בתשובה לשוקי שמאל, 01/06/10 8:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''כמה קמח יש ברצועה'' זו הסוגיה החשובה ביותר ובהפרש ניכר מהאחרות. ככל שאני משתדל לברר את התשובה לשאלה הזו, איני מוצא דרך להעמיק מעבר לכך ש-'צה''ל אומר כי אין משבר הומניטרי' ו-'פעילי שמאל אומרים שתינוקות מתחילים למות כזבובים'. אני מעריך את רוחב ואורך הלמדנות והשיטתיות מאחורי השקפותיך כעדיפים בהרבה על שלי, לכן אני משוכנע שקביעתך שנושא הקמח הוא שולי מבוססת היטב וחשיבויותיהם של הדברים נשקלו בקפידה. אם זאת - אני חושש דווקא התשובה לשאלה קמחית זו, על טעמה הטפל, תקבע את החלטתי (הטפלה וחסרת החשיבות עוד יותר) אם לעבור לצד הפוסט-ציוני ואולי האנטי-ציוני, כולל הכרזה (ביני לביני) על טעות בלתי נסלחת בבחירות האידיאולוגית ה''ראשוניות'' של הצד החלוצי במשפחתי, או שלא. הכל תלוי בקמח ובדומיו הבוקים והסריקים. ((אני מודע לכך שלאמדינת אמרנולכם ברצועת עזה נשלטת ע''י כוח עויין מאוד המנהל למעשה מלחמה נגדנו ושזה הנימוק למהשלאיהיה)) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה סבור שבהשוואה למצוקה הקיומית של מיליון תושבי הרצועה, קביעת דעתו של ישראלי אחד היא כדבריך "טפלה וחסרת חשיבות". אני כלל איני סבור כך ולכן אני מצר על הטון הסארקאסטי מעט בדבריך. ברשותך אצטט קטע מסופר אהוב עליי: "העולם מלא ילדים בלתי-רצויים. מחצית האוכלוסים [...] הם חסרי בית -פליטים ושבויים" "אין ביכולתי לעשות כלום לגבי כל היתר. וזה בדיוק עניין שבו אני יכול לעזור. [...] שיקולים כמותיים אינם תופסים. אם [שיניתי משהו בדעתו של אדם אחד] יש בכך מלוא השילומים על כל מידה שהיא של בושת פנים". תגובתך ראוייה לתגובה רצינית רחבה וארוכה ככל שיכול מישהו לתת ולכן אני חושב שכדאי שנעבור לדיון החדש שנפתח בנושא, כדי שלא נשאר רק שנינו בפתיל הזה. אסתפק כאן רק בשתי נקודות קצרות לגופו של עניין: א. כשם שמוטב שצה"ל יפסיק לפסוק בענייני "משברים ההומניטריים" בכלל, כך ברור שהמציאות רחוקה מאד מתיאור נוסח "תינוקות מתחילים למות כזבובים". העובדה שאתה מצטט זאת מפי "פעילי שמאל" מלמדת שאולי אתה קשוב מדי לאנשים שלא ראוי להקשיב להם. אין בכוונתי לשים עצמי עד מומחה ולהעיד מהם בדיוק גבולות המצוקה ברצועת עזה או ליפול לפח של השוואות לא תופסות עם דארפור או האיטי. אתעקש לומר לך רק זאת: יש אנשים רבים שכוונתם טובה ורצונם לעזור. לא כולם מצליחים לשמור על טוהר נשמתם. חלקם מתאהבים בסוס עליו הם רוכבים ולא יתנו לאף אחד לעצור את דהרתם גם כאשר הם הופכים סכנה לעצמם ולזולתם. ב. טרחתי ולא הצלחתי למצוא עבורך את הקטע בחדשות של רשת SKY בו אחד מדוברי החמאס אומר בעצמו שהנושא כלל אינו הומאניטרי הנושא הוא הסרת הסגר הישראלי על רצועת עזה. בסופו של דבר חשוב שנצא מעורנו ונבחן את המציאות בחוץ: ישראל נקלעה/תעתה לליבו של טייפון עולמי העוסק בנושא אחד בלבד - הסרת הסגר על רצועת עזה. איש אינו עוסק במצב התזונה של התינוקות ברצועת עזה. אילו זה היה הנושא כולם היו מציעים לחמאס ושות' להעביר את הסיוע שלהם במכס הישראלי ולהפסיק לעשות הפגנות ופרובוקציות. חובתנו כאמור היא לקבוע את דעתנו מתוך תבונה ואנושיות אך אל לנו לסגור עצמנו בבועה סוליפסיסטית הרואה את חזות הכל במה שמתרחש במבוכי נפשנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |