בתשובה לברקת, 31/07/11 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה אם ההורים של שני בני הזוג אינם מטבריה? מה אם בני הזוג לא אוהבים את טבריה? מה אם בני הזוג מאוד מתעקשים על חינוך מיוחד לילדים (נגיד גן אנתרופוסופי), ואין בטבריה? מה אם המוקד של המקצוע של בן הזוג נמצא במקום אחר לגמרי? מה אם יש לבן הזוג הצעה שאי-אפשר לסרב לה מחברה שיושבת קצת יותר רחוק? מה אם אחד מבני הזוג עושה הסבה מקצועית? מה אם השוק של בן הזוג קטן והמעסיקים מפוזרים, ובן הזוג רוצה מאוד לעזוב את המעסיק הנוכחי? החיים מלאים באילוצים. מוותרים על דברים מסויימים בשביל דברים אחרים. הרבה אנשים מוותרים על זמן פנוי ועושים נסיעות. אפשר להבין אותם. לפעמים קשה שלא להצטרף אליהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פירטת שלל גורמים שלא קשורים לעצם המקצוע הנוכחי ולצורך להתמקד באזור מסוים ששם יש עבודה במקצוע הזה. חשבתי שזה נושא הדיון. אם בן הזוג השני/ה מתמחה במקצוע מסוים, שהמרכז שלו נמצא דווקא בים המלח? באמת בעיה קשה. לוקחים כדור סגול ומתאהבים במישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בן הזוג השני/ה מתמחה במקצוע מסוים, שהמרכז שלו נמצא דווקא בים המלח, זה מסתדר להם נפלא: זה יוכל לעבוד במלונות בים המלח, זה יוכל לעבוד במקצועו, ושניהם יוכלו לקנות דירה בדרום יותר בזול מבמרכז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין אותך נכון, את חושבת שבמדינה שבנויה נכון, לרוב האנשים תהיה פתוחה האפשרות לעבוד במרחק של חמש דקות ממקום העבודה. לדעתי, זה תמיד יהיה לא בר-השגה לרוב האנשים למשך רוב הזמן, גם אם תעלי את זה למרחק של רבע שעה. למה? בגלל שלל האילוצים שהחיים מטילים בדרכו של אדם, ובמיוחד אדם שחי עם אדם אחר. כשאתה חי עם אדם אחר, נדיר ששניכם תמצאו עבודה במרחק כה קצר, אלא אם אחד יתפשר משמעותית על העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ל"רוב האנשים", אלא לרוב האנשים שזה חשוב להם ו/או שעבודתם מתאימה לכך. עירוניים מובהקים (ודאי מהמקצועות שמניתי, אבל גם אחרים) הם בדרך כלל כאלה. יש הרבה מאוד אנשים שפחות חשוב להם להימנע מיוממות, שמתעקשים למשל על מגורים ביישוב קטן וירוק אבל עובדים בעיר. או שמחפשים דירה גדולה יותר, שאפשר למצוא רק במגדלים בפאתי הפרברים. או כל מיני שיקולי מגורים ומשפחה אחרים. (עוד דבר: השיקול אם ליומם או לא תלוי בשאלה כמה זמן "מת" יש לך ביום לבלות בנסיעות. בד"כ גברים-אבות עושים זאת יותר, כי האישה היא זו שאוספת את הילדים בשעה היעודה, אז לא נורא שהם יחזרו מאוחר. על בסיס אותו היגיון, אם אתה רווק יהיה לך קל יותר ליומם. אם אתה גבר נשוי, פחות קל אבל עדיין נסבל ואף מקובל. אם אתה הורה מפרנס יחיד, זמן הנסיעה שלך כבר יקר מנשוא. לשלם לבייביסיטר שתאסוף את הילד מהצהרון שאחרי הגן? כי את/ה עדיין יושב/ת במכונית בשעה שבע בערב? צריך להרוויח ממש המון כדי שזה ישתלם, או לגור בצמוד לסבא-סבתא, שיעזרו עם הילד. אם ילדיך כבר גדלו ואתה רוצה לגור במקום שקט, אולי כבר התפנה לך זמן לבזבז על ישיבה באוטו. וכן הלאה, לפי מסלול החיים והמצב המשפחתי). אבל בשורה התחתונה: כן, אני חושבת שבתכנון העירוני רצוי לעודד את השכונתיות (ואף את זניחת השימוש היומיומי באוטו) בלבם של מרכזים עירוניים מפותחים. שתל אביב לא תדמה לסינגפור סיטי ולא ללוס אנג'לס, אלא לברצלונה או אמסטרדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ולא דיברתי על חמש דקות. גם רבע שעה זה בסדר (ואני לא מדברת על רבע שעה בין יציאה אחת של איילון ליציאה אחרת, אלא על רבע שעה מגבול יפו לת''א. או משכונה צפונית לדרומית). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |