בתשובה להמסביר לצרכן, 11/02/11 10:51
לא רע 564073
כן, אני מבין רוע גם כמתייחס למעשים, אבל אצלי אין זהות חד-משמעית בין מעשים רעים לבין אדם רע. אפשר לעשות מעשים רעים מתוך אי-מודעות, או טעות, או אי-שפיות, ובמקרים אלו תהיה אני חושב הסכמה שהאדם אינו רע; לדעתי גם מי שעושה מעשים רעים מתוך אידיאולוגיה שגויה, או אפילו אידיאולוגיה שלשיטתי היא רעה אבל לשיטתו טובה, אינו רע. בעצם אני חושב שהתכנסנו לעניין של הגדרה, ואילו לא הייתי בעצמי צד לדיון הייתי קופץ עכשיו ואומר שזה לא מעניין...
לא רע 564103
כן, חלק מזה הוא עניין של הגדרה. נראה שאתה לא כולל בקבוצת המעשים הרעים את הפגיעות שנעשו ללא יחס אישי (שלילי), כלומר שלא מתוך כוונה לפגוע דווקא באדם ספציפי. למשל - אם הבנתי - כשאני הורג את השכן כי אני שונא אותו אישית, זה מעשה רע, אבל אם אני פורץ לבנק, ונאלץ להרוג את השומר שמפריע לי בדרכי לכספת, למרות שהוא עצמו לא מעניין אותי בכלל, זה לא מעשה רע. נדמה שלסוג הזה של פגיעות (''שלא לשמן''), שהן אמצעי למטרה, אתה מעדיף לקרוא ''פשע'' במקום ''מעשה רע''.

חוץ מהעובדה שזו לא הגדרה מאוד רווחת, אין עם זה בעיה. משהו יותר מהותי יש בהבחנה שעולה מדבריך, כאילו מעשים רעים (במינוח שלך) קשורים לאופי רע של אדם, בעוד שפשעים אינם קשורים לאופי רע. כלומר, כאילו אפשר להיות אדם-טוב (לא רע באופיו) ולבצע פשעים כנ''ל באופן מודע וסידרתי (נגיד להרוג שומר בבנק אחת לשבוע ולהסביר ''זה לא אישי, זה חלק מהעבודה'').

בסוף, אם אתה תועלתן, אז תגיד שיש פגיעות שהן אמצעי למטרה טובה - כך שהפרש התועלת פחות הנזק חיובי - ואז הפשע איננו רע והאיש שביצע אותו איננו רשע. אם אתה קנטיאן, אז תגיד שכל פגיעה של אדם באנשים אחרים, אפילו כאמצעי למטרה טובה, היא מעשה רע. כלומר, תועלתן יכול לזכות את היטלר ולומר שהוא איננו רשע - הוא פשוט טעה בחשבון. אבל אז אין סיבה לקרוא לו פושע.
לא רע 564110
לא הסברתי את עצמי בפירוט. באשר למעשים רעים, הגדרתי כהגדרתך; רק שאני לא מגדיר איש רע בהכרח כמי שעושה מעשים רעים. ואם תוך פריצה לבנק אתה הורג את השומר, אז לא רק שזה מעשה רע, אלא אתה אדם רע. זה מאוד דומה לבוס המאפיה מהתגובה הקודמת שלי, וזה שהוא היה אמצעי ולא המטרה לא מזכה אותך. עמדת מולו, שקלת את החיים שלו מול הכסף שאתה רוצה לגנוב, החלטת לנצל את כוחך העדיף והרגת אותו - רע. את היטלר וסטאלין אני לא שופט כרעים (או לפחות בספק, וכן כפושעים) למרות שהם עשו מעשים רעים - כי אין לי סיבה לחשוב שמעשיהם הרעים נבעו מתכונת אופי (אלא אם מדובר בטירוף, וטירוף מקובל שמזכה מרוע), אלא מפעולות בקנה מידה היסטורי למען מטרה שבהתעלמות מהיותה רעה, אפשר להסכים שהיא גדולה יותר מחיי כך וכך אינדיבידואלים.

אגב, דוגמה בכיוון ההפוך למישהו שבעיני הוא רע למרות שהוא לא עושה שום מעשה רע - אם הוא רוצה ברעתם של אחרים, שמח לאידם, והיה רוצה גם לפעול לרעתם, אבל אין לו הזדמנות או הוא פוחד ממורא החוק. נדמה לי מתגובה קודמת שלך שבעיניך אדם כזה אינו רע. אם כך, אנחנו עקביים, וזו באמת רק שאלה של הגדרה.
לא רע 564111
סטלין הרג רבים משום שאולי סיכנו, או יכלו לסכן בעתיד, את מעמדו (למשל לפי הערכות כ35 אלף מפקדים בצבא האדום, לרבות כמעט כל הפיקוד הבכיר). זה כמובן רשע לפי הגדרתך (אלא אם הוא אחוז בתפיסה משיחית שרק הוא יכול להביא גאולה לעולם, ולכן חייו חשובים מחיי כל השאר. לא ראיתי עדויות לכך וזה גם לא סביר, הוא תקף מנהיגים מוצלחים ממנו בשביל תאוות השלטון).
לא רע 564114
''את היטלר וסטאלין אני לא שופט כרעים ... כי אין לי סיבה לחשוב שמעשיהם הרעים נבעו מתכונת אופי''

- הגזמת לחלוטין. הרי מדובר בשטן הגדול של המאה העשרים (היטלר) ובמספר שניים שלו...
אני מסכים שזה בסה''כ עניין של הגדרה, אבל להגדרה יש תכלית, היא מגדירה מושג שמשמש בתוך תאוריה, והתאוריה צריכה להועיל בהבנת המציאות. אין גם עדויות (אני לא מכיר) שד''ר מנגלה מאשוויץ היה סאדיסט או שמעשיו נבעו מתכונת אופי (אולי חריצות). לפי הקריטריון שלך ד''ר מנגלה היה כנראה אדם הגון ומסור לתפקידו. גם סמל אס אס שעבד באחד הקרימטוריומים באותו מחנה, לא היה קרוב לוודאי אדם רע. יתכן שאפילו סבל מדכאון או לחץ נפשי כתוצאה מסביבת העבודה שלו. כלומר ניתן אולי לתאר אותו כאדם מצפוני.

הגדרה שאינה משליכה על האופי מתוך המעשה, היא הגדרה שאינה מועילה או רלוונטית להבנת המציאות.

אני מבין את המשקל שאתה מיחס לאופי. אופי רע מכניס אדם לקבוצת הסיכון של אנשים שעלולים לעשות מעשים רעים. מצד שני אדם שמועד ועושה מעשה רע (אבל לא מאוד רע) אולי לא כל אישיותו רעה. אבל רוצחי המונים ורשעים גמורים כמו היטלר וסטאלין הוכיחו את עצמם במשך שנים.
לא רע 564121
===> "מישהו ...שהוא לא עושה שום מעשה רע - אם הוא רוצה ברעתם של אחרים ... אבל אין לו הזדמנות ...נדמה לי מתגובה קודמת שלך שבעיניך אדם כזה אינו רע".

לא. גם אדם כזה הוא רע. בתיאוריה שניסיתי להציג למעלה יש לרוע שני רכיבים: (א) כוונה רעה (ב) מעשים רעים.

לכן,
(א) יש בך רוע, אם יש לך כוונה/רצון להרע לאדם אחר, אפילו אם אתה לא מצליח לממש את כוונתך.
(ב) יש בך רוע, אם אתה עושה במודע מעשה שמרע לאדם אחר, אפילו אם אין לך כוונה/רצון להרע לו. (למשל, כשאתה משתמש בו כאמצעי - לא כי אתה רוצה להרע לו אלא בגלל שהוא "מפריע" לך בדרכך למטרה טובה).

לפי זה, אפשר להניח (אני לא יודע) שלהיטלר לא היו כוונות רעות - הוא רק רצה להיטיב עם העולם ולנקות אותו מגזעים נחותים‏1. אם כך אז אין בוא רוע מסוג א'. אבל מהרכיב השני של הרוע אי אפשר לזכות אותו. כי הוא הרע במודע לאנשים רבים, כאמצעי למימוש כוונותיו (אפילו נניח שהן טובות).

---
1. אולי זה בילבל אותך. אני אמרתי שגם אם הוא טועה, ועולם בלי גזעים נחותים איננו יותר טוב, או שהוא טועה והגזעים שהוא מחשיב לנחותים אינם נחותים באמת, כל זה איננו משנה את כוונתו הטובה לשפר את העולם. ולכן גם אם הוא טעה הוא לא אשם ברוע מסוג א'.
לא רע 564148
איך אתה מתייחס למישהו שעושה מעשה רע, ואת המעשה הוא עושה במודע, אבל לדעתו (המנומקת, לשיטתו השגויה ואף הרעה) זה לא מעשה רע?
היטלר אכן "הרע במודע לאנשים רבים", אבל אני מרע במודע לעכבישים רבים בבית שלי, ולא חושב שזה עושה אותי לרע, כי אני לא חושב שזה רע להרע לעכבישים. אם היטלר ראה יהודים כמו שאני רואה עכבישים, איפה זה שם אותו, בחלוקה שלך?
לא רע 564163
ראשית, נשוב ונבהיר לגבי הביטוי שבסוגריים - "לשיטתו השגויה והרעה" - שלשיטתי אין שיטה רעה או טובה, אלא רק שיטה שגויה או נכונה.

שנית, נבחין במתח שיש בשאלתך, לגבי מישהו שעושה מעשה רע במודע, אבל לדעתו זה לא מעשה רע.

שלישית, וזה העיקר, מדובר על מדד רוע של בני אדם תבוניים. מי שלא יודע (או לא חושב) שזה רע להרע לבני אדם, לא נכלל בחבורה הזו. הוא תינוק, או מפגר, או חיה. גם על העכביש שעוקץ אותך אנחנו לא אומרים שהוא רע ולכן, גם כשאתה מרע לעכבישים אנחנו לא אומרים שאתה רע.

לכן, אם היטלר ראה יהודים כמו שאתה רואה עכבישים, זה לא אומר שהוא בן-אדם רע, אלא אומר שהוא לא בן-אדם (היינו, אי אפשר ליחס לו הערכות מוסריות של רע או טוב)

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים