בתשובה לימני מתוסכל, 19/05/11 19:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכאה באבן, אם אכן היתה, היא אכן דבר חמור, אבל היא עדיין יכולה להיות במידות שונות, שרובן אינן מצדיקות נטילת חיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן להשתמש בנשק בלי להרוג בהכרח. קשה לי התמונה, לפיה מסתנן ערבי (שונא ישראל לתיאבון, מן הסתם) מכה באבנים חייל יהודי חמוש וזה לא משתמש כלל בנשקו מפאת פחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מקבל את ה"הסבר" הערבי? מדוע אינך מקבל את האפשרות שהסיבה במקרה זה, כמו גם באינספור מקרים אחרים (שבחלקם גם נטלתי אני חלק) היא מניעה מוסרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח לצורך הדיון, שהתיאור העובדתי של המסתנן הינו נכון. המסתנן לא פירש את טיב הפחד של החייל הישראלי ולכן עלינו לשער זאת. ניתן להעלות על הדעת שלוש אפשרויות סבירות. אחת מהן הינה, שהחייל נמנע משימוש בנשקו ממניעים מוסריים והמנעות זו פורשה ע"י המסתנן בטעות כפחד. אמרתי, שאם הפחד של החייל נבע מחשש לתוצאות השימוש בנשק, אזי זוהי עדות נוספת לרפיסותנו ולחולשתנו. ולעניים המוסר - במצב בו המסתנן מכה את החייל באבנים, איני רואה שום בעיה מוסרית בכך, שהחייל ישתמש בנשקו כדי להשבית את המסתנן. אם הוא היה יכול לפצוע אותו בלבד, הנה מה טוב. אם לאו - גם הריגתו של המסתנן בנסיבות הללו הינה מוסרית, לדעתי. כך או אחרת, איני מוכן לקבל מצב, בו מסתנן ערבי מכה חייל ישראלי חמוש וזה לא עושה שימוש בנשקו. זוהי חרפה, בעיני, ועדות לחולשה/רפיסות/תפקוד לקוי (מחק את המיותר), שיש לה תוצאה שלילית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |