 |
אני לא מחסידיו של מר נתניהו, אבל אני חושב שצריך להתיחס למעשיו בצורה עניינית.
אנו מרבים לתקוף בחמת זעם את נבחרינו על מעשיהם ואני עצמי איני מתנזר מכך. דוקא לכן אני רוצה לשבח את מר נתניהו על הצהרתו אתמול בערב.
אחרי דברי ההסברה המתבקשים (אנשי השלום הטרוריסטים, הנבוטים והסכינים, הצביעות הבינלאומית וככה), מר נתניהו ייחד את דבריו לעיקר. במקום לבזבז את ההזדמנות על התנגחות עקרה עם העובדות המשניות, הוא מיקד את הדיון על לב העניין, קריא, שאלת ההסגר על עזה. מר נתניהו קבע וקיבע את האינטרס הישראלי בהמשך הסגר. מבלי להתיחס לעצם העניין, אני חושב שזה גם מהלך אמיץ. מדוע? אני הייתי מתאר את נתניהו כאדם המפריח אסטרטגיות ומהלכים (בד"כ באמצעות שריו) וכמעט מיד נסוג מהם. כעת ברגע שקבע בשם ובמלכות שהסגר הימי הוא אינטרס בטחוני חיוני של ישראל, אם יאלץ להסיר את הסגר, הוא ישלם את המחיר התדמיתי המלא על העניין.
אני חושב שגם המנעותו מלהשיב על שאלות, שכל כך הרגיזה את התקשורת היתה מעשה נכון שמיקד את תשומת הלב על מה שכן נאמר ולא מסמס את האפקט לכל מיני שאלות משניות של לגליסטיקה בינלאומית, טקטיקות של קומנדו ימי וועדות קשקשת מקומיות ובינלאומיות. את הדברים האלה אפשר להשאיר לדוברים למיניהם.
כמו כן הביטוי "כולם מכירים בזכות ההגנה העצמית של ישראל, אך מוקיעים אותה כאשר היא מממשת את הזכות" הוא בבחינת ביטוי שלדעתי יתפוס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש