בתשובה לשלומית, 15/01/02 19:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''קשים גרים לישראל כספחת'', אם זכרוני אינו מתעתע בי, יש פסוק תלמודי כזה, אך כידוע תקופת התלמוד אינה תקופת התנ''ך. מכל מקום, בשביל לברר את עניין המדנים שכביכול עוררו הגרים בקרב בני ישראל לא צריך לשאול מורה לתנ''ך אלא לפתוח קונקורדנציה. החיפוש שערכתי לא העלה כל האשמה מכלילה שגרים עוררו בעיות כלשהם. רוב הפסוקים עוסקים בפנייה להתייחס יפה לגרים כי בני ישראל עצמם היו גרים מצרים ''ואתם ידעתם את נפש הגר''. ויש נזיפות אינספור של הנביאים על התאנות לגרים, ולרוב הן באות בצמוד לתוכחות בדבר התאנות ליתומים ואלמנות. כך, לדוגמה, הנביא יחזקאל קובל ''ואת הגר עשקו בלא משפט''. ובכלל, אלוהי התנ''ך יש לו סימפטיה מיוחדת לגרים, ובתהילים כתוב ''ה' שומר את גרים''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קשים הגרים עלינו כספחת, זה באמת נאמר, וה' באמת אוהב את הגרים שחוזרים בתשובה שלמה ו''במקום שבו בעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים'', אבל מכיוון שאין לי קונקורדנציה ולא מצאתי אחת כזו באינטרנט, אני בכל זאת רואה צורך לדבר עם המורה לתנ''ך. אתה בטח חיפשת תחת הערך גר, גרים, או משהו כזה, אבל האמת היא שזה לא בדיוק עובד ככה, כי הרבה פעמים שכתוב על העם שהם התלוננו, המפרשים אומרים שזה בעצם היו רק הגרים שלקחו איתם ממצרים שהתחילו להתלונן בעצמם וסחפו אחריהם את כל בני ישראל. ה' אוהב גרים, אבל אלא שמתגיירים מרצונם, ביוזמתם, ולא את ה''גרים'' שאספו במצרים, שרק ראו איך שאלוקי ישראל עושה להם ניסים ומכה את המצרים, ובגלל זה הם רצו להצטרף לבנ''י. (אפילו אם היו שם כמה גרים אמיתיים, הרוב לא היו כאלה.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |