בתשובה לאלי אשד, 06/06/00 19:44
על פרסומים ועל פסיכים 5662
הבנת מהות הגוי על פי הקבלה הלוריאנית (שויטאל הוא המעלה על הכתב שלה ולא יוצרה) היא הרבה יותר מסובכת ממה שמי שלא למד את הנושא לעומק מבין, בכל אופן מר אשד הנכבד היותו של אדם גזען (או לא) אינה מעידה על בריאותו הנפשית.

אני לא ממש יודע על איזה ספר חלומות אתה מדבר אבל גם זה לא מעיד על הפרעה נפשית

אני באופן כללי מעדיף להמנע מאבחנות פסיכיאטריות על אנשים מתים, בעיקר כיוון ואני מכיר את הסיטואיציה בשלמות ובמיוחד כיוון ואינני פסיכיאטר.
על פרסומים ועל פסיכים 5673
ייתכן שאתה צודק ואיננו יכולים לשפוט אנשים מהעבר לפי הדעות התקינות פוליטית שלנו היום למרות שאנו יודעים על הנזק הנורא שדיעותיהם גרמו בטווח הארוך. .. וכך אי אפשר לטעון שהאנשים כמו וגנר וצ'מברליין שקראו לחיסולם של היהודים כמו מקקים היו חולי נפש וכך אי אפשר לקרוא לחיים ויטאל שטען דברים דומים לשלהם אבל לגבי הגויים.
ואגב את הטענה לגבי אי שפיותו שמעתי מפסיכולוג שלמד את ספר החלומות שלו ( שהוא בהחלט קיים והוא תעודה מדהימה בחושפנותה לגבי מקובל יהודי) ) ).
וכן אני יודע שהקבלה הלוריאנית נחשבת ליצירתו של האר''י אבל אין זה ברור מה מתוכה הוא
יצירתו של האר''י ומה של חיים ויטאל
מפאת כבודו של האר''י אני מעדיף ליחס את הדעות על הגויים שאכן נראות לי כחולניות והרסניות לחיים ויטאל שחתום עליהם , אבל בהחלט יכול להיות שאני טועה ,אני מקווה שאני לא טועה.
על פרסומים ועל פסיכים 5674
אכן, לזאת כיוונתי בשאלתי על האבחון. גם אני אמנע מלהגדיר את ויטאל (או את האר"י, מורו) כחולי נפש.

עם זאת, אינני מוכן שישתיקו אותי בטיעונים של "הרבה יותר מסובך", "לא התעמקת בנושא", וכו'. אין ספק שהקבלה היא תורת נסתר מקיפה ביותר, ואף בעלת רבדים עמוקים. אלא שאני קונה את הפרשנות של רכלבסקי ("חמורו של משיח" - קריאה *חובה*) ברוב המקרים, כולל ובמיוחד במקרה היחס אל הגוי בקבלה.

במסורת ההשוואות הקיצוניות הנהוגה באייל, בטוחני שלא קראת את כל 'מיין קאמפף' של היטלר (גם אני לא), ועם זאת אין אנו מהססים לקבוע מיני קביעות אודות תפיסותיו - אנטישמי, מגלומאן, אפילו מופרע, יש אומרים. על-כן על אף שלא שקראתי את כל ספר הזוהר ואת כתבי לוריא/ויטאל, אני רשאי לגבש דעה (אולי מוטעית, כמובן) על שורש הגותם.

שלל הביטויים הנבזיים המשמשים בכתבי הקבלה אודות הגויים; שלל הגידופים והנאצות; ההשוואות המשפילות; הקביעות המגוחכות הפוטרות את היהודים מיחס הומאני לגויים באמצעות דה-הומאניזציה בוטה ("לפי שאתם קרויין אדם, ואין הגויים קרויין אדם") - כל אלה משכנעים אותי בהסבר של רכלבסקי - אין-אונות מול השלטון, תאוות נקמה בעתיד נוכח השפלות ההווה, ושנאת-הזר המקננת ברוב בני-האדם.
על פרסומים ועל פסיכים 5709
*קראתי חלק נכבד מרכלבסקי ומדובר בקשקשנות לשמה.
* הטיעון בנוגע לאי ידיעה מספקת אינו טיעון הוא בעיה טכנית
*קראתי חלק ממין-קאמף , לא הרבה , למרות שרציתי אבל לעברית תורגמו רק כמה פרקים במהדורה מדעית (משה צימרמן) ואני יכול לומר שכיוון שמ"ק איננו פילוסופיה אלא הגות אני יכול לייחס פרשנות לדבריו כיוון שהוא מדבר על מה יש לעשות. מה שאין כן בפילוסופיה ועל אחת כמה וכמה בתאוליוגיה שבה יש צורך להכיר את שדה -השיח.
על פרסומים ועל פסיכים 5728
אם כן, הבה נצמצם את הדיון לתחום ''חמורו של משיח'' אותו שנינו קראנו (אני מקווה שהחלק הנכבד כולל את הפרקים על מעמד האשה ועל מעמד הגוי).

נימקתי למעלה מדוע אני מקבל את ההסבר של רכלבסקי. אתה אומר ''קשקשנות''. נמק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים