בתשובה לטווידלדי, 28/09/09 22:06
הו, הגיע הזמן 526189
איציק ש. • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 9:24
ראה טבלה והערות לטבלה בסוף.
הו, הגיע הזמן 526200
טווידלדי • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 29/9/2009, 11:26
נו, אלה בדיוק הנתונים במקור שהבאתי, אם כי עם קצת פחות אפשרויות משחק. הוא אשר אמרתי: התקציב הממשלתי גדל (וגם החוב הלאומי גדל), איזון בתקציב לא בדיוק היה.
הו, הגיע הזמן 526207
איציק ש. • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 11:50
שנה אבטלה תקציב
1935 20.1 7.6
1936 16.8 9.2
1937 14.3 8.8
1938 19 8.4
1939 17.2 9.3

אתה יכול לראות שב-‏14.3% אבטלה החל קיצוץ תקציבי. הקיצוץ האמיתי גדול יותר מ-‏400מיליון דולר כי צריך להוסיף לו את הגידול הטבעי. היה צריך בערך 9.35 כדי שתהיה אותה רמת תקציב.
קיצוץ של בערך 6% . ברמת אבטלה כל כך גבוהה המכה הורגשה מיד. מה שגרוע שעליה באבטלה גררה כמובן פחות מיסים ואתה רואה בטבלה את הגידול בגרעון. אתה יכול לראות שגם ב-‏1939 התקציב לא גדל לעומת 1936 - אולי לקח בחשבון את הגידול הטבעי. ברננקה, שההתמחות שלו היתה המשבר הגדול, הבין שהוא צריך להציף את השוק בכסף. הבעיה במעשיו היתה היכן נשפך הכסף.
הו, הגיע הזמן 526209
טווידלדי • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 29/9/2009, 12:05
אבל אתה סופר רק חלק מהנתונים - לא מתחילים את השפל הגדול מ-‏1935.
התקציב הכי נמוך באותן שנים, ב-‏1938, עדיין היה גבוה פי שניים כמעט מהתקציב של 1932. כמו-כן, התקציב של 1936 היה חריג - התקציבים של 1932, 1933, 1934 היו 4.3, 4.9 ו-‏5.1 בהתאמה. 1935-1936 היו קפיצה רצינית, וקשה לומר שהירידה למפלס ש*עדיין היה גבוה בצורה ניכרת יותר מ-‏1935* היא החריגה, או שזה מבטא רצון לאיזון תקציבי - הממשלה המשיכה להוציא יותר מפי שניים כסף מאשר בתקופת הובר. כיוון שלרוזבלט גם היה רוב מוצק למדי בקונגרס בבחירות של 1936, מן הסתם אי אפשר לומר משהו על אופוזיציה שהכריחה אותו למשהו. ובמילים שלך, גם בתקופת רוזבלט הממשלה, בלי הרף, "הציפה את השוק בכסף" בהשוואה למה שהיה לפניה, גם אם לא בכל שנה גידול זהה.

באשר לאבטלה, זה דיון אחר - לא בטוח בכלל שהחלוקה היא חד-חד ערכית.
הו, הגיע הזמן 526210
איציק ש. • בתשובה לטווידלדי יום ג', 29/9/2009, 12:23
אין לי עכשיו אפשרות למצוא באינטרנט סימוכין, אבל ההחלטה לאזן את התקציב היתה של רוזוולט וצוותו- לא נכפתה עליו על ידי הרפובליקנים. התקציבים הגבוהים לא היו גבוהים מספיק. הטעות היתה שכדי שהממשל יוכל לומר שהכלכלה נמצאת במצב שמאפשר תחילת תהליך שיוביל לאיזון תקציבי תוך מספר שנים, היה צורך להגיע לאחוזי אבטלה נמוכים בהרבה מה שהיה מעלה את הצריכה והפעילות המישקית -התפיסה הקיינסיינית. אני כותב את זה ללא בדיקה לגבי השיח הכלכלי שהתנהל באותן שנים בארה"ב, אלא מסתמך על הזכרון ממה שקראתי ולמדתי; אני מקווה שאינני טועה.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות