בתשובה לדובי קננגיסר, 20/05/11 17:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(מוצא חן בעיניי שאתה מבחין בין פיזיקאים לבין בני אדם. הבחנה נאותה בהחלט) אתה יודע שפיזיקאים מדברים אחרת בעניין זה בינם לבין עצמם, או שזו השערה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי רושם שהסיפור על נכונות המפץ הגדול הוא מאוד רעוע, כלומר מדובר בהיפותיזה ולא בתיאוריה. אלא שהפיסיקאים נוטים לספר ל"בני האדם סתם" שזו תיאוריה עם ראיות חזקות. לכן יש לך זכות להיות מבולבלת. אני רואה שתי בעיות לפחות בסיפור של המפץ הגדול. 1. הראיות האמפיריות שעליהן היא מסתמכת מעטות ולא בטוחות, כי הן נעשות במרחקים מרחב וזמן עצומים ממקום וזמן האירוע (והרי אין לנו כלי מדידה מספיק אמינים כדי למדוד דברים שנעשו במרחקים עצומים ולפני זמן עצום). 2. ההיפוטזה של המפץ הגדול מניחה כמובן מאליו שחוקי הפיסיקה היו מאז ומעולם אותם חוקים שקיימים היום. זו הנחה לגמרי לא בטוחה , שהרי אם אכן היה מפץ גדול עם שינויים עצומים במבנה החומר, איזו ערובה שלא היו אז שינויים עצומים בחוקי הפיסיקה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם בעייה שלישית: ההיפותזה הזו מניחה שבכוח בן-אנוש להבין את חוקי הטבע ולשער על-פיהם השערות תקפות. זו הנחה שלא הוכחה מעולם, ולא יכולה להיות לה הוכחה. לא ניתן להפריך את הטענה שהרי קרישנה ברא את העולם כך שהוא ייראה כאילו כל הגלקסיות בורחות זו מזו במהירויות הגדלות בהתאם למרחק. ולכן, הבה נצטמצם לעולם-לכאורה. לדבר המוזר הזה שאנחנו רואים ומנסים להסביר. ובכן, הדבר הזה מתנהג בהרבה מקרים בצורה מאוד אלגנטית על פי חוקים קבועים. אם מניחים שהחוקים הללו היו תקפים כפי שהם מאז ומתמיד, מגעים לפרכות. למשל, לא מצליחים להסביר מודע הגלקסיות ממשיכות להאיץ במנוסתן זו מזן. אז ברור לכל פיזיקאי שיש משהו מאוד קריטי שאנחנו לא מבינים. מצד שני, כייוון שהמסה ביקום מטפשטת והולכת, אין כל סיבה להניח שהיא לא הייתה מרוכזת בתחום מאוד מוגדר ומינימלי רי-פעם בעבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |