בתשובה להמסביר לצרכן, 29/07/10 16:52
איפה הגבול? 547431
גם לדעתי אין מקום לביקורת. אני משער שזהו תחילתו של תהליך ארוך, שבסופו הההלכה היהודית תעניק סוג של לגיטימציה להומוסקסואליות.
איפה הגבול? 547436
נראה לי שאתה צריך לדייק כאן יותר: ההלכה היהודית כפי שתופשים אותה חלק משומרי ההלכה עשויה להעניק את הלגיטימציה הזו. חלק אחר עלול להחריף את התנגדותו כתוצאה ממה שהוא תופש כחדירה של מגמות מסוכנות מבחוץ. התוצאה עשויה להיות שהמושג "ההלכה היהודית" יתפצל לכמה חלקים (ולא שהוא לא מפוצל כבר היום).
איפה הגבול? 547437
כמובן שאתה צודק שזאת אפשרות ריאלית. מצד שני, ידענו פיצולים כאלה בהיסטוריה היהודית, בעיקר בין זרמים שניסו להיצמד לטקסט או למסורת לבין כאלה שסברו שההלכה נתונה בידי בני אדם. עד עתה, ידם של האחרונים הייתה על העליונה והם נחשבים ליהדות "האמיתית". גם ידענו מאבקים גדולים על אופייה של ההלכה שלא הובילו לפיצול. עולים בדעתי הדוגמאות המפורסמות של בית הלל ובית שמאי ‏1, רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבן גמליאל דיבנה ‏2.

1 קצת קשור: "שבית שמאי אומרים אל ישנה אדם אלא למי שהוא חכם ועניו ובן אבות ועשיר ובית הלל אומרים לכל אדם ישנה, שהרבה פושעים היו בהם בישראל ונתקרבו לתלמוד תורה ויצאו מהם חסידים וכשרים".
2 ושוב, בהקשר שלנו: "שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר 'כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש"'. בתגובה הוא הודח מהנשיאות.
איפה הגבול? 547439
אני לא בטוח שאתה צודק. הזרם הקונסרבטיבי מחויב (רשמית לפחות) להלכה, ואני לגמרי לא משוכנע (חתיכת אנדרסטיימנט) שידו תהיה על העליונה והפרשנות ההלכתית שלו תהיה זו שתשרוד. החרדים הספרדים מתכופפים מול האשכנזים, ומסורת ההלכה שלהם (שנחשבת בדרך כלל למתונה יותר) בדרך להיעלמות. יש ענין היסטורי במאבקים שהיו בעבר הרחוק, אבל כלל לא ברור לי שאפשר להשליך מהם על ימינו.
איפה הגבול? 547441
הזרם הקונסרביטיבי הוא קצת "רגלו האחת בפנים ורגלו האחת בחוץ", לא? אני לא מתמצא. וכמובן, אני לא טוען שמתינות מנצחת. העניין שלי במאבקים מהעבר הרחוק אינו כדי לנבא את העתיד. פתחתי בזה שזאת אפשרות ריאלית שכדבריך יהיה פיצול בין קבוצות הלכתיות. העניין במאבקים מהעבר הוא שזאת אפשרות מציאותית שההלכה תשתנה למרות ההתנגדות העזה של בעלי המסורה ושהמהלכים הללו לא יביאו לפיצול בהלכה. זאת רק אפשרות, אבל הלכתית והיסטורית - היא קיימת.
איפה הגבול? 547445
החרדים חושבים שהמודרן-אורתודוקסים הם "רגל אחת בפנים ואחת בחוץ". הכל שאלה של נקודת מבט. אני סבור שיש תהליך מתמשך של התקרבות בין האגף הליברלי של האורתודוקסיה המודרנית בארץ לבין הקונסרבטיבים בארץ (שהם שמרנים יותר ממקביליהם האמריקאים), והמסמך הזה ודומיו מקרבים את הצדדים האלה יותר ויותר; יש סיכוי לא רע שבסופו של דבר, מנקודת ראותם של האגפים השמרניים יותר הגבולות בין האומ"לים לבין הקונס' יטשטשו לגמרי והקשר עם האומ"לים ינותק. לגבי עתיד ההלכה, זו כמובן אפשרות קיימת אבל נראית לי רחוקה למדי. הפולמוסים שתארת התרחשו במציאות בה העם כולו היה מחויב להלכה והשאלה היתה רק לאיזו; העובדה שהיום המצב אחר לגמרי מחזקת את השמרנים.
איפה הגבול? 547447
בנוגע לעתיד ההלכה, התיאור שלך של התכנסות סביב השמרנות והדגשת הגבולות ההלכתיים של המחנה כאמצעי הגנה הוא תרחיש אפשרי. נדמה לי שזה לא הכיוון הנוכחי של החברה הדתית והחרדית. אני אופטימי וחושב שבטווח הארוך השמרנים לא יוכלו לעמוד בפני פלישת המודרניות (והפוסטמודרניות) לכל הפינות בחיינו. נדמה לי שאחרי עשרות שנות סטגנציה, השיח הדתי-לאומי היום הוא מרתק, ושגם החברה החרדית הולכת ומשתנה במהירות. שינויים בדפוסי החיים ישתקפו בשינויים בהלכה, במיוחד כשבהלכה טבועים כבר המנגנונים לשינויים הלכתיים (ר''ל, בין אם הבסיס הממשי קובע את בניין העל ובין אם ההלכה מתפתחת לפי הגיון פנימי, אנחנו בכיוון הנכון).
כמובן, אני לא השוטה ולא יודע אם הדברים ייטו לתרחיש האופטימי. אני לא יכול לשלול את התרחיש שהעלית.
איפה הגבול? 547464
מה שקצת משעשע בחברה החרדית הוא שבגלל ההתנגדות העיקשת למודרניות "גבוהה" (תרבות חילונית וערכים ליברליים, למשל) חודרת לשם במידה רבה דווקא המודרניות הנמוכה (הרגלי צריכה, למשל). בטווח הארוך יתכן שהמצב ישתנה; כפי שנאמר, קשה מאד לנבא - בפרט את העתיד. אחת התופעות שמאפיינות, לדעתי, את מה שקורה היום גם אצל הדתיים-לאומיים וגם אצל החרדים הוא התפרקותה של ההנהגה המסורתית. לא קמים יותר מנהיגים שמסוגלים לאחד מאחריהם צבורים. בציונות הדתית לא קמים יותר רבנים כמו שפירא ואליהו, שגם מי שלא רואה אותם כמוריו מרגיש עצמו מחויב להתיחס למה שהם אומרים; אצל החרדים הספרדים לא מסתמן מחליף לרב עובדיה; לליטאים אין מנהיג מאז פטירת הרב שך - הרב אלישיב לא נכנס לנעליים האלה והנסיונות להכניס אותו הסתיימו ביותר מדי מבוכות. בחב"ד לא קם מחליף לרבי. בארה"ב אין מחליף לרי"ד סולובייצ'יק וגם לא לרב פינשטיין ולרב קוטלר. אפילו בקרב החסידים יש תהליכי פיצול מתמשכים. במצב כזה יתכן שכל מי שמחמיר יותר יתפש כאותנטי והאחרים ייאלצו לישר קו איתו, אבל תיתכנה גם אפשרויות אחרות. יהיה מעניין לראות.
איפה הגבול? 547467
אני חושב שהלחץ הפנימי (כלכלי בעיקרו, אבל לא רק) דוחף לכיוון של היפתחות לחברה הכללית וכנגד מגמות של סגירות והחמרה. אבל כפי שאמרת, יהיה מעניין לראות.
איפה הגבול? 547518
"בגלל ההתנגדות העיקשת למודרניות "גבוהה" (תרבות חילונית וערכים ליברליים, למשל) חודרת [לחברה החרדית] במידה רבה דווקא המודרניות הנמוכה (הרגלי צריכה, למשל)"

מסקרן - בא לך לפרט?
איפה הגבול? 547812
החברה החרדית נחשפת לפניה השונות של המודרניות דרך החברה הישראלית. החשיפה הזו משפיעה עליה באופן מובהק. ניתן לראות זאת בשלל תחומים - החל משינויי הסגנון של העתונות החרדית או המוסיקה החסידית, וכלה בצרכנות גאדג'טים (גם בין בחורי ישיבה יש תחרות על למי יש סלולרי מאובזר יותר, למרות איסורי הרבנים על מכשירים כאלה) או ברשתות אופנה. הבעיה היא שיש התנגדות חריפה לפניה הגלויים של המודרניות. כך אתה יכול לראות, למשל, זוגות צעירים ליטאים שחיים בסגנון חרדי-יאפי עד כמה שהיכולת הכספית מאפשרת: בגדים מחויטים, עגלת תינוק ממותגת, קפה איכותי. בצבור החילוני, אורח חיים כזה מלווה בדרך כלל בצרכנות-תרבות - מוזיאונים, תערוכות, סרטי איכות, ספרות טובה וכו'. אצל החרדים לא תמצא כמעט דברים כאלה. אצל זוג כמו שאני מתאר, הבעל עשוי לא לקרוא כלל ספרות שאינה תורנית, ואלו האשה עשויה לקרוא בהחבא ספרות לא-חרדית, אבל סביר יותר שבזמן המצומצם שמותירות לה הפרנסה וגידול הילדים היא תקרא דברים קלילים בלי הרבה תוכן איכותי. אם הם יגלשו ברשת, סביר להניח שהם יבלו בעיקר באתרים חרדיים; גם כאן, החרדיות הצמיחה אתר כמו "חדרי חרדים" אבל לא אתר כמו "האייל הקורא" (פורום שאולי היה מקביל לאייל ברמתו, "עצור כאן חושבים", זכה לגינוי ונידוי בגלל הבקורתיות שלו). אם הם יורידו סרטים, סביר להניח ששוב, לא יהיה מדובר בסרטי איכות אלא בקומדיות, סרטי פעולה וכיו"ב; אין חנוך לצריכה נכונה של דברים כאלה.

כדאי, כמובן, לסייג ולהבהיר שיש ויש חרדים שמתעניינים ונחשפים לתרבות הכללית. אני יודע על ראש ישיבה ליטאית חשובה שקרובת משפחה דתית-לאומית נהגה להביא לו באופן קבוע מבחר כותרים חדשים ממיטב הספרות העברית; האבסורד הוא שהאיש היה צריך להמנע מלגלות את העובדה הזו לתלמידיו.
תודה 547908
איפה הגבול? 547500
אה?
איפה הגבול? 547453
'' אני סבור שיש תהליך מתמשך של התקרבות בין האגף הליברלי של האורתודוקסיה המודרנית בארץ לבין הקונסרבטיבים בארץ (שהם שמרנים יותר ממקביליהם האמריקאים)''

מעניין, לדעתי דווקא ההפך נכון. בארץ נמנעת ההתקרבות בשל הסכסוך הפוליטי בין האורתודוקסים והקונסרבטיבים (שכרתו ברית עם הרפורמים), ואילו בחו''ל האורתודוקסים המודרניים הם לעיתים קרובות כמעט קונסרבטיבים, וקונסרבטיבים רבים הם אורתודוקסים עד כדי תפילה מעורבת.
איפה הגבול? 547463
הקונסרבטיבים בארץ טעו טעות מרה בכך שהלכו פוליטית עם הרפורמים (שהם גם לוחמנים הרבה יותר מהם וגם מתוקשרים וכנראה ממומנים הרבה יותר מהם) ובכך איבדו הרבה מהסיכוי שלהם להגיע לקהל הישראלי. למרות זאת, האגף הליברלי (חוגי נאמני תורה ועבודה וכיו"ב) משתף אתם פעולה ברמה מסוימת. כך למשל הרב דוד גולינקין (מבכירי האגף השמרני בקונס') אומר דברי תורה באופן קבוע למדי בבית הכנסת ידידיה בשכונת בקעה (אחד מהסמלים הותיקים-יחסית של האורתודוקסיה הליברלית), ולפני כמה שנים היה אחד מאורחי הכבוד בשבת של נאמני תו"ע שהוקדשה כולה ליחס בין האורת' לקונס'. לדעתי, הגבולות הולכים ומיטשטשים; אני מכיר קונסרבטיבים שגרו שנים בקרב שכנים אורת' מבלי שאלה היו מודעים כלל לכך, אני מכיר קונס' שמתפללים שנים רבות בבתי כנסת אורת' ואולי הולכים בחגים לבתי כנסת קונס' - והאורתודוקסים מקבלים אותם כחברים מלאים בקהילה, שומעים מפיהם דברי תורה ומעלים אותם כשליחי צבור. נכון שאין שת"פ במסגרת פוליטית כלשהי, אבל ממילא גם האורת' הליברלים סובלים מהעדר יצוג.

בחו"ל קונסרבטיבים רבים הם אורת' עד כדי תפילה מעורבת? מעניין. אני לא פגשתי כאלה. אני ראיתי בתי כנסת קונס' שבשבת החניה שלהם מלאה, כאשר הרב והחזן הם היחידים שמגיעים ברגל. אינספור סקרים שנערכו בארה"ב הראו מחויבות יורדת והולכת לשמירת כשרות ושבת ולהמנעות מהתבוללות בקרב קונס'. לעומת זאת בקרב האו"מ בארה"ב מתחולל בשנים האחרונות סחף לכיוון החרדי - כך טוענים, לפחות; לא בדקתי את זה בעצמי, אבל רק לפני חודשיים התקיים בירושלים כנס שזה היה אחד מנושאיו המרכזיים.
איפה הגבול? 547470
תודה על המידע בנוגע לקונסרבטיבים בארץ.

גם בבית הכנסת שלנו (אורתודקסי-חב"ד) החניה מלאה, ויש אפילו זוגות מעורבים (לא אשכנזים-ספרדים, mind you). לעומת זאת, רב בית הספר של בני הוא קונסרבטיבי, ולא הייתי מנחש זאת לולא ידעתי.
איפה הגבול? 547475
חב''ד ידועים גם למי שלא מתמצא בזרמים ביהדות בכך שהם מוכנים לקבל את מי שבא בלי לשאול שאלות. לגבי הקונס', אחד הדברים המאפיינים אותם הוא פער גדול בין רמת המחויבות של הרבנים לבין זו של בני הקהילה (קיים גם אצל האורת' אבל פחות).
איפה הגבול? 547525
גם אני כמובן לא יודע אם הסובלנות כלפי ההומו-לסביות תחדור לזרם המרכזי של האורתודוקסיה. אבל אם חושבים מה הסיבה להתפתחות ששלב אחד שלה הוא החדשה שעליה אנחנו מדברים, אז נראה לי שהיא מחזקת את הסיכוי לתסריט האופטימי.

הסובלנות כלפי ההומו-לסביות אינה גחמה ואופנה שרירותית של העולם המערבי, אלא יש לה סיבות טובות, ואני מנחש שגם אצל דתיי ושמרני העולם נהיה קשה יותר ויותר להתכחש להן. מצד אחד, נהיה ברור לכל מי שטורח להסתכל שהנטייה החד-מינית אינה בחירה, אלא נקבעת עוד לפני שהאדם מפתח מיניות בכלל, ושזה יכול לקרות גם לילד שלך. קו ההגנה הבא הוא, כמו שבדיון זה המסביר אמר בשם בן-גביר, להתייחס לזה כמחלה ולומר "תלכו לטיפול"; אבל ברור לכל מי שטורח להסתכל שאין היום טיפול אפקטיבי. אז יש היורדים גם מזה ואומרים "מותר לנטות, אסור לממש", וזה מן הסתם הקו הרשמי גם של המסמך החדש - אבל לצידו מסתמנת גם יותר סובלנות כלפי מי שכן מממש. ומן הסתם הסיבה היא שרוב מי שטורח להתסכל מבין שאי-מימוש הוא גזירה קשה, אולי קשה מנשוא; שאין אולי חטא אחר שההימנעות ממנו היא גזרה קשה כזו על אנשים מסוימים, טובים מכל בחינה אחרת; שבעצם אין תשובה טובה להציע לבעלי הנטייה.

מכאן, אני מנחש ומקווה שגם בתוך הקהילות השמרניות יש לחץ פנימי, ולו לטנטי, ללכת בדרך הזו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים