בתשובה ליהונתן אורן, 30/10/09 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרות שכבר שוחחנו על כך והזמן שחלף, ברצוני להשיב על שלוש ההשגות שבסוף. 1. טענתי היא שהתער של אוקהם הינו בבחינת יעוץ סטטיסטי. ככזה, כפי שתיארתי בפסקה האחרונה של תגובה 529215 אין הוא קובע מה נכון, אלא רק על מה מוטב להמר *בהיעדר הנתונים הדרושים לידיעה וודאית*. אם תרצה, הוא אומר לך על איזה צד של פרוסה הנופלת מרוחה החמאה ותו לא (תו לאו?): במבחן הניסוי, אם תהמר שהאמת היא שצד זה הוא שיפגוש את הרצפה כאשר תשמוט את הפרוסה מגובה שני מטר בשעה 16:05 מחר, הרי שנהגת בחוכמה (בהנחה שרצונך הוא לדעת את האמת). כמובן, אם יש לך מידע נוסף - למשל שבמקרה שלפניך מדובר על חמאה עשירה (מאוד) בעופרת, תוכל כנראה לדעת בוודאות על איזה היא תנחת ואולי אף באיזה חומר ניקוי לנקות את הרצפה. אבל כזכור אנו מדברים על מקרים בהם אין לנו וודאות באשר לאמת ואנו מבקשים לבחור את החלופה שסביר יותר שהיא האמת. הגיון זה נכון לא רק לאירועים חד-פעמיים כבמקרה הפרוסה, אלא גם לחוקים המושלים בטבע. 2. אני מסכים שבמקרים רבים אין אנו מודעים להנחותיה האמיתיים של תיאוריה - וזו סיבה נוספת לבעייתיות (שכבר ציינתי) בישומו הפורמלי של התער של אוקהם. הסתייגות: מאחר והגענו לחשיבה מדעית טובה רק ממש לאחרונה (ראה תגובה 192254), אזי ככל שנתקדם, יתמעטו לכך הדוגמאות. אפשר לפרט שככל שמדובר בתחום הקרוב לבסיס הדברים, פחות או יותר), כך נעלמת האופציה להנחות אנושיות סמויות. ככל שאנו מתרחקים מבסיס זה1 ומיכולת הרדוקציה לחוקי היסוד - כלמשל בחקר האקלים ובפסיכולוגיה, מתרחב הרווח אליו עשויות להשתחל הנחות בלתי מודעות ושאר משוגות אנושיות, לפחות לזמן מה. 3. אכן תיאוריה ישנה מאוששת יותר מחדשה, בד"כ, עד שהיא וכובד טלאיה ניגפים בפני פשטותה של החדשה. כאשר זה קורה נבחנת החדשה אל מול *מכלול* קורפוס האישושים הקיים לישנה. אם היא עומדת בו בהצלחה מלאה - הרי שההימור שהיא האמת עדיף. אם היא כבר חוזה גם תוצאות נוספות, המנוגדות לישנה, מה שלטענתי סביר יותר שיקרה ועומדת בהן, הרי שהיא גם הסוס היחיד על המסלול. 1 דוגמא להתרחקות כזו: מתמטיקה->פיסיקה->כימיה->ביולוגיה->פסיכולוגיה->סוציולוגיה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הטענה ש"התער של אוקהם הינו בבחינת יעוץ סטטיסטי" היא טענה שונה לחלוטין מכך שהתער הזה הוא אחד הקריטריונים לבחינת ערך האמת של תיאוריה. הטענה שלך הופכת את התער להמלצה מתודולוגית לחוקר ותו-לא. גם כאן אני לא מסכים: ככל שתיאוריה היא יותר "נועזת" ומתרחקת מהמובן והמקובל היא מציעה לנו יותר תוכן אמפירי. מכאן, שהיא מספקת לנו יותר אפשרויות ללמוד על העולם ויותר הזדמנויות להפרכה. אפשר לבסס שוב ושוב את המובן והמקובל, אפשר לנסות להתרחק ממנו רק קצת (בוא נפיל פרוסת חלה או לחמניה, בוא נמרח אותה בריבה). זה לא מדע טוב. מדענים מחפשים ידע לא טריוויאלי. אלו שמתבססים על ידע מאושש הם אנשי הטכנולוגיה והפרקטיקה. בניגוד להם, מדענים מחפשים ידע שיש לו סיכוי גדול להיות מופרך באמצעות ניסויים. 2. עם כל הכבוד וההערכה לעוזי, לאלון ולך, אני לא מקבל את התגובות שלכם כסמכות אפיסטמולוגית. במיוחד, אני לא מקבל -בעיקרון- את רעיון הרדוקציה מסוציולוגיה לפסיכולוגיה ומפסיכולוגיה לביולוגיה. החברה משפיעה על היחיד והיחיד משפיע על החברה. רעיונות משפיעים על שניהם. פוליטיקה משפיעה על שניהם. האפשרות לרדוקציה כאן נראית לי מופרכת בעליל. תורת המערכות היא כבר ניסיון מעניין יותר למציאת הסברים תקפים. 3. כן, אבל זה בד"כ לא כזה פשוט. תיאוריה חדשה משתמשת במושגים שונים מהמושגים של תיאוריות ישנות, ואם התיאוריה באמת מהפכנית זה לא ברור כיצד אפשר לבצע המרה של המושגים מאחת לשנייה. אני לא טוען שאי אפשר לעשות זאת (בד"כ כ-approximation), רק שזאת בעיה בפני עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר ששנינו פירטנו את טיעונינו בעניין, נראה לי קצת חסר טעם להמשיך להתווכח כל עוד אתה ממשיך בגישה הזאת של לתת לי לומר את מה שנכון ואז לא להשתכנע. כנראה שמדובר במחלוקת לשם שמים, ואחריתה ידועה (: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |