בתשובה לשוקי שמאל, 24/09/09 0:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המילה ''לחלוטין'' אינה מתאימה. מה שאני קראתי הוא שמוקדם מדי רוזוולט החליט ל''אזן'' את התקציב. שפיכת הכסף של המימשל היום היא לקח מהחזרה המהירה מדי לתקציבים מאוזנים בתקופת רוזזולט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא היה עד כדי כך תלוי בו. פשוט הרפובליקנים ''תקעו'' את כל הרפורמות שלו בקפיטול. זו תופעה חוזרת ואופיינית של שיטת הממשל בארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אפשרות אחרת: רוזוולט בהחלט לא החליט מוקדם מדי לאזן את התקציב. בדיקה מעלה שהתקציב גדל בערכים מוחלטים ויחסיים בעשור של 1930-1940, ושהשנה האחרונה בעשור בה הוא היה מאוזן היתה 1931 (אלא אם אתה מחשב *רק* את התקציב הפדרלי, ולא כולל את תקציבי המדינות, ואז השנה האחרונה היא 1930. שאר המגמה בגרף נשארת דומה מאוד). אני לא יודע מספיק כדי לומר האם הניו-דיל הגשים את כל הציפיות או להיפך, אבל הנתונים מלמדים שאם הייתה בעיה, היא בהחלט לא קשורה לתקציב מאוזן - הגירעון הגיע לשיאו ב-1936, ירד מעט עד 1938, ועלה בחזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התעמקתי בכך יותר מדי אבל הרושם שקבלתי הוא שהבעיה לא היתה החלטה של רוזבלט לאזן את התקציב, אלא העובדה שהקונגרס לא אישר מלכתחילה או הכשיל באמצעות אי-מימון את היזמות של הממשל. הזכרתי זאת משום ההקבלה לימינו אלה. אפשר לשער שהמימון המדינתי שהזכרת נועד לעקוף את בעיית המימון הפדראלי (אלא שאז במקום חזית אחת בקפיטול אתה פותח 50 חזיתות בבתי הנבחרים המקומיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המימון הממשלתי - פדרלי ומדינתי כאחד - עלה מאוד מאוד בתקופתו של רוזבלט, מן ההתחלה, וכנ''ל הגירעון. כמו שאמרתי, אם התקציב לא היה מאוזן והגרעון הממשלתי יחד עם ההוצאה הממשלתית גדלו, אזי כנראה הסיפור איננו מישהו שמכשיל את המימון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה טבלה והערות לטבלה בסוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אלה בדיוק הנתונים במקור שהבאתי, אם כי עם קצת פחות אפשרויות משחק. הוא אשר אמרתי: התקציב הממשלתי גדל (וגם החוב הלאומי גדל), איזון בתקציב לא בדיוק היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה אבטלה תקציב 1935 20.1 7.6 1936 16.8 9.2 1937 14.3 8.8 1938 19 8.4 1939 17.2 9.3 אתה יכול לראות שב-14.3% אבטלה החל קיצוץ תקציבי. הקיצוץ האמיתי גדול יותר מ-400מיליון דולר כי צריך להוסיף לו את הגידול הטבעי. היה צריך בערך 9.35 כדי שתהיה אותה רמת תקציב. קיצוץ של בערך 6% . ברמת אבטלה כל כך גבוהה המכה הורגשה מיד. מה שגרוע שעליה באבטלה גררה כמובן פחות מיסים ואתה רואה בטבלה את הגידול בגרעון. אתה יכול לראות שגם ב-1939 התקציב לא גדל לעומת 1936 - אולי לקח בחשבון את הגידול הטבעי. ברננקה, שההתמחות שלו היתה המשבר הגדול, הבין שהוא צריך להציף את השוק בכסף. הבעיה במעשיו היתה היכן נשפך הכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה סופר רק חלק מהנתונים - לא מתחילים את השפל הגדול מ-1935. התקציב הכי נמוך באותן שנים, ב-1938, עדיין היה גבוה פי שניים כמעט מהתקציב של 1932. כמו-כן, התקציב של 1936 היה חריג - התקציבים של 1932, 1933, 1934 היו 4.3, 4.9 ו-5.1 בהתאמה. 1935-1936 היו קפיצה רצינית, וקשה לומר שהירידה למפלס ש*עדיין היה גבוה בצורה ניכרת יותר מ-1935* היא החריגה, או שזה מבטא רצון לאיזון תקציבי - הממשלה המשיכה להוציא יותר מפי שניים כסף מאשר בתקופת הובר. כיוון שלרוזבלט גם היה רוב מוצק למדי בקונגרס בבחירות של 1936, מן הסתם אי אפשר לומר משהו על אופוזיציה שהכריחה אותו למשהו. ובמילים שלך, גם בתקופת רוזבלט הממשלה, בלי הרף, "הציפה את השוק בכסף" בהשוואה למה שהיה לפניה, גם אם לא בכל שנה גידול זהה. באשר לאבטלה, זה דיון אחר - לא בטוח בכלל שהחלוקה היא חד-חד ערכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי עכשיו אפשרות למצוא באינטרנט סימוכין, אבל ההחלטה לאזן את התקציב היתה של רוזוולט וצוותו- לא נכפתה עליו על ידי הרפובליקנים. התקציבים הגבוהים לא היו גבוהים מספיק. הטעות היתה שכדי שהממשל יוכל לומר שהכלכלה נמצאת במצב שמאפשר תחילת תהליך שיוביל לאיזון תקציבי תוך מספר שנים, היה צורך להגיע לאחוזי אבטלה נמוכים בהרבה מה שהיה מעלה את הצריכה והפעילות המישקית -התפיסה הקיינסיינית. אני כותב את זה ללא בדיקה לגבי השיח הכלכלי שהתנהל באותן שנים בארה"ב, אלא מסתמך על הזכרון ממה שקראתי ולמדתי; אני מקווה שאינני טועה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |