בתשובה לראובן, 29/07/10 16:42
איפה הגבול? 547517
"אני לא מבין *למה* שהוא ירצה להתקבל למועדון הזה"

זה דווקא נראה לי די ברור. זה לא שפתאום קם הומו בבוקר ומרגיש שהוא דתי ורוצה להתחיל ללכת לבית כנסת. ההפך: בחור שגדל כילד דתי, במשפחה דתית וקהילה דתית, ופתאום גילה בעצמו את הנטייה האסורה. תגובה אפשרית אחת היא "*** על המשפחה והקהילה, אם הם לא מקבלים אותי כמו שאני אז לא צריך". אבל תגובה שנראית לי טבעית לא פחות היא לרצות ליישב את העולמות.
איפה הגבול? 547549
אם אתה דתי, ומקבל את מצוות והאיסורים ופתאום מגלה שאתה עובר את אחד האיסורים הכי סטיגמטיים, אינך יכול לצפות שיעברו על זה לסדר היום.
איפה הגבול? 547682
אני לא דיברתי על לצפות, דיברתי על לרצות.

באשר לציפיות, אני מניח שאתה צודק באשר לשלב ה''גילוי פתאום''. אבל אם חולף הזמן, ואתה מתרגל לנטייה שלך ומאידך לא מצליח להרגיש באמת חוטא (מהסיבות שפירטתי קודם), אז הציפייה עשויה להשתנות.
בהתחלה באמת התביישתי, אבל עכשיו אני רגיל 547689
אני לא פוסל את חשיבות החברותא, אבל אני לא בטוח שהם לא מצליחים להרגיש חוטאים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים