בתשובה לחשמנית על מונית, 23/06/10 9:01
על הילדות בעמנואל 546483
סופה של הפרשה מעיד על תחילתה. הרי כלל לא מדובר על אפליית הבנות הספרדיות אלא על כך שהקהילה החרדית חייה מחוץ לגדרי החוק ואינה נשמעת לו בין בסוגיית האפלייה ובין בכל סוגיה אחרת.
דומה שכבודו א. לוי שנתקע כעצם מן המשל, בגרונה של המהפכה החוקתית של א. ברק כאשר הדבר התאים לדעותיו הפוליטיות, מאמץ את עקרונות המהפכה ("סעד למען הצדק" כפי שציינת וכיוב') כאשר הדבר מתאים לו.

א. אם רוצה ההרכב של השופט לוי ללחום את מלחמתו של הצדק ינהג באומץ (בטפשות עד הסוף) ויכניס לכלא את המשכוכית (האדמו"ר מסלונים או סגן השר פורוש) ולא את הכבשים השוטות מעדרם.

ב. אם בג"ץ רוצה לשמור על כוחו ומעמדו מוטב לו שימנע מלהגיע למצבו של אותו שופט עליון בארה"ב שהנשיא אמר לו "אתה פסקת את הפסיקה. אתה תמצא את הדרך לבצע אותה".

ג. אילו הפנים השופט לוי את התובנה שעליו ללחום את מלחמת שלטון החוק ולא את מלחמתה של ש"ס, אולי לא היה נכשל בשליחתם של קנאים דתיים לקייטנת סופשבוע בשב"ס. מה היה נפסד מן העולם אילו סגר כבודו את ביה"ס או הורה להפסיק כל מימון לרשת עד שיכפפו ראשם לשלטון החוק? במקרה זה אילו התעקשו על קידוש השם בשם עקרונות הדת או הגזענות, מי היה יוצא נפסד מלבדם?
על הילדות בעמנואל 546485
אדמונד לוי הוא אקטיביסט מובהק, אבל לא ש''סניק.

ואגב, מה שהעלה את חמתו של העליון היה במובהק העובדה שמרכז החינוך התורני וכו' דווקא מילא את פסיקתו של העליון, אבל ההורים התעקשו להוציא את הילדות שלהם.
על הילדות בעמנואל 546503
אני לא משוכנע שניתן לתאר את אדמונד לוי כאקטיביסט או להיפך.
לא טענתי שהוא איש ש''ס. טענתי שהוא מילכד את עצמו לפעול בשם אינטרסים שמקומם אולי באג'נדה של ש''ס ולא באג'נדה של בג''ץ.
סוף דבר, השופט לוי פעל כדי שתלמידות יוכלו ללמוד בבית ספר שילמד אותן להשתמט מחובות אזרחיות בסיסיות, שהחובה להישמע להוראות החוק אינה הפחותה שבהן.

כאמור, מטרה כזו יכולה למצוא את מקומה במצע של ש''ס. אלא שגם אנשי ש''ס הבינו שלא על הדרך הזו תהיה תפארתם. דרך התבונה הובילה אותם לדאוג למוסדותיהם שלהם ולא לאפשר למישהו להציג אותם כמי שמתערבים בחינוך ילדיהם של אחרים.

שלא כמוך אני לא מייחס חשיבות לרקע של האפלייה נגד הספרדיות. בין אם תקרא לכך רקע גזעני או רקע דתי. הדבר אינו מהותי. הממסד החינוכי האשכנזי יכל להמשיך להתעמר בספרדים באלף ואחת דרכים שלא היו מביאים אותו לבג''ץ. הנקודה היא, שהרצון להעיז פנים כנגד שלטון החוק החילוני ולבטל אותו כעפר הארץ, היה כל כך נחשק בעיניהם שהם היו מוכנים אפילו להחשד כגזענים בשלו.

גם מי שאינו ספרדי, סולד מההתנהגות הברבארית וגסת הרוח של מי שאינו מקפיד על כבודו של הזולת. לכן אפשר להבין את זעמו של השופט לוי. אלא שזעם אינו נתיב לחוכמה. אילולא היה השופט לוי מי שהוא, אולי היה לו קל יותר להבחין בכך שבבעיות שמעורר החינוך החרדי העצמאי לממלכתיות הישראלית, אפליית הספרדים אינה הראשונה בהם. אילו היה לשופט לוי פחות רצון טוב ודאגה לבני עדתו ויותר תבונה טקטית ומזג שיפוטי, היה מבין שפרשת בנות עמנואל היתה צריכה לשמש כדי לחלץ מפי האמסטף החרדי את טרפו ולא כדי לחנכו ללעוס בשקט.
על הילדות בעמנואל 546496
ב. אפשר שמות?
על הילדות בעמנואל 546502
גיבורי האנקטודה הם השופט העליון ג'ון מארשל והנשיא אנדרו ג'קסון שעליו סופר כי אמר
"John Marshall has made his decision; now let him enforce it!"
על הילדות בעמנואל 546507
ראשית זה בכלל לא אנקדוטה, מה עוד שהסיפור הסתיים במה שמכונה היום בישראל ''טרנספר בכוח'' של שבט הצ'ירוקי במסע הדמעות שהביא למותם של אלפים. שנית, בקישור שנתנת כתוב במפורש שבכלל לא ברור שזה מה שג'קסון אמר ודבריו המקוריים מצוטטים שם.
על הילדות בעמנואל 546511
לכן כתבתי "אנקדוטה". למעשה יש המפקפקים גם ב"דבריו המקוריים" אותם ציינת. הפרשה הזו סבוכה מאוד, אבל יש שני דברים ברורים:
א. גם לו רצה ג'קסון להתערב בגו'רג'יה (והוא לא רצה), לא ברור כיצד יכל לעשות זאת (המשמר הלאומי הפדראלי הוקם ב-‏1916 ואנו מדברים על 1830).
ב. בסופו של דבר הצ'רוקי הבודדים שהצליחו להשאר בג'ורג'יה לא היו אלו שהטילו את יהבם על ביה"מ העליון.
על הילדות בעמנואל 546499
לוי לא נתקע כעצם בגרונה של המהפכה החוקתית; הוא דוגל בה, רק שהעקרונות שהוא רוצה ליישם בעזרתה שונים מאד מאלה של ברק (מה שהיה צריך להמחיש לברק את הסכנה הטמונה בהשקפתו, אבל נעזוב את זה). דעת המיעוט שלו שקבעה שאין לבצע את ההתנתקות למרות החלטות הממשלה וחקיקת הכנסת היתה בין הבטויים הקיצוניים ביותר של המהפכה החוקתית שנראו כאן.
על הילדות בעמנואל 546504
אם לסמוך על ''העליונים'' של נעמי לויצקי, השופט אדמונד לוי הקפיד לא להכלל בחבורתו של ברק ולא לקיים איתם שום קשר חברתי. לכן קשה לי לראותו כאקטיביסט שיפוטי או להיפך. אני מנחש שהוא פועל לגופו של עניין. כאשר מדובר בזכויותיו של הציבור הדתי-לאומי הוא אקטיביסט עד כלות, וכאשר מדובר בזכויות של ערבים או של חילונים חופשיים אני מניח שהוא פרידמניסט מובהק.
על הילדות בעמנואל 546505
במחילה, כבודו טועה. בהזדמנות אחפש כמה דוגמאות, אבל הוא אקטיביסט ובהחלט לא פרידמניסט. שתיים שעולות לי בשליפה - העובדה שבבג''ץ חוק האזרחות גם הוא הצטרף לדעה שהחוק איננו חוקתי, ופס''ד שלו נגד המדינה בנושא הסדר הכבילה של עובדים זרים למעבידיהם.
על הילדות בעמנואל 546506
כבר היה פה פתיל כזה תגובה 545888 בהמשך הפתיל יש עוד כמה דוגמאות.
על הילדות בעמנואל 546515
טוב בעניין זה לא אתווכח.
בכל מקרה השופט אדמונד לוי הוא שופט קפדן ומחמיר (ואין כוונתי למאסרי ראווה בני שבועיים). וזהו דבר נחוץ במקומותינו ולכן אין לי רצון דוקא לנגח אותו.
אפרופו קפדנותו של השופט לוי, לזכותו תזקף דחיית עתירתו של עורך הדין ישראל פרי. בימים אלו ממש צצה פרשה זו שוב בתכנית הטלביזיה של עמנואל רוזן. נראה שלמקורביו של פרי יש הון רב והם עושים בו שימוש פעם אחר פעם כדי לערער על חומרת גזר הדין של פרי (עשר שנים אאל''ט). מה ש''רודפי הצדק'' הללו אינם טורחים לספר לנו הוא שעוה''ד פרי העסיק כמעט את כל עוה''ד הבכירים במדינת ישראל והללו עברו איתו לאורך כל האינסטנציות של ביה''מ בישראל עד לביה''מ העליון, שם לא ממש הצליחו לשכנע את השופט א. לוי. וכעת בסיועם של מאורות משפטיים כמו עמנואל רוזן וצוותי התחקיר המיומנים שלו אנו אמורים להשתכנע שדוקא לו נעשה עוול משפטי נורא.
על הילדות בעמנואל 546516
מה ענין המנעות מקשר חברתי להשקפה שפוטית? אם לוי מאמין שלשופט יש סמכות לפסול חוקים גם בלי שהם נוגדים סעיף מפורש בחוקה כלשהי ובלי שמופיע בחוק במפורש שיש לו סמכות כזו, אז הוא אקטיביסט. אם הוא מאמין ששופט צריך להצמד ללשונו של החוק ולהמנע מביצוע פעולה שהחוק לא הסמיך אותו במפורש לבצע אז הוא לא אקטיביסט. עם מי הוא בוחר לבלות את זמנו ולהסתודד - למה זה רלבנטי?

אני תוהה, אגב, אם גם לגבי שופט עליון חילוני היית מניח אוטומטית שהוא מין זיקית משפטית שמשנה את השקפתה השפוטית לפי נוחותה הפוליטית, או שאתה שומר את ההערכה הזו רק לשופטים דתיים.
על הילדות בעמנואל 546576
ראשית לגבי הסיפא של השופט החילוני: אני מניח שכן. כל שופט פועל מתוך מסגרת הערכים וההשקפות שלו. נכון ששופטים/עו"ד אוהבים להסמך/להסתתר מאחורי ספרי החוקים, אבל בסופו של דבר הם מחליטים לפי הערכים והדעות המוקדמות/קדומות שלהם. כל זה אינו בהכרח סותר את היכולת של שופט דתי או חילוני להיות הוגן. ההגינות יכולה להיות עוד אחת מדעותיו הקדומות.

לגבי הראשית, אתה כמובן צודק. המחשבה שלי היא פשטנית משהו: אהרון ברק ניסה לגבש קליקה של שופטים עליונים שיקדמו את האקטיביזם השיפוטי. אם אתה שופט שעניין האקטיביזם בוער בעצמותיך, מסתבר שתרצה לשתף פעולה עם הקליקה הזו ולא להתנכר לה. אבל כפי שאמרת זה לא הכרחי.
והנה הוכחה ''מדעית'' 546661
החוקר ד"ר מירון גרוס בחן את פסקי הדין ביו 1984 ל1994. בין שאר ממצאים מעניינים הוא בחן כמה אחוזים מפסקי הדין של כל שופט היו לטובת המדינה וכמה לטובת האזרח. לפי המחקר לברק יש 73.3 נגד האזרח וללוי 71.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים