בתשובה לארז לנדוור, 05/04/10 21:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שתמצא עניין בפסקה הבאה מתוך המברק ששלח בדצמבר 1976 מלקולם טון, השגריר האמריקאי היוצא "עכשיו ממתינים הישראלים בחשש ליוזמת ממשל קרטר וללחצים הבלתי נמנעים, לדעתם. אבל כעת נשמעים מבירות ערב קולות מפויסים יותר, המוציאים קצת את הישראלים ממסלולם. הם יכולים בנקל לטפל באיומים ובשיקוצים; נימה רכה יותר מצד יריביהם מציקה להם." (אבל תקרא בהמשך את ההערתו בקשר להקמת מדינה נפרדת). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התפיסה המקובלת בזמן ההוא אכן הייתה שמדינה פלסטינית מסכנת את ישראל. מאז התחילו להבין יותר ויותר אנשים שאי קיום מדינה כזו מסכן את עתידה של ישראל. (בשנות ה70 אמרה שולמית אלוני שהיא ניצית כי היא מתנגדת להחזרת סיני. זה מלמד אותנו שני דברים: א. גם אנשים טובים יכולים לטעות. ב. לא כל תפיסה מקובלת בדור מסוים מתגלה כנכונה בהמשך.) העובדה שמצעד האיוולת הישראלי לא קיים מהיום ידועה. ב1955 שלח בן-גוריון את שרת לארה"ב לבקש נשק. באותו זמן הוא ביצע פעולת תגמול בסוריה בתגובה על ירי סורי על דייגים ישראלים בכינרת. זה היה מבצע כינרת שבו האבידות לסורים ולישראלים היו גדולות והתגובה עצמה היתה חסרת פרופורציה למקרה שעליו הגיבה. זה כמובן ביטל ושם ללעג את שליחותו של שרת. מאז לא השתנתה בהרבה הגישה של ביטחוניזם מעל הכל, בודאי ובודאי על חשבון המדינאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשרת לא היה כמעט שום סיכוי לקבל את הנשק מלכתחילה, והדברים ידועים. מבצע כינרת אולי לא היה הכי חכם, אבל הוא לא *מנע* קבלת נשק מארה"ב, אלא סיפק תירוץ מצויין לארה"ב למה שהתכוונה מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהיכן ידועים כל הדברים האלה? גם אם זה נכון, זה לא מוריד דבר מהמקייבאליסטיות של בן-גוריון ואנשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש ארכיונים וכל מיני דברים מצחיקים כאלה. אם אתה מחפש הרחבה, פנה למורל'ה בראון, לא בדיוק מראשוני גוש אמונים, שיש לו כמה דברים לומר על הנושא. וכמובן, יש גם הסברים אחרים לפעולת כינרת, וחלקם אפילו מתקבלים על הדעת הלא אשמתמידניקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מיבצע מורכב מכוחות רבים ותימרונים מסובכים לא יתכן שהוא היה אך ורק תגובה ספונטנית לירי סורי שאולתר תוך זמן קצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לירי הסורי, אבל בהחלט כן לברית הסורית-מצרית הטריה, שנתפסה בישראל כאיום רציני, בייחוד לאור הקרבה ל'עסקה הצ'כית'. יש רגליים לסברה שפעולת כינרת הייתה איתות לסוריה, ולא נבעה מהפוליטיקה של שרת-בן-גוריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העסקה הצ'כית נבעה כתוצאה מפעולת עזה - עוד פעולה מסלימה בהיקפה שהייתה אופיינית למדיניות בן-גוריון-דיין. בן-גוריון טען בצביעותו שפיטר את שרת בגלל העיסקה הצ'כית שכאמור נבעה ממדיניותו שלו. בהחלט ייתכן שפעולת כינרת הייתה בעלת סיבה מדינית. זו הייתה כוונתו של בן-גוריון - להביא להסלמה באיזור כדי להגיע למלחמה בלתי נמנעת. הגישה הזו חוזרת שוב ושוב ע''י מנהיגי ישראל השונים עד ימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיסקה הצ'כית, ורמי גינת הוכיח את זה בצורה מצויינת, *לא* נבעה מפעולת עזה. לא רק שהמגעים בין רוסיה למצריים החלו קודם, אלא שעסקת נשק ראשונית נחתמה עוד בטרם עזה. כמו כן, יותר לציין, מי שהיה ראש ממשלה בתקופת פעולת עזה היה שרת (שלא התנגד אליה מלכתחילה), והוא התפטר ביוני 1956, הרבה אחרי שהדי העיסקה הצ'כית בישראל שכחו ואפילו המגבית הבטחונית שנבעה ממנה איבדה גובה. וכמובן, מותר גם לציין שהטענה שבן גוריון התכוון להוביל למלחמה בלתי נמנעת היא, אפעס, לא לגמרי מדוייקת, בטח לא בעיתוי של פעולת כינרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדיניות של בן גוריון (ודיין) הייתה ליצור מצב הסלמה שיוביל למלחמת מנע שבה ראו סיכוי יותר טוב לישראל בעמידה מול הערבים. פעולת כינרת אולי לא קשורה ישירות למלחמת סיני אבל היא הייתה חלק מהתהליך שהוביל אליה. שרת לא התנגד לפעולת עזה כי לא ידע מה היקפה וההדחה שלו (לא התפטרות מרצון) אכן לא הייתה קשורה לעיסקה הצ'כית אלא לעובדה שהיה מכשול לבן גוריון ומדיניותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תיאוריה אחת, ואמנם יש חוקר-שניים שבנו עליה קריירה, אבל היא לא לגמרי מוסכמת. בכל מקרה, גם הם לא עושים מבן-גוריון מקייאווליסט חסר מעצורים כפי שאתה מציג אותו. התירוץ של שרת בעניין פעולת עזה, שהוא אישר (לא רק לא התנגד. אישר, ושווה להציץ בפרוטוקולים של לפני הפעולה; הוא לא התנגד עקרונית לפעולות גמול) הוא תירוץ די דפוק. כל מי ששולח חיילים לפעולה יודע שלפעמים דברים מתפשלים, ולפעמים יש הסלמה. פעולת עזה, במחנה בו הותקף, הובילה תוצאות דומות מאוד לצפוי. מה שהגדיל את ההיקף היה הפגיעה של החסימה במשאית מלאת חיילים מצרים שמיהרה לאזור - ודבר כזה, נו, הוא לא בדיוק בלתי אפשרי. הנימוק 'לא הבנתי מה הולך לקרות' הוא קלוש מאוד, ושקול לנימוק 'לא הבנתי על מה אני חותם'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האם מדינה פלשתינית כן מסכנת או לא מסכנת את ישראל אינה לעניין, משום שהערבים לא מעוניינים כלל במדינה פלשתינית, אלא רק ב"תהליך" של התקרבות אליה, שמשמעותו דחיקתנו מכאן ככל שאפשר. לו רצו במדינה פלשתינית היו מקימים אותה טרם מלחמת ששת הימים, כשכל השטח שבו, כביכול, הם מסתפקים היום לצורך כינונה בו, היה בידיהם. ועוד קודם לכן בעת הקמת המדינה יהו יכולים להקים מדינה כזאת על שטח גדול יותר: גבולות החלוקה במקום לפתוח במלחמת 47. כל הסכם שנחתום עמם היום יכיל משהו בעניין "זכות השיבה" שייתן להם איזה שהוא פתח לעתיד שאחרי הנסיגה. החמס שהוא הגוף הנבחר שם אומר זאת בגלוי. האחרים לא אומרים זאת בגלוי אבל חושבים בדיוק כך. כך חשבתי מזמן, ופעם ראיתי שהמזרחן פרופסור שוקה פורת חושב כך גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוץ האינתיפאדה הראשונה היה התקוממות עממית פלסטינית לאחר 20 שנות כיבוש ופרוץ השניה היה כתוצאה מקיפאון התהליך המדיני. גם אם המנהיגות הערבית חשבה אחרת, ה"שטח" לא פעל ספונטנית למען "תהליך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך מוסיף שום דבר שסותר את דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהמשפט האחרון שלי לא ברור. ה''שטח'' פעל ספונטנית בגלל מצוקותיו ואין זה מתיישב עם כוונת המנהיגות הערבית לכאורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק לפני ששת הימים. אם הם היו רוצים הם היו עושים מה שאנו עשינו אז (בתנאים פי כמה יותר גרועים) ומקימים מדינה, על אף המצב וההתנגדויות - כבר מחר, או לפני שבוע או לפני שנה, עשר או עשרים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. הם יכלו להקים מדינה עם הרבה התנחלויות בכל שטח נתון. איזה מטומטמים הפלסטינים האלה שלא עשו את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא הכרזנו על מדינה במצב של מאות ישובים ערבים ביננו, שגם טובחים ללא הרף באוכלוסייה היהודית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל זה היה במהלך מלחמה לאחר שרבים מהם ברחו או גורשו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |