 |
יש ילדים שבנויים להיסטוריה.
להיות בנוי לבחינת הבגרות בהיסטוריה, זה סיפור אחר. ובין הבחינה, ובין ידיעת היסטוריה, אין הרבה קשר.
מסיבה לא ברורה1, הזמן המוקצה לבחינות הבגרות נקבע ע"י כמות היחידות, ולא עפ"י הדרישות בפועל.
זה אומר, ששבחינת הבגרות במתמטיקה, 3 יח"ל2 היו לי 3 שעות לפתור את הבחינה, זמן מספיק לפתור אותה פעמיים (מה שאכן עשיתי), ועוד לצאת חצי שעה לפני סיומה. ואת הבגרות בהיסטוריה בקושי סיימתי, והציון שקיבלתי בהחלט לא שיקף את ידיעותי. לכתוב 7-8 דפים בשעה וחצי! מה הם בדיוק חשבו לעצמם?
את המתכונת בתע"י כבר עשיתי בע"פ, תוצר לואי של פטירת סבי ערב המתכונת, בשילוב עם כתב היד הבלתי קריא שלי. המורה קפצה על ההזדמנות לא לבחון אותי בכתב. אז הבחינה היתה בע"פ. היא היתה מספיק נחמדה כדי לתת הרבה יותר משקל למתכונת מאשר ליתר הבחינות, ובאותה השנה היתה הגרלה ותע"י נפל.
1 כתבתי את זה פעם, ואין לי כוח לחפש.
2 בתיכון בו למדתי, עודדו אותנו לעשות 3, ע"י הקצאת המורים הטובים ב-3. ומי שעושה 3, נפטר ממתמטיקה ב-י"א. ומי שעושה 5, נתקע עם המורה שתואר בתגובה תגובה 559084 לכיתת ה-4 הקצו מורה סבירה (מינוס), אבל התיכון שידר שמתמטיקה מוגבר זה לגאונים בלבד. למעשה, יכולתי על סמך ציוני המתמטיקה שלי להגיע למוגבר, אלא שהגעתי מבית ספר אחר. בשיעור הראשון המורה עשתה חזרה סופר-מהירה על החומר, כולל מעגל. אני לא למדתי מעגל בכלל בבית הספר הקודם. בסוף השיעור ניגשתי אליה וביקשתי הסבר נוסף. היא הבהירה לי שאם אני לא קולטת על סמך ההסבר המהיר מהשיעור, אין מקומי בכיתת מוגבר. כל החברות שלי היו ב-3, והרעיון לסיים עם מתמטיקה ב-י"א קסם לי מאוד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש