, כיון שאני צריך לקנות ביטוח בריאות באופן פרטי, עניין שעולה ממון רב.
אחת הדרכים בהם ינסו להרחיב את מעגל המבוטחים היא באמצעות סובסידיה, אנשים יוכלו לקנות ביטוח בשו"ח והממשלה תסבסד את ההוצאה בהתאם להכנסה המשפחתית, מי שלא יקנה ביטוח יקנס. המודל מיושם כעת במדינת מסצוסטס עם תוצאות לא רעות (אחוז המבוטחים במדינה זו הוא הגבוה בארצה"ב, הנמוך ביותר הוא בטקסס. מצב אירוני, המתנגדים הגדולים של אובמה הם אלו שהתוכנית תועיל להם ביותר). מדובר בסכומי עתק, בעיתון היום הופיעה טבלה שמעריכה את עלות הביטוח למשפחה ממוצעת בת 4 נפשות ב-,14000$ לא כולל השתתפויות עצמיות שמעורכות ב-‏5000$. כלומר אפילו אחרי הסובסידיה הממשלתית תשלם משפחה עם הכנסה לא גבוהה (60000$) כ-‏20% מהכנסתה לתשלומי בריאות.
שנהיה בריאים לפרטים נוספים ניתן לראות במצגת הבאה:
פחדתי שזאת בערך תהיה התשובה 525895
אינקוגניטו • בתשובה לשכל ישר יום ו', 25/9/2009, 8:42
אם כי אני חייב להודות שהתסריט הזה יותר גרוע מהתסריטים שאני חשבתי עליהים. הנה פוסט קצר ומענין של יוסי לוי בנושא מס הכנסה שלילי http://www.sci-princess.info/archives/756 בקצרה מה שהוא אומר הוא שאחרי שהונהג מס הכנסה שלילי המעסיקים פשוט הורידו במשכורת כך שהעובדים נשארו עם אותו דבר.
הדבר הזה קורה הרבה פעמים בישראל, שאחרי הורדת מיסים שנועדה להיטיב עם העם המחירים נשארים קבועים כאילו הם לא שמעו על ההורדה. לעניננו( אם לא הבנת) זה אומר שבסך הכל חברות הביטוח יעלו מחירים וישלשלו לכיסם את הסובסידיה.
הו, הגיע הזמן 525827
שוקי שמאל • בתשובה לשכל ישר יום ה', 24/9/2009, 0:42
זו נקודת מבט אפשרית.
אני נוטה לראות זאת מזוית אחרת. ביטוח בריאות ממלכתי (שהוא אכן בצורה זו אחרת הפתרון בשאר העולם) לא יהיה פופולרי בארה"ב בגלל המנטליות האמריקאית (ההתנגדות ל"ממשלה גדולה", אתוס היזמה הפרטית והשו"ח) ולכן אובמה מנסה פתרון ייחודי לאמריקה: התערבות ממשלתית שמטרתה לתקן את השוק ולא להחליף אותו. כיוון כזה תואם את המסורת האמריקאית מימי הניו-דיל של רוזבלט ועד המשכנתאות של קלינטון, גם אם יש מחלוקת על מידת ההצלחה של הרפורמות הקודמות. (לגבי הניו-דיל קראתי במקום כלשהו טענה כאילו הוא נכשל לחלוטין ורק פרוץ מלה"ע ה-II הוציא את המשק האמריקאי מן המשבר.
הו, הגיע הזמן 525831
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום ה', 24/9/2009, 5:32
המילה ''לחלוטין'' אינה מתאימה. מה שאני קראתי הוא שמוקדם מדי רוזוולט החליט ל''אזן'' את התקציב. שפיכת הכסף של המימשל היום היא לקח מהחזרה המהירה מדי לתקציבים מאוזנים בתקופת רוזזולט.
הו, הגיע הזמן 526142
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 28/9/2009, 19:27
אני חושב שזה לא היה עד כדי כך תלוי בו. פשוט הרפובליקנים ''תקעו'' את כל הרפורמות שלו בקפיטול. זו תופעה חוזרת ואופיינית של שיטת הממשל בארה''ב.
הו, הגיע הזמן 526164
טווידלדי • בתשובה לשוקי שמאל יום ב', 28/9/2009, 22:06
יש אפשרות אחרת: רוזוולט בהחלט לא החליט מוקדם מדי לאזן את התקציב. בדיקה מעלה שהתקציב גדל בערכים מוחלטים ויחסיים בעשור של 1930-1940, ושהשנה האחרונה בעשור בה הוא היה מאוזן היתה 1931 (אלא אם אתה מחשב *רק* את התקציב הפדרלי, ולא כולל את תקציבי המדינות, ואז השנה האחרונה היא 1930. שאר המגמה בגרף נשארת דומה מאוד).
אני לא יודע מספיק כדי לומר האם הניו-דיל הגשים את כל הציפיות או להיפך, אבל הנתונים מלמדים שאם הייתה בעיה, היא בהחלט לא קשורה לתקציב מאוזן - הגירעון הגיע לשיאו ב-‏1936, ירד מעט עד 1938, ועלה בחזרה.
הו, הגיע הזמן 526181
שוקי שמאל • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 5:59
לא התעמקתי בכך יותר מדי אבל הרושם שקבלתי הוא שהבעיה לא היתה החלטה של רוזבלט לאזן את התקציב, אלא העובדה שהקונגרס לא אישר מלכתחילה או הכשיל באמצעות אי-מימון את היזמות של הממשל. הזכרתי זאת משום ההקבלה לימינו אלה. אפשר לשער שהמימון המדינתי שהזכרת נועד לעקוף את בעיית המימון הפדראלי (אלא שאז במקום חזית אחת בקפיטול אתה פותח 50 חזיתות בבתי הנבחרים המקומיים).
הו, הגיע הזמן 526185
טווידלדי • בתשובה לשוקי שמאל יום ג', 29/9/2009, 7:51
המימון הממשלתי - פדרלי ומדינתי כאחד - עלה מאוד מאוד בתקופתו של רוזבלט, מן ההתחלה, וכנ''ל הגירעון. כמו שאמרתי, אם התקציב לא היה מאוזן והגרעון הממשלתי יחד עם ההוצאה הממשלתית גדלו, אזי כנראה הסיפור איננו מישהו שמכשיל את המימון.
הו, הגיע הזמן 526189
איציק ש. • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 9:24
ראה טבלה והערות לטבלה בסוף.
הו, הגיע הזמן 526200
טווידלדי • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 29/9/2009, 11:26
נו, אלה בדיוק הנתונים במקור שהבאתי, אם כי עם קצת פחות אפשרויות משחק. הוא אשר אמרתי: התקציב הממשלתי גדל (וגם החוב הלאומי גדל), איזון בתקציב לא בדיוק היה.
הו, הגיע הזמן 526207
איציק ש. • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 11:50
שנה אבטלה תקציב
1935 20.1 7.6
1936 16.8 9.2
1937 14.3 8.8
1938 19 8.4
1939 17.2 9.3

אתה יכול לראות שב-‏14.3% אבטלה החל קיצוץ תקציבי. הקיצוץ האמיתי גדול יותר מ-‏400מיליון דולר כי צריך להוסיף לו את הגידול הטבעי. היה צריך בערך 9.35 כדי שתהיה אותה רמת תקציב.
קיצוץ של בערך 6% . ברמת אבטלה כל כך גבוהה המכה הורגשה מיד. מה שגרוע שעליה באבטלה גררה כמובן פחות מיסים ואתה רואה בטבלה את הגידול בגרעון. אתה יכול לראות שגם ב-‏1939 התקציב לא גדל לעומת 1936 - אולי לקח בחשבון את הגידול הטבעי. ברננקה, שההתמחות שלו היתה המשבר הגדול, הבין שהוא צריך להציף את השוק בכסף. הבעיה במעשיו היתה היכן נשפך הכסף.
הו, הגיע הזמן 526209
טווידלדי • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 29/9/2009, 12:05
אבל אתה סופר רק חלק מהנתונים - לא מתחילים את השפל הגדול מ-‏1935.
התקציב הכי נמוך באותן שנים, ב-‏1938, עדיין היה גבוה פי שניים כמעט מהתקציב של 1932. כמו-כן, התקציב של 1936 היה חריג - התקציבים של 1932, 1933, 1934 היו 4.3, 4.9 ו-‏5.1 בהתאמה. 1935-1936 היו קפיצה רצינית, וקשה לומר שהירידה למפלס ש*עדיין היה גבוה בצורה ניכרת יותר מ-‏1935* היא החריגה, או שזה מבטא רצון לאיזון תקציבי - הממשלה המשיכה להוציא יותר מפי שניים כסף מאשר בתקופת הובר. כיוון שלרוזבלט גם היה רוב מוצק למדי בקונגרס בבחירות של 1936, מן הסתם אי אפשר לומר משהו על אופוזיציה שהכריחה אותו למשהו. ובמילים שלך, גם בתקופת רוזבלט הממשלה, בלי הרף, "הציפה את השוק בכסף" בהשוואה למה שהיה לפניה, גם אם לא בכל שנה גידול זהה.

באשר לאבטלה, זה דיון אחר - לא בטוח בכלל שהחלוקה היא חד-חד ערכית.
הו, הגיע הזמן 526210
איציק ש. • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 12:23
אין לי עכשיו אפשרות למצוא באינטרנט סימוכין, אבל ההחלטה לאזן את התקציב היתה של רוזוולט וצוותו- לא נכפתה עליו על ידי הרפובליקנים. התקציבים הגבוהים לא היו גבוהים מספיק. הטעות היתה שכדי שהממשל יוכל לומר שהכלכלה נמצאת במצב שמאפשר תחילת תהליך שיוביל לאיזון תקציבי תוך מספר שנים, היה צורך להגיע לאחוזי אבטלה נמוכים בהרבה מה שהיה מעלה את הצריכה והפעילות המישקית -התפיסה הקיינסיינית. אני כותב את זה ללא בדיקה לגבי השיח הכלכלי שהתנהל באותן שנים בארה"ב, אלא מסתמך על הזכרון ממה שקראתי ולמדתי; אני מקווה שאינני טועה.
הו, הגיע הזמן 526182
שוקי שמאל • בתשובה לשכל ישר יום ג', 29/9/2009, 6:14
האם מה שכתבת כאן מייצג את מה שטוענים מתנגדי הרפורמה? בישראל טיעוני המתנגדים כמעט שאינם נשמעים. אני בטוח שלפחות לחלק מן המתנגדים יש טיעונים רציניים הראויים להישמע. אני מניח שמה שכתבת בתגובתך מייצג לפחות חלק מן ההתנגדויות שהזכרתי וטיעוניך נראים לי די משמעותיים. הייתי מוסיף ואומר שהאופי הייחודי והחלוצי של הרפורמה הזאת (למיטב ידיעתי רעיון הקנסות ירד מן הפרק, מה שרק מבליט את אלמנט ההמנעות מניהול ממשלתי של משק הביטוחים הרפואיים) מונע אפשרות להעריך את סיכויי ההצלחה ומעלה על הדעת אפשרות של מדיניות מהפכנית המהמרת בכספי הציבור. בפרט, אפשר לומר שהנסיון של אובמה ל"תקן" את השוק הוא בעצם "more of the same" מהנסיונות שכבר נעשו לתקן את השוק ורק הביאו להחמרת המצב.
הייתי שמח לשמוע את דעתך מדוע ההתנגדות לרפורמות הללו היא כל כך חזקה ורחבה (כוללת חברי קונגרס דמוקרטיים?). האם אין אנו פשוט מנפחים את ההתנגדות הצפוייה מראש של הרפובליקנים?
הו, הגיע הזמן 526232
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום ד', 30/9/2009, 6:52
זהו דיווח של עיתונאי שתומך כמובן ב-SINGLE PAYER OPTION
הו, הגיע הזמן 526496
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. יום א', 4/10/2009, 10:20
מה שלמדתי מן המאמר הזה הוא:
א. נראה שהשערה שלי בדבר אופייה השו"חיסטי של רפורמת אובמה קרובה למדי למציאות.
ב. הצעות אובמה נדחו לעת עתה בועדת הכספים של הקונגרס ברוב של 15 (כולל 5 דמוקרטים) נגד 8. מה שרק מעורר את החשק לשמוע מה בפי המתנגדים. אני משער שיש חששות מפני פגיעה בביטוחים קיימים, פדראליים (מדיקאייד/קאר) ופרטיים. עוד יותר מכך, יש חשש להשקיע את כספי הציבור בשיטה חדשנית שלא נוסתה עד עכשיו בהצלחה, בשום מקום אחר.
הו, הגיע הזמן 526526
איציק ש. • בתשובה לשוקי שמאל יום א', 4/10/2009, 16:41
לפני שאתה פונה למתנגדים הרי עוד מאמר. במקורו קרייג איננו סוציאליסט . באופן כללי אתה יכול להתייחס בחשדנות לכל הטענות נגד הרפורמה במערכת הבריאות האמריקאית אם אינך מתייחס לתיאורי הלוביזם האדיר שנעשה בקונגרס: מעריכים את הכספים שמושקעים בכך ביותר מ500 מליון דולר.
הו, הגיע הזמן 526549
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. יום א', 4/10/2009, 22:12
הטיעונים בעד הרפורמה פחות מעניינים משום שיש פחות או יותר הסכמה כללית שנחוצה רפורמה. טיעוני הנגד הם אלו שאמורים ללמד אותנו מה פגום ברפורמה המוצעת.
אני חושב שסיפורי הלוביזם והכספים המושקעים אינם רלאבנטיים. לכל עניין יש לוביסטים ואינטרסים. הדבר אינו פוטר אותנו מהקשבה לטיעונים. עוצמת ההתנגדות לרפורמה במפלגה הדמוקרטית מרמזת שיש כאן משהו מעבר לאינטרסים פרטיים. אילו היה מדובר בשחיתות גרידא, סנאטורים חשובים כמו יו''ר ועדת הכספים באקוס, גם אם הוא באמת ''לוביסט'' של חברות הביטוח, לא היה מעז להתייצב מול זעם הציבור והיה מעדיף למסמס את הרפורמה בדרך שקטה ע''י משיכת זמן והצעת תיקונים ''מחבלים''.
את המאמר של קרייג שהבאת, אני צריך לקרוא באופן יסודי יותר, שכן מדובר באיש ממשל ריגן שלתמיכתו ברפורמה (אם הבנתי נכון) יש בודאי משקל מיוחד.
בכל מקרה, נראה לי שהשמרנות והזהירות של נבחרי הקפיטול ביחס לשימוש בכספי ציבור בוחריהם, ראוי לקנאה.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות