בתשובה לש. פוגל, 07/06/00 10:37
על פרסומים ועל פסיכים 5674
אכן, לזאת כיוונתי בשאלתי על האבחון. גם אני אמנע מלהגדיר את ויטאל (או את האר"י, מורו) כחולי נפש.

עם זאת, אינני מוכן שישתיקו אותי בטיעונים של "הרבה יותר מסובך", "לא התעמקת בנושא", וכו'. אין ספק שהקבלה היא תורת נסתר מקיפה ביותר, ואף בעלת רבדים עמוקים. אלא שאני קונה את הפרשנות של רכלבסקי ("חמורו של משיח" - קריאה *חובה*) ברוב המקרים, כולל ובמיוחד במקרה היחס אל הגוי בקבלה.

במסורת ההשוואות הקיצוניות הנהוגה באייל, בטוחני שלא קראת את כל 'מיין קאמפף' של היטלר (גם אני לא), ועם זאת אין אנו מהססים לקבוע מיני קביעות אודות תפיסותיו - אנטישמי, מגלומאן, אפילו מופרע, יש אומרים. על-כן על אף שלא שקראתי את כל ספר הזוהר ואת כתבי לוריא/ויטאל, אני רשאי לגבש דעה (אולי מוטעית, כמובן) על שורש הגותם.

שלל הביטויים הנבזיים המשמשים בכתבי הקבלה אודות הגויים; שלל הגידופים והנאצות; ההשוואות המשפילות; הקביעות המגוחכות הפוטרות את היהודים מיחס הומאני לגויים באמצעות דה-הומאניזציה בוטה ("לפי שאתם קרויין אדם, ואין הגויים קרויין אדם") - כל אלה משכנעים אותי בהסבר של רכלבסקי - אין-אונות מול השלטון, תאוות נקמה בעתיד נוכח השפלות ההווה, ושנאת-הזר המקננת ברוב בני-האדם.
על פרסומים ועל פסיכים 5709
*קראתי חלק נכבד מרכלבסקי ומדובר בקשקשנות לשמה.
* הטיעון בנוגע לאי ידיעה מספקת אינו טיעון הוא בעיה טכנית
*קראתי חלק ממין-קאמף , לא הרבה , למרות שרציתי אבל לעברית תורגמו רק כמה פרקים במהדורה מדעית (משה צימרמן) ואני יכול לומר שכיוון שמ"ק איננו פילוסופיה אלא הגות אני יכול לייחס פרשנות לדבריו כיוון שהוא מדבר על מה יש לעשות. מה שאין כן בפילוסופיה ועל אחת כמה וכמה בתאוליוגיה שבה יש צורך להכיר את שדה -השיח.
על פרסומים ועל פסיכים 5728
אם כן, הבה נצמצם את הדיון לתחום ''חמורו של משיח'' אותו שנינו קראנו (אני מקווה שהחלק הנכבד כולל את הפרקים על מעמד האשה ועל מעמד הגוי).

נימקתי למעלה מדוע אני מקבל את ההסבר של רכלבסקי. אתה אומר ''קשקשנות''. נמק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים