 |
הטיעונים בעד הרפורמה פחות מעניינים משום שיש פחות או יותר הסכמה כללית שנחוצה רפורמה. טיעוני הנגד הם אלו שאמורים ללמד אותנו מה פגום ברפורמה המוצעת.
אני חושב שסיפורי הלוביזם והכספים המושקעים אינם רלאבנטיים. לכל עניין יש לוביסטים ואינטרסים. הדבר אינו פוטר אותנו מהקשבה לטיעונים. עוצמת ההתנגדות לרפורמה במפלגה הדמוקרטית מרמזת שיש כאן משהו מעבר לאינטרסים פרטיים. אילו היה מדובר בשחיתות גרידא, סנאטורים חשובים כמו יו''ר ועדת הכספים באקוס, גם אם הוא באמת ''לוביסט'' של חברות הביטוח, לא היה מעז להתייצב מול זעם הציבור והיה מעדיף למסמס את הרפורמה בדרך שקטה ע''י משיכת זמן והצעת תיקונים ''מחבלים''.
את המאמר של קרייג שהבאת, אני צריך לקרוא באופן יסודי יותר, שכן מדובר באיש ממשל ריגן שלתמיכתו ברפורמה (אם הבנתי נכון) יש בודאי משקל מיוחד.
בכל מקרה, נראה לי שהשמרנות והזהירות של נבחרי הקפיטול ביחס לשימוש בכספי ציבור בוחריהם, ראוי לקנאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש