בתשובה להמסביר לצרכן, 17/06/10 23:32
על הילדות בעמנואל 545966
אפופידס • בתשובה להמסביר לצרכן יום ה', 17/6/2010, 23:48
1. מדוע? הרי חלק מרכזי במאבק הוא ענייני מדינה כגון הקצאת משאבים, מקור הסמכות וענייני שיוויון בפני חוקי ותקנות המדינה.

2. כי למרות המחלוקת העקרונית הקשה בינהם, אני לא רואה את הציונות הדתית נאבקת בחרדים גם בעניינים אחרים במידה סבירה.

3. שוב, גם בעניינים אחרים הם מעדיפים להסית כנגד אפליה עברנית של החברה הקולטת ולהמציא אפליה קיימת במקום להיאבק באפליה אמיתית וזועקת. חוץ מזה, חסרים להם גדולי תורה משלהם? מדוע אלו אינם יכול להינתק מן הפטרונות האשכנזית? אכן תאוות כח מלווה המשתמשת בהסתה על אפליה וכשזו מגיעה מתעלמים ממנה.

ברשותך אלך לישון במקום לערוך את התגובה. אבל תניח שהיא קוהרנטית ובנויה נדבך על גבי נדבך המוליך את הקורא אל המסקנה הבלתי נמנעת (:
על הילדות בעמנואל 545980
המסביר לצרכן • בתשובה לאפופידס יום ו', 18/6/2010, 9:08
1. המדינה היא של כל אזרחיה - לכן לא הוגן להשתמש באמצעיה כנגד חלק מהאזרחים.

מה שכן, נראה לי שאפשר לשלול זכויות אזרח (תקציבים, זכות בחירה וכו', אבל לא זכויות אדם) ממי שלא מוכן להצהיר שהוא מכפיף את עצמו למוסדות המדינה.
על הילדות בעמנואל 545993
צפריר כהן • בתשובה להמסביר לצרכן יום ו', 18/6/2010, 11:38
1. עד גבול מסויים. מקובל עלי לחלוטין שהמדינה תשתמש בחלק מאמצעיה כנגד האוכלוסיה הידועה בשם "משפחת אלפרון".

מה שכן, מה שכתבת בפסקה השניה הוא בדיוק שימוש באמצעיה של המדינה כנגד חלק מהאזרחים. בנסיבות המתאימות אפשר לקרוא לי "קיפוח" או "דיקטטורה של הרוב".

מה ההבדל המהותי בין שני הדברים מבחינתך?
על הילדות בעמנואל 546000
המסביר לצרכן • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 18/6/2010, 12:33
כן, בטח. אבל אתה מתרכז מדי בפורמליסטיקה. משפחת אלפרון וכדומה מצהירים (במובלע - לא הכחישו) שהם מקבלים את חוקי המדינה וכפופים למוסדותיה. לפעמים מתפלק להם והם פועלים בניגוד לחוקי המדינה. אז מענישים אותם, אבל לא שוללים את אזרחותם.

לחרדים, לעומת זאת, לא התפלק כלום. ורובם לא הפרו עדיין את חוקי המדינה (כמו רוב התיירים). אבל הם מצהירים שהם אינם כפופים לחוקי המדינה אלא לרבניהם (כמו שהתיירים לממשלותיהם). אז אני מציע שיתנו להם זכות הגדרה עצמית ושהרבנים ינפיקו להם אזרחות וזכויות אזרח.

המטבע של ''עריצות הרוב'' שחוק מדי. צריך להשתמש בו במידה. כשהרוב כופה את חוקיו זה לא אומר שהוא עריץ. מה שעושה אותו עריץ זה אופי החוקים שהוא בוחר. למשל, כשהרוב כופה עצירה באור אדום, גם על מיעוט שרוצה לסוע אדום, זה לא עריצות. כך גם לגבי כפיית ציות לבית המשפט - אין בה שום עריצות. לעומת זאת, בכפיית אי-עבודה בשבת יש עריצות - ובכל זאת כל אזרח צריך לבצע אותה, תוך כדי פעולה חוקית לשינוי החוק.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות