 |
מה שאני מציע הוא לסכם בפשרה ברוח טובה.
נניח לבני האדם הלבנים, צהובים ושחורים לנפשם ונסכם שדארוין בהחלט התרשם מן ההבדלים הגדולים שבין מיני הפרושים באיים השונים של דרום האוקיינוס השקט ואולי גם של הצבים הענקים של איי הצבים (גלאפגוס).
אילו הסתפק בכך אני מניח שלא היינו שומעים את שמעו. הכנסייה הנוצרית (אנגליקנית במקרה זה) לא היתה מדירה שינה מעיניה אם היה נודע לה שלסוס הבלגי הענק ולסוס הגמדי של פראזבלסקי ממדבר גובי יש אב קדמון משותף.
הבעיה החלה בכך שאמצעי המחיה המצומצמים באיי הגאלפאגוס האיצו מאד את האבולוציה שם וגרמו ל''התמקצעות'' מהירה מאוד של הזנים ולהופעת מינים חדשים. דבר זה הנביט אצל דארוין את האבולוציה הדארויניסטית (הישרדות המתאימים יותר) שזרעיה נזרעו כבר ע''י חוקרים קודמים. מכאן צמח הרעיון שכל המינים צמחו זה מזה בתהליך הנ''ל.
כאן כבר נולדה בעיה, מכיוון שהתאוריה התאולוגית-דתית גרסה שלא יתכן מעבר בין מינים שונים וכל המינים נבראו ע''י הבורא כפי שמתואר בביבליה.
וזהו החטא הקדמון בשלו אנו לוקים עד היום בעויתות המשונות הללו של כנסיות דתיות המנסות לתפוס מחדש שטחים אותם אבדו מזמן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש