בתשובה להוגג, 06/03/10 0:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדבר ה"נחמד" בעבודה עם מיים לצורך הפקת חשמל הוא העובדה שהנפח הסגולי של המיים מאד גבוה ייחסית לגאזים (למשל אדי מיים). איני יודע אם בקרת פעם בתחנה הידרואלקטית (לי יצא לבקר ב בתחנות כאלה בסקוטלנד ובארצות הברית.). הדבר הכי מרשים בתחנה כזאת הוא קוטנם של מרכיביו. אתה מתבונן בטורבינת מים כזאת, ואומרים לך שהספקה כזה וכזה, ואתה די נדהם: זו המכונה העלובה מפיקה כל כך הרבה חשמל ? אתה נזכר בטורבינות קיטור וטורבינות גז שראית, וכאן לפניך ממש עולם אחר מבחינת הממדים הפיזיים. כשמדברים על משאבת מיים, מדברים בעצם על טורבינת מים כנ"ל שפועלת הפוך בעזרת מנוע חשמלי. וזה גם גוזר לגבי מה שאתה קורא "צנרת". הצינורות הרבה יותר קטנים בקוטרם מאשר צינורות שהיה צריך לייצר לו היה צריך להוביל אדי מיים (ומכאן שגם עובי הדופן שלהם שיוכל לשאת בלחץ הרבה יותר קטן. הכול יותר קטן בסדרי גודל.) ולמתקנים האלה יש נצילות מאד טובה. מבלי להתאמץ מגיעים שם לנצילויות של 95 אחוזים כשכוללים גם את הטורבינה וגם את מחולל החשמל, או המנוע החשמלי כשמדובר במשאבה (כך היה בזמנו לפני שנים רבות כשלמדתי על כך, ואני מניח שהיום מגיעים לנצילויות הרבה יותר גבוהות.) לאור הנתונים האלה, אני חושב שאתה יכול להירגע בעניין דאגותיך. אם ישנם פיקים של צריכת חשמל בין יום ולילה ובין שעות כאלה ואחרות, אתה צריך להתבונן בגודל הפיק המקסימאלי, ולתכנן טורבינת מיים (אולי ממש אותה טורבינה אפשר להשתמש בה כמשאבה בשעות השפל. אני מניח שזה אפשר אם כי איני בטוח.), שהספקה יתאים לפיק המקסימאלי. גם להספק מאד גבוה יהיה דרוש מתקן קטן ייחסית שממש ידהים אותך בקוטנו. והמתקן הזה הוא בעל נצילות גבוהה, וגם אין שום בעיה שיעבוד בכל מיני הספקים נמוכים יותר מהמתוכנן, שוב באותה נצילות. זה ממש כיף. אין לך מה לדאוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תחילה תיקון. הנפח הסגולי של המים במצבם הנוזלי, הוא מאד ''נמוך'' ולא ''גבוה'', כמובן, וזו תכונת המים שעושה אותם נוחים למטרות שבדיון, כפי שהסברתי. אבל חזרתי לכאן כי תוך כדי טיול בוקר קצר חשבתי על הפרוייקט הזה שוב, ומחשבותי הוליכוני למסקנה שהעלות העיקרית בדבר כזה היא בכלל לא אותה צנרת שכל כך מדאיגה אותך אלא אולי משהו אחר, שדווקא עליו לא שמת את האצבע. אם ראית מאגרי מיים מלאכותיים, בודאי שמת לב (לפחות כך היה בכל המאגרים שאני ראיתי), שבצד אחד יש איזה סכר. אילו במקום המאגר היה איזה לוע הר געש לשעבר (נדמה לי שברכת רם בגולן היא כזאת), אז לא הייתה שום בעייה והיה רק צריך לאסוף שם מים, אבל בדרך כלל (אני מניח שכך זה גם ברכס רמים אם כי איני מכיר את המקום), יהיה צריך לבנות סכר לפחות בצד אחד. והסכר הזה, כך אני מעריך, יהיה הגורם שבו יושקע רוב הכסף. יצא לי לראות בניית מעבר תת קרקעי מתחת לפסי הרכבת שעובר במקום שיש בו מי תהום. שני הקירות משני הצדדים, שחייבים להחזיק את עומס המים הם מבנים אדירים שהושקעו בהם בטון וברזל בכמויות עתק, והבניה גם לקחה המון זמן. זאת הנקודה הבעייתית והיקרה. עם הצנרת נסתדר (בעזרת איזה אינסטלטור טוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קוטן המרכיבים בתחנה הידרואלקטרית אינו נובע מהעובדה ששם אין מנוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקיפדיה ''מנוע הוא מכונה הממירה אנרגיה לעבודה מכנית''. אם כך, בתחנת כוח קיטור, למשל, שמייצרת חשמל, המנוע הוא טורבינת הקיטור, שהופכת בסופו של דבר את האנרגיה הכימית שאצורה בדלק לעבודה מכנית שאותה מנצלים כדי לייצר חשמל בעזרת מחולל כל שהוא. טורבינת הגז (מכונה דומה למנוע סילון) היא מתקן מקביל בתחנת כוח מסוג אחר ליצור חשמל . בתחנה ההידרואלקטרית הרכיב המקביל הוא טורבינת המים. היא זאת שהופכת את האנרגיה של המים שנמצאים בגובה רב לעבודה מכנית. לכן בפרוש יש שם מנוע, והוא קטן למראה (ממש מעורר רחמים) בגלל שלמיים נפח סגולי (אחד חלקי צפיפות, אם תרצה), קטן, כפי שהסברתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |