בתשובה לידידיה, 10/06/11 17:54
שנאות קטנות מפוררות כמו קטניות 573056
אני לא שומר לינקים של כל מה שקראתי.

הסיפור הוא כזה. בערך בשנת 1995 פלוס מינוס הודלף לתיקשורת שבמסגרת הסכמי אוסלו שמעון פרס מסר ליאסר עראפאת "מכתב הבנות" שבמסגרתו, אם הוא יהיה בשלטון הוא ידאג באופן אישי שבסיום מימוש הסכמי אוסלו ירושליים תחולק לחלק ישראלי ולחלק ערבי (בערך במתווה קווי 1967 , פרט אולי לרובע היהודי והר הבית). עראפאת לא היה מוכן לחתום על הסכמי אוסלו בלי שימסר לידו מכתב הבנות זה.

בכנסת הועלתה שאילתה לשמעון פרס האם מכתב הבנות זה ניכתב. פרס הכחיש זאת. זמן מה לאחר ההכחשה של פרס הודלפו ראיות שמוכיחות למעלה מכל ספק שמכתב הבנות כזה נימסר על ידי פרס לעראפאת.

נידמה שהסיסמא של ביבי בבחירות 1996 "פרס יחלק את ירושליים" הסתמך על קיום מכתב הבנות זה. כלומר, אילו שמעון פרס היה מכחיש בתוקף את הסיסמא הזו, הוא היה מסתכן בכך שביבי היה מדליף בזמן הבחירות את תוכן המכתב ושם אותו ללעג כשקרן. בסופו של דבר פרס לא הכחיש בתוקף את הטענה, ולא הייתה הדלפה בעניין מצידו של ביבי.

למה המכתב הזה לא פורסם בהמשך ? יתכן שכלול בו מידע שנחשב לסודות מדינה ולכן כל ממשלות ישראל נימנעו מלהתייחס אליו.
שנאות קטנות מפוררות כמו קטניות 573057
להלן ריאיון שמתפרסם היום ומציג דעה לגבי אופי המדיניות הישראלית של קיימפדייויד.

שנאות קטנות מפוררות כמו קטניות 573067
נשמע שהסיפור הזה בהחלט יכול להיות עורבא פרח. אם מכאן הסקת "אני יודע שחבורת אוסלו (פרס-רבין-ביילין) פעלו בצורה לא דמוקרטית בשנת 1996 בכך שרימו את אזרחי ישראל בנוגע למטרתם הסופית של הסכמי אוסלו", אזי אנו חלוקים לגבי פירוש המושג "ידיעה" (להבדיל מ"השערה", "הנחה" או "ניחוש").
שנאות קטנות מפוררות כמו קטניות 573068
כנראה שנינו חלוקים לגבי המושג "ידיעה".

מנקודת מבטך. ידיעה נקראת "נכונה" רק אם מונח לפניך תמליל של מסמך שהוא בבחינת סוד מדינה. לידיעתך, סודות מדינה חשובים (כגון מכתב הבנות פרס-עראפאת בעניין חלוקת ירושליים) הם סודות שאסור לפרסמם עשרות שנים לאחר שניכתבו.

מנקודת מבטי. אם מספר אנשים אמינים בעיני טוענים שהיה מכתב כזה, ואילו שמעון פרס משמיע הכחשה רפה וחמקמקה ביחס לקיום מכתב זה. הרי קיום המכתב הזה הוכח מעבר לכל ספק סביר.

זאת ועוד. הצעות שהן ווריאציות של אותו מכתב (מכתב ההבנות פרס לערפאת), בווריאציות קלות, פורסמו במשך השנים על ידי יוצאי מפלגת העבודה. לדוגמא: מתווה קלינטון בפגישות קמפ דייויד ושרם א-שייך. לדוגמא: הצעות אהוד ברק (כמדומני) בנסיכות קטאר (הצעות שתוארו בספר של איש המוסד שהודעה בעניינו פורסמה פה).
התחייבות שמעון פרס במכתב ההבנות שלו ליאסר עראפאת בתהליך אוסלו, אינו הצעה אישית של שמעון פרס, זו הצעה שעמדה מאחריה צמרת מפלגת העבודה.

הערות:

1) לגבי ההצעה הידועה בשם "מיתווה קלינטון". ידוע שמיתווה קלינטון זו הצעה של מפלגת העבודה, הצעה זו הוצעה כביכול ביוזמת קלינטון כדי לעורר רושם (אצל אזרחי ישראל) שמפלגת העבודה אינה היוזמת שלה (שוב תרגיל הונאה לא דמוקרטי של מפלגת העבודה).

2) לגבי האיפול על סודות מדינה ראה דברי איש המוסד בספר שהוזכר, אודות הצעת ברק בעניין זכות שיבה של 400 אלף פליטים.
סביר שהצעה זו הייתה רק הצעת מיקוח, אבל היא הוסתרה היטב מעיני הציבור בישראל עד שהתפרסמה היום מאחר ונחשבה לסוד מדינה.
סודות מדינה הם דבר שיש עליו איפול כבד.

3) עקרון "השטיח המתגלגל" שפירסם ביילין (נדמה לי) אינו שנוי במחלוקת, כי ביילין פירסם אותו בגלוי. עקרון "השטיח המתגלגל" היה שתהליך אוסלו עוצב כך שיהיה תהליך _לא הפיך_ שיכפה את עצמו על הימין גם אם ממשלת השמאל בישראל תוחלף בממשלה ימנית. הרמאות האנטי דמוקרטית של אנשי אוסלו היא שהם הציגו לציבור את תהליך אוסלו כתהליך _הפיך_ (שיפסק במחיר נמוך אם הוא יוכח כטעות מדינית).
שנאות קטנות מפוררות כמו קטניות 573122
האם אותם האנשים "האמינים בעיניך" ראו בעיניהם את המכתב, הסודי כל כך עד שאין לך דרך למצוא שום אסמכתא או פרט נוסף בנוגע לקיומו?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים