בתשובה לצפריר כהן, 19/01/11 15:58
יאק 562175
המשחק הפוליטי הוא משחק של כוח ושליטה. בני האדם, כל בני האדם, רודפים אחר הכוח ורוצים להתקדם במדרג השליטה והחשיבות. מנהיגים, הם אלו המצטיינים במשחק הזה. התפנוקים הם סממן של חלוקת ודירוג הכוח (כמו הסדר של פליית הכינים והפשפשים בלהקות של קופים). לכן אין זה חריג או בלתי טבעי שמנהיגים אוהבים את סממני הכוח. מאחר והם רודפים את הכח, ברור שהם מחפשים את סימניו. אצל חלק מהם, הסימנים מחליפים את מה שהם היו אמורים לסמן. בפוליטיקה מודרנית (ואולי לאו דוקא) זוהי הבעיה החמורה באמת: מאחר ובמערך פוליטי מורכב ורב-פנים קשה מאוד להשיג ולהפעיל כוח השפעה של ממש, יש הטייה לטובת אלו המסתפקים בסימניו החיצוניים, ע"ח הדבר עצמו. אדם כמו ליברמן, נראה לי כאחד שלא ממש חשוב לו להשיג את הדברים להם הוא מטיף. מה שחשוב לו הוא שכולנו נדע שהוא "מהנדס" ואשתו היא "אשת מהנדס". מה בדיוק עשה ליברמן כדי לקדם את הצהרת הנאמנות המצוצה מן האצבע שלו?
יאק 562178
אבל בדיוק על זה אני מדבר. הכוח הפוליטי צריך להיות מכשיר למימוש היעדים. אני הייתי‏1 מצפה שתהיה להם מספיק השפעה למימוש יעדיהם.

ולכן מפריעה לי הקטנוניות. אין פוליטיקאי שלא ייתקל בחומה הצינית.

1 במילה הזו אני מתכוון למה שהייתי רוצה שיהיה ולא למה שקיים בפועל.
יאק 562186
ברור. בעניין זה אנו באותו צד של הויכוח.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים