בתשובה לערן בילינסקי, 27/01/02 0:32
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54512
המשפט האחרון לא היה התקפה אישית אלא בדיחה, אבל אולי גם דבריך בקשר אליו היו בדיחה, ואני לא הבנתי. (לא הספקתי עדיין לקרוא את הקישורית ולא ברור לי מי זה גלעד ברזלי.)
אשר לגוף דבריך, לכאורה יש בהם הגיון אבל כנראה הם לא בדיוק כך. למשל, אנחנו חשופים להמון פרסומת מטעם היצרנים, שבהם מספרים לנו שתוצרתם טובה בהרבה מתוצרת המתחרים. אני נוהג לזפזפ או להשתדל לא להקשיב כלל כשמגיע קטע הפרסומת. איני יודע איך נוהגים אחרים. אבל עובדה היא שיש תעשיה שלמה, השקעות עתק של כספים בנושא זה. לא ייתכן שהדברים אינם משפיעים. (אולי באופן לא מודע אפילו עליי.) אחרת לא היו גופים מסחרים משקיעים בהם כל כך הרבה כסף.
תעמולה וניטרול 54515
בניגוד לתעמולה הנאצית כלפי בנות הברית , שלבשה אפנים שונים (למשל, כיצד הג'ובניקים והיהודים בעורף נוטלים את נשות הלוחמים בחזית), הרי התעמולה הערבית, נעזרת בהשאתה בגורם הכלכלי. בנוסף, היא מציעה למושאיה גם סוג של הוויה או מצב תודעתי, שניתן לקרוא לו "ניטרול עצמי" Disengagement.

הכוונה ב"ניטרול עצמי" לגישה הרווחת אצל נשואי כלכלת הסמים, לפיה, ניטרולך מכל הוויה מדינית, חברתית ואחרת -מה שניתן לכנות, כאנלוגיה למושג של ג'והן רולס (מסך הבערות) -"מסך הסמים", הופכת אותך לאדם גרידה, נעדר מחוייבות, אחריות, יצרנות ויושרה. לאחר שנקלף את כל הקליפות, ישאר, על פי גישה זאת, האדם, בלשון איש הסמים, או "האדם המסומם". בעלי גישה זאת חשים כי כאנשים נטולי לאומיות וכל צביון אחר, הם מתקבלים בברכה על ידי הערבים. ובנוסף, ישיגו סמים ונערות סמים במחיר מוזל ביותר, תוך אפשרות גם להשתלב אקטיבית בכלכלה זאת, כלומר לההפך למפיצי סם.

גישות של disengagement אכן נפוצות כיום מאד בחברתנו, כנראה בגלל הכוח הכלכלי הרב של כלכלת הסמים המזרח תיכונית העומדת מאחריהם. הדבר כולל טלהנובלות אסקפיסטיות, שתפקידם לשתק מחשבה עצמאית, ולנטרל את הפרט, כפי שהדבר רצוי לחונטות השולטות באמריקה הלטינית.

כמובן, ניתן להעמיד את הדברים למבחן אצל המשיא הערבי באמצעות מבחן הרפלקסיביות (חלות עצמית): בהשיאו את היהודי לניטרול עצמי, האם היה הוא, הערבי, מוכן לההפך לחסר לאומיות וחסר פספורט במציאות של מדינות-לאום?
מילים מילים 54527
סלח לי אם הבנתי אותך לא נכון מיכאל, אבל האם טענתך היא שכאדם המקשיב לעמדות הפלסטינים ואף מסכים איתן לא פעם, עברתי תהליך של "ניטרול עצמי", סימום והשלת הלאומיות שלי?

קשה להבין אותך, אבל מתקבלת התחושה שתחת איצטלה של מילים מפוצצות אתה מחביא תוכן מופרך לחלוטין. טענה כמו זו שנדמה שהבאת עכשיו לא עומדת בשום מבחן, כיוון שהיא מתעלמת מכל כך הרבה עובדות הקשורות למציאות- משפחת "הנאשם", למשל; סביבת החיים שלו על אף דעותיו "הבוגדניות-נאיביות-חסרות זהות"; זהותו הפנימית העמוקה; תפיסתו הסובייקטיבית את זהותו הדתית והלאומית וכו'. האם "רבנים לזכויות אדם" מתנכרים ללאומיותם ודתם? נו, באמת!

באשר לפחד משמיעת דעתם של הפלסטינים, אצטט ברשות אדוני הפורום כמה ממילותיו של פרנסיס בייקון ביחס לאנשי המסורת. כידוע, יש קשר הדוק בין שמרנות, מסורת וימניות, ולראיה תנועת ההתנחלות המורכבת רובה משומרי מסורת. חסידי המסורת, לדעתו של בייקון, "קודם מאמינים שאחרים יודעים ("תנו למנהיגים לעבוד, הם כבר יודעים..." נ.י), ואחר כך שהם עצמם יודעים את שאינם יודעים. ואולם קלות אמונה, רתיעה מן הספק (אסור להטיל ספק בנאורות הציונות והכיבוש נ.י), פזיזות במתן תשובות, התרברבות בנאורות (הכיבוש הנאור?), *חשש מפני הבעת דעה מנוגדת*, דאגה לעצמם ("לא נולדנו פלסטינים... קודם כל נדאג לאינטרס היהודי-ישראלי"), וכו'...". אני לא רואה צורך להוסיף דבר, מלבד הדגשה שאין כאן מתקפה אישית על מישהו, אלא מספר מאפיינים שקפצו אלי מבין השורות של הפילוסוף.
and contradictory grave practice 54528
Read Bacon and re-read it, and see how feverishly you worship the idols he goes against.
It seems like critical thinking hardly applies to your ardent and sad dogmatism.
Practicing one thing and preaching the opposite - oh, how enigmatic the way of retorics can be.

As to views and attitudes -some can be adopted by a person based on sheer economic
and social benefits.
Yet, in other cases, such belief systems, once assuming a sound ontological status based on economic or social reality, can wavelike infiltrate into wider circles.
It is nevertheless useful to elucidate their origins
מספר שאלות 54542
במה אני סוגד למה שבייקון יוצא נגדו?
ממה אתה מסיק שאני לא חושב בצורה ביקורתית?
אילו יתרונות כלכליים וחברתיים אני מפיק מדעותי?

שוב אתה מותיר אותי תחת הרושם שבמקום טיעונים עניינים אתה מעדיף את המתקפה האישית. אתה מסיק דברים לגבי מבלי שיש לך מושג קלוש באשר אלי, לחיי, למצבי הכלכלי והחברתי, ובאשר למניעי הכמוסים ביותר. ההידבקות למושגים בהקשר המעורפל והבלתי מבוסס בו אתה מנסח את דבריך עושה רושם של פסיכולוגיה בגרוש.

הנסיון לדה-לגיטימציה של שותפיך לשיח על ידי הצבתם במשבצות הנוחות לך ועל ידי דיאגנוזה פסיכולוגית שאינה מתבססת אף על הדרישה הבסיסית ביותר של הכרת החומר (האנושי), הוא נסיון תפל שאינו מוסיף חוזק לטיעוניך מהסיבה הפשוטה- אתה מעדיף לטפול מאשר לטעון.
מספר שאלות 54547
No, I talked about a spread of ideas.
You may hold some views that are not affecting directly your situation, even if this is not the case with many other people, whose views are of existential relevance

Secondly, it seems that your comment assumed my lack of openess to your views initially, and not vice versa
ההתייחסות היתה כללית 54550
דבריו של בייקון הובאו בעיקר אפרופו הדיון על הלגיטימיות של ראיונות ושיחות עם פלסטינים. לא ניסיתי לטעון שאתה אינך פתוח לשמוע דעות אחרות ואף הבהרתי שאין בדברים מתקפה על מישהו מסויים כאן. זה היה רק "ציטוט למחשבה". אגב, נתקלתי בציטוט של בייקון אפרופו מאמר שדווקא מבקר חריפות את רוח הנאורות שהוא מסמל. (מאקס הורקהיימר מאסכולת פרנקפורט כתב לאחר מלחה"ע ה-‏2: "הנאורות במובנה הרחב ביותר, כלומר זה של מחשבה מתקדמת, שמה לה מאז ומתמיד למטרה ליטול מבני אדם את הפחד ולהציבם כאדונים. אולם כדור ארץ שהושכל כל-כולו זוהר בסימן של שואה עטורת ניצחון... בייקון... בז לחסידי המסורת...").
אולי טעיתי 54791
בכך שלקחתי את דבריך משום מה באופן אישי. עם זאת, אני עדיין מתקומם כנגד הטיעונים הפסיכולוגיסטיים הפופוליסטיים שכל מטרתם בריחה מהדיון אל מחוזות מופרכים ולא מבוססים. אני עדיין מצפה לתשובות אמיתיות, לחזון לעתיד.
אולי טעיתי 54829
מר יפת הנכבד,

אינך היחידי המתקומם כנגד 'טיעונים פסיכולוגיסטיים פופולאריים' כלשונך, אך לצערי אין כל מנוס משימוש מבוקר באלמנטים מסוג זה.

בברכה

א. מאן
אולי טעיתי 54925
לא יודע. אני מכיר כמה מגיבים באייל, די נבונים לעניותי, שמסתדרים בלי אלמנטים מסוג זה. אולי יש מנוס? אולי יש לך נימוק למה אין מנוס?
אולי טעיתי 54928
כמעט כולם ‏1 משתמשים באלמנטים 'פסיכולוגיסטיים פופוליסטים' לשיטת מר יפת בצורה זו או אחרת - הן בצורה והן בתוכן. הדבר מתחיל בטיעוני השתלחות, אירוניה צרופה, התחסדות, בוטות וכ', ומסתיים בדיונים ערכיים מורכבים, אשר בהם נסיון השכנוע וההוכחה הערכית קיים ברמת הסוגסטיה בלבד.

מעניין לציין כי אף הדיונים ה'פיזיקליים' סובלים לעיתים מגוון התפתחות דומה ולא בכדי; חלק נכבד מכותבי וממגיבי האייל עוסק בלימודיו ולפרנסתו במדעים המדוייקים ובמדעי המחשב.

אני מקבל ורואה תופעה זו כלגיטימית בגבולות השימוש הסביר; אל לנו לשכוח שאף עיתונים מכובדים בישראל ובעולם מקיימים ואוחזים בקו כללי זה, ובלבד שלא ייהא בוטה ואווילי למדיי, ושיהיה מבוסס בחלקו המרכזי על הבאת עובדות ואישושן.
כל השאר הנו מאבק ערכי לגיטימי, אשר במסגרתו מייצג כל אינדיבידואל את ערכיו הזמינים במסגרת רצונו החופשי לאחוז בערכים אלו. על ערכים, כידוע, אין ולא יכול להיות לעולם קונצנזוס, כי אם מאבק - ולעיתים מאבק מר, אשר בעיקר מתבצע באלמנטים שנהגו והועלו על הכתב.

שלך

אלכסנדר מאן

1 להלן האנושות, למעט אלו העוסקים ברישום קיטלוג ופירסום המחקר האמפירי, אשר תוצאותיו כפויות על המציאות החומרית והאנושית כאחת.
מהם גבולות השימוש הסביר? 54968
א. מאן מכובדי,

כבר בגרתי מספיק בכדי להבין שאין זה עולם מושלם. ואולם דבריך הם בבחינת נתינת הרשאה מרחיקת לכת לשימוש בזבזני בטיעוני סרק. אולי אם היינו שוללים מכל וכל את השימוש המיותר בטיעונים שאינם טיעונים, היה מצטמצם השימוש בהם עוד יותר, מבלי השאר פתח של שיקול דעת לדמגוג ולמתחמק הרואים בדבריך ''פירצה קוראת...''. הדוגמא שנגדה התקוממתי היא מקרה מובהק של שימוש מובהק בטיעונים שאינם ממן העניין, ובפועל היא מהווה חסם מהותי בדיון, מכשול בנסיון להגיע כמה שיותר קרוב לאמת, ויש אמת- אני לא נוטה לרלטוויזם.

הכבוד והיקר,
נתנאל
פחות ''מובהק'' אחד. 54970
מהם גבולות השימוש הסביר? 55009
כבר בדיונים שונים אודות גבולות חופש הביטוי וההתבטאות עלתה וצצה העובדה כי קנה מידה אובייקטיבי של ממש לשפיטה ערכית-כללית של שדה פרוץ זה אינו בנמצא.
הגרמנים, לדוגמא, מדברים על Sitten שפירושו המנהג הרווח בקרב ציבור מסויים ונתון, אשר אינו מוכן לקבל שבירת כללי משחק מסויימים מטעמים שונים ומשונים, אשר כלל אינם רלבנטים לעניין.
כבר בוויכוח הפנים-גרמני בשאלה זו מתגלה השאלה האמיתית והמהותית המסתתרת מעבר להגדרות כלליות אלו, שדנה בגבולות השימוש ה'סביר' בתחומים שונים ‏1, כולל תחומי הפולמיקה למיניהם.

אישית אני מצדד בחופש הביטוי המלא, אך מובן כי אני מודע לסייגים משפטיים שונים בנדון ‏2. הנקודה המרכזית בשימוש בגבולות ה'סביר' בביקורת אישית וציבורית כנגד אדם או מוסד ניתנת לפירושים שונים, אך ביקורת אישית מסויימת בהחלט ניתנת - ואולי אף חייבת - להאמר לפעמים.
דבריי אלו יכולים להיות בהחלט מעין 'פירצה קוראת...', אך דומני כי מרבית האנשים יודעים ויכולים לסייג עצמם בנקודות הדרושות. שימוש לרעה בביקורת אישית כנגד אינדיבידואל מסויים יכול אף להביא ולתרום לגלי אהדה עבורו ו/או לשחיקת הטיעונים כנגדו, כך שהעניין מורכב מעט יותר.

באשר לוויכוח בינך לבין מר שרון הריני מבכר בשלב זה מלהימנע מהבעת דיעה כללית בנדון.

שלך בידידות

אלכסנדר מאן

1 החל מתגמול מלחמתי וכלה בהבאת טיעוני תעמולה שונים.
2 הוצאת לשון הרע, דיבה וכ'.
אולי טעיתי 55000
אני רוצה להבחין בין שני סוגים של טיעונים פסיכולוגיים. האחד הוא בנוסח "ערפאת הוא משוגע", או "עם ישראל סובל מפסיכוזה רבת שנים". זה לגיטימי בעיני (גם אם נראה לי לרוב מפוקפק). השני הוא תגובות המטפלות פסיכיאטרית באדם המתדיין עימך: "דבריך נובעים מהפסיכוזה רבת השנים של עם ישראל". זה נראה לי לא מנומס, לא מועיל וגובל בלא-לגיטמי (במובן של תרבות דיון). במיוחד כאשר הדבר נעשה כתחליף לטיעוני-נגד לגופו של עניין.
אולי טעיתי 55004
עקרונית אני מקבל ותומך בטיעוניך אלו, הגם ששנינו מודעים לעובדה כי כל אדם המתבטא באופן ציבורי ‏1 יכול לגרור ולמשוך אל עצמו ביקורת ואש סבירים או עד בלתי אתיים בעליל.
זו הסיבה שאכן יש לדעתי לסייג טיעונים 'פסיכולוגיסטים פופוליסטיים' באופן נמרץ. לעיתים הדבר אינו קל, היות ומעבר לרמת הנימוקים המקובלת ברור ומובן מאליו כי אינדיבידואל מסויים משליך בעיות סובייקטיביות-אישיות אל מערבולת הויכוח הפוליטי. זה כמובן אינו אתי ואינו רלבנטי לכל נימוק ענייני שהוא, אך לעיתים אין מנוס בשימוש בפולמיקה ספציפית זו, לצורך חידוד נקודות ויכוח מסויימות. הדבר נעשה אף בעיתונים מכובדים על ידי עיתונאים מכובדים לא פחות, אם כי ברמיזות עבות בלבד.

ארגו: לסייג - בוודאי, אך לא בכל מחיר.

שלך

אלכסנדר מאן

1 האייל הקורא מהווה לשיטתי גוף ובמה ציבורית. מאות ואולי אלפי אנשים מעלעלים דרך קבע באתר זה.
לגבי ‏1 55005
מה המנגנון שמונע מהם להגיב?
(ברור שחסמים כאלה לא קיימים אצלי - מה שמעורר את הסקרנות שלי. יש בערך עשרים מגיבים שונים, אם נניח שיש יחס חד חד ערכי בין מגיב לכותב התגובות. למה רק חמישה אחוז מהקוראים מרשים לעצמם לכתוב? אולי קוראים את האייל הרבה פחות אנשים?)
לגבי ‏1 55014
אני מכיר באופן אישי לפחות עשרה אנשים המעלעלים בעיתון מקוון זה. קיימים אף כמה וכמה אנשים נוספים שאותם איני מכיר אישית, אשר קוראים דרך קבע עיתון זה, ואשר לעיתים מתרעמים על כך כי אינני מגיב. אנשים אלו שולחים אליי אימיילים באופן מסודר גם כלפי תגובות שרשמתי. ברשימת האנשים שאני יודע באופן אישי כי הללו מעלעלים בעיתון זה מצויים אנשי אקדמיה ותקשורת. אין בדעתי לנקוב בכל שם, היות ואנשים אלו מעוניינים שלא להחשף.

מדוע מגיבים כה מעט קוראים?
אני חושב שהדבר נורמאלי. המדובר בעיתון בעל רמה ופורמאט מסויים, הדורש ריכוז ויעילות קוגנטיבית במתן תשובות לקושיות שונות.
הרבה אנשים חשים עצמם בלתי כשירים לעמוד בתנאי אלו. זו גם הסיבה שרשימת הכותבים והעיתונאים בעיתון רגיל מהשורה אינה תופחת ומתפוצצת מעודף היצע, כולל אלו הכותבים מכתבים למערכת.

הקריאה בלבד והמעקב אחר העימות הרעיוני מהווה עבור הרבה אנשים אירוע של ממש, אשר ממנו הם גם מפיקים הנאה המורכבת מלימוד טיעונים ונקודות חדשות, וזאת בנוסף להרחבת ידע ההשכלה הכללית.

שלך בברכה

א. מאן
55020
תודה.
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54517
בראיון, בניגוד לפרסומת, המסר אינו מעוצב בלעדית על ידי המרואיין אלא תוצאה של שאלות המראיין. המראיין לא נולד אתמול ומודע לכך שהמרואיין רוצה להעביר מסר מסויים ולכן אמור לשאול שאלות שיכווינו את הראיון. כלומר, אני מוצא שהאנלוגיה המתאימה אינה דווקא לפרסומות אלא לתוכנית כולבוטק בה רפי גינת מתחקר את התעשיין היושב מולו ומעמיד אותו גם בפני שאלות מביכות ונוקבות. לכן, אני עדיין לא מקבל את הטיעון כאילו ראיון שווה בערכו (או אפילו מתקרב בערכו) לסוג של לוחמה פסיכולוגית.

המסמך שגלעד ברזילי תרגם וקישרתי אליו הינו מסמך המפרט כשלים לוגיים נפוצים. אחד מהם הוא התקפה אישית, כשל אחר למשל הוא "טיעון בשם המוניטין":
במלבן הקודם הסתמכת על המוניטין של בריטניה בטענתך ש"אם בריטניה צינזרה שידורי תעמולה אז מדוע לא אנחנו?". אבל טענתי היא שבעצם ביצעת "הרחבה של אנלוגיה":
כיוון שבמלבן זה אני טוען שאין דין ראיון כדין שידורי תעמולה.
? What crap is it 54519
Could you give reasons why this is not a valid argument?
He demonstrates a reasonable defense against Psychological warefare, and what you do?
You rename it, and say it is an extension of an analogy.
What the hell are you talking about?
Is it not a precedential instance?
Please note the all the Anglo-american law is based on the pragmatics of precedential instances
Could you give any reasons what is wrong about precedential cases applying to similar circumstances?
Man, is this bullshit necessary? and for whom?.
? What crap is it 54524
Why did US ban any interviews with El-Kaida speakers?
In interviews, like in any other suggestive circumstances, one can be induced by the speaker's retorics and suggestions.
Giving a propagandist broadcasting resources to deliver his messages is nothing but allowing his propaganda to capture his target audience

Are you out of your mind?
למען נפשות ילדינו הרכות 54525
למענך אחזור על הטענה: אין דין ראיון כדין שידור תעמולה. שידור תעמולה נשלט על ידי המשדר - הוא קובע באופן בלעדי את התוכן ומעצב אותו כרצונו. לעומת זאת, ראיון נשלט על ידי המראיין ולא המרואיין, המראיין יכול לקטוע את המרואיין אם הוא חש שדבריו הם תעמולה ולא תשובה לשאלתו, הוא שואל את השאלות ואמור לשאול גם שאלות נוקבות. התוצאה היא סינרגיה של השניים. זה ההבדל. לכן, אני טוען שהאנלוגיה אינה תקפה.

אשר לכותרת ולסיפא, אני לא אשלח אותך לשטוף את הפה בסבון, אבל לא ראוי במיוחד.
Hypnotizing hissing of a snake 54530
An interview can be far more effective than a monologue, once assuming the format of a lively dialogue

It contains turns - to encompass wider scope - and
emphases for focusing. These, mind you, are not self-initiated but initiated by the other person, to capture attention and to gain access for propoganda through current issues of interest

And furthermore, it withdraws attention from questions not asked, such as "why did you respond with war to Barak offers of much more than initially agreed upon"

Since it gives the illusion of responding to current
agenda, it has an "actuality value" which can still endow a worn-out propaganda with a disguise of confronting important issues.
נחש משקפיים 54531
אמנם אתה מתעסק בתקשורת ואילו אני, אפילו לא בתקשורת מחשבים. אבל כאדם אינטיליגנטי קשה לי לקבל את טענתך.

כאשר אני צופה בראיון, מתוך מודעות להקשר, להיסטוריה, למרואיין, אני מאמין שאני מסוגל לעמוד ב''מתקפת הפרופגנדה'', שגם היא עוברת מודרציה לא-מבוטלת על ידי המראיין. אם אדם אינו מפעיל את מוחו בעת שהוא ניזון מהתקשורת הרי שכל שידור הוא בבחינת תעמולה. מאותה סיבה, אגב, אני מתנגד לנורמה של אי שידור תמונות וראיונות עם פוליטיקאים סמוך למועד הבחירות. יש בזה מן הפטרנליזם כלפי הצופה כחסר ישע שאינו מסוגל להבחין מימינו ומשמאלו.

כמו שאמרתי, אני חש שאני אדם אינטיליגנטי ומסוגל לקלוט מידע רבים, להפעיל את מערכות הסינון שלי וליצור לי תמונת עולם. גם הצעדים האמריקאים בצינזור קלטות אל-קעידה נראו לי טפשיים וחסרי תוחלת (בעולם של טלפונים לוויניים ודואר אלקטרוני יש דרכים יותר מוצלחות להעביר מסרים אם רוצים). האנושות מתבגרת, לאט לאט, אבל הגיע הזמן להפסיק לנסות להגן עלינו מפני היכולת לחשוב.
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54560
לא ידוע לי גם על כך שהיטלר רואיין עבור הבי בי סי ונשאל שאלות נוקבות.
וגם לא צרצ'יל ברדיו ברלין.
וגם לאעומר מנהיג הטאליבן או בן לאדן ב cnn וכו' וכו'.
אלה תמונות כל כך אבסורדיות שאין הן עולות על הדעת כלל.
חוץ מאשר אצלנו . . .

עצם הופעתו של האויב באמצעי התקשורת שלך נותנת לו לגיטימציה ומשרתת כך את מטרותיו.
ואנחנו יודעים גם שאם לא תפריע ממש למרואיין לדבר (כמו שעושים במקומותנו ליריבים פוליטיים של העיתונאים), הוא יצליח להעביר את המסר שלו ללא כל קשר לשאלות שיישאל.
היהפוך דב עורו? 54563
אני לא מבין משהו מאוד בסיסי אצלך. ניקח את המשפט:
"עצם הופעתו של האויב באמצעי התקשורת שלך נותנת לו לגיטימציה ומשרתת כך את מטרותיו."
כיצד הראיון משרת את מטרותיו או נותן לו לגיטימציה, כאשר אתה - דב אנשלוביץ - מודע לכך שמבחינתך הוא האויב? מה, אתה עשוי להתבלבל? לשכוח שהוא האויב? אני באמת ובתמים לא מבין.
היהפוך דב עורו? 54571
אני מוכן להאמין לך שאתה לא מבין, אך לצערי, איני יכול להסביר יותר ממה שהסברתי, וכל הסבר יהיה חזרה על דברים שכבר אמרתי, כמו שאת תהייתך זו היא בדיוק חזרה על דברים שאמרת קודם ושעליהם עניתי כמיטב יכולתי.
היהפוך דב עורו? 54613
דב אנשלביץ ושיכבת ה HARDCORE אולי לא. אבל חלק גדול מאוד בהחלט מתבלבל, מתחיל להרגיש רע עם הכיבוש האכזרי ועם ההתפלפלויות של מדינאי או איש טרור שנותנים במה לרעיונותיו על המסך או בשידור, ולפתע יש עוד אדם שספק קטן מחל לחלחל בליבו על צדקת המאבק שלנו בפלסטינים (בלי קשר להאם האו צודק או לא עכשיו) או על הדרך שבה אנחנו מנהלים מאבק זה.

אני לא רוצה שקרייני טלוויזיה ישראלים יזדהו בשידור עם פוליטיקאי פלסטיני שתומך ברצח ישראלים (או יהודים ישראלים שתומכים בכך!). ואני לא רוצה לשמוע משנת לאומנות פלסטינית על גלי האתר לאחר תגובה ישראלית על פיגוע כזה או אחר! ...אם מה שאני רוצה מעניין מישהו בכל אופן..
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54575
"לאן הלכו אשכול, דיין ושאר חברי הכנופיה? הם ברחו למקלט כמו עכברים. השאירו אתכם דלק לקרב. הפקירו אתכם לגורלכם."

אני צעיר מכדי לזכור את זה בעצמי, אבל זה ציטוט מקרי אך מדוייק משידורי "קול הרעם מקהיר", שידורי התעמולה ששודרו בעברית עילגת ע"י תחנת רדיו מצרית במטרה לרפות את ידיהם של חיילי צה"ל בסיני. ממה ששמעתי, השידורים האלה שימשו גם אז אתנחתא קומית עבור החיילים שנהנו מאד להקשיב להם ולהתגלגל מצחוק. אני מסכים עם ערן בכך שהטענה שעצם שמיעת מסרים מטעם האויב מהווה סכנה אמיתית למורל העם, מבליעה זלזול בוטה באינטליגנציה של השומעים אשר כביכול אינם מסוגלים לשפוט את אמינות הדברים בהקשר בו הם נאמרים. יש בזה לדעתי גם סוג של הודאה באשמה מטעם הגוף המצנזר, שכן בצינזור הדברים הוא כביכול מאשר ששקיפות מלאה תחשוף את ערוותו של מישהו לעיני כל.

צנזורה של האויב בעת מלחמה היא התעסקות בסימפטום במקום בבעיה. אם ההנהגה המקומית לא מצליחה לשכנע את רוב הציבור בצדקת הדרך שבה הולכים, הרי שזו הבעיה האמיתית והיא עמוקה הרבה יותר ממה שאפשר לפתור באמצעות צנזורה. במצב כזה, הפעלת צנזורה צפויה אפילו להחמיר את הבעיה עוד יותר, שכן הציבור הספקן-ממילא ישאל את עצמו מה עוד מסתירים ממנו מנהיגיו ולמה בעצם עליו ללכת אחריהם למלחמה בזמן שמונעים ממנו אפילו לשמוע את עמדותיו של הצד השני.

ודבר אחרון, שוב אצטט את סר האמפרי המנוח שהסביר לשר שלו שאסור בשום אופן לנסות ולהסתיר מהעיתונאים את מה שהם יגלו בין כה וכה מאוחר יותר. אם ערפאת ינאם או יתראיין עבור הציבור הישראלי ולא תימצא בישראל תחנת טלוויזיה שתסכים לארח את הראיון הזה, הוא ישודר במקום אחר והתקשורת שלנו תפרסם את הדברים במלואם בין כה וכה. אפילו לשיטתך עדיף כבר שמולו ישב מראיין שלנו ולא מראיין פרו-פלסטיני שרק ירים לו להנחתות בלי לשאול אותו שאלות קשות שלפחות יגרמו לו קצת להזיע.
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54577
הבעייה היא שמרואיינים פוטנציאליים דורשים לעתים לסכם מראש מה יהיו השאלות. ואז, גם אם הם יתירו שאלה קשה או שתיים, יש להם די זמן להכין תשובות מתחכמות/מתחמקות.
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54579
בשתי מילים: אז מה?

ביור מילים: עיצונאי סביר יתווכח עם מרואיין שכזה ואולי אפילו יסרב לראיין אותו, שהרי הוא בעצמו לא רוצה להיות צינור אלא עיתונאי, ואמורה אפילו להיות לו מידה מסוימת של אתיקה. אבל יתרה מזאת, עדיין לא השתכנעתי מה הנזק האפשרי.

במקום אחר טען דב (במקרה הספציפי הזה), אם הבנתי נכון, כי הסכנה היא שערפאת יראה לנו "נלעג מדי" ואנחנו נהפוך לשאננים. מה אומר? "לא נראה לי", בלשון המעטה.
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54581
תגובתי התייחסה לפסקה האחרונה בדבריו של אסף, לא לשאלה הכללית יותר.*
הלוואי והייתי יכולה להצטרף לדעתך על האתיקה של עיתונאים. יש עיתונאים שיפעלו כפי שאמרת- יתמקחו על השאלות, ואם צריך גם יסרבו לראיין. רבים אחרים לא יצליחו להתגבר על הסיכוי ל"סקופ"- ראיון בלעדי עם אותו אדם. ויסכימו לכל תנאיו של המרואיין. היו מקרים כאלה, אם כי אין לי דוגמאות ספציפיות כרגע. הנמוק-תירוץ שלהם במצב כזה הוא בד"כ, שיש ערך לראיון כדרך להבין או לאסוף מידע על האויב. וכמובן- זכות הציבור לדעת.

*לגבי שאלה זו, אני מסכימה איתך שלא ייגרם נזק מהראיון. אבל מה התועלת שבו?
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54583
לא נראה לי שעיתונאי ישתמש בטיעון "לאסוף מידע על האויב"... בכל מקרה, גם אם עיתונאי נדרש למסור רשימת שאלות מראש, הרי שהוא יפרסם עובדה זו. אבל זו כלל לא הנקודה - הנקודה שלי היא שמלכתחילה ברור לצופה מול מה הוא ניצב, ושהמרואיין אינו משורר השופך את ליבו אלא פוליטיקאי ממולח. אסף הזכיר כאן את שידורי "קול הרעם" ממצרים. האם אותה "לוחמה פסיכולוגית" פגעה במשהו? במקרה הטוב היא הייתה נושא לבדיחות.

שאלת מה התועלת? זכות הציבור לדעת? סקרנות? איזה תועלת יש במדור שירה בעיתון? איזה תועלת יש כלל בעיתון, חוץ מלעטוף את הדג של מחר?
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54584
אני כן זוכר את "קול הרעם" ואני כן הייתי בין אלה שהתפקעו מצחוק. אבל היה אז קל לצחוק. מלחמת ששת הימים הסתיימה לאחר שלוש או ארבע שעות. אני כחייל סדיר ידעתי זאת, וכל הציבור ידע זאת רק בתום היום, כשהופיעו הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר וסיפרו לציבור מה היה. אנשי "קול הרעם" ניזונו מאמת אחרת, ולפיה ארגנו את תוכניותיהם. זה היה מקרה מאד מיוחד ונדיר בתולדות המלחמות ואי אפשר ללמוד ממנו שום דבר.
אני יודע על סיפורים אחרים של השפעות חזקות שהיו לשידורים סוריים בעברית על מורל האזרחים במלחמת יום הכיפורים.

ובאופן כללי, אני מתפלא עליך ועל כל אלה שמתווכחים אתי בעניין זה. איך זה שבעולם אף אחד לא מבין את הדברים האלה שאתם אומרים ? אתם הכי חכמים ?
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54590
The British people was rather confident in his war efforts to defend its freedoms
and values
So were the Americans.
Nevertheless, free-speech rights for the enemy's views
was not part of the war effort, since
words can sometimes themselves be a hostile act
Please note that even the worst scum of earth and the
greatest bastard can
often utter eloquent claims to confuse its audience
שיחה עם עיתונאי פלסטיני בכיר 54602
ואתה ללא ספק אחת הדוגמאות הטובות (או הגרועות) ביותר לאדם כזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים