580250
בנוגע לעיר לעומת הכפר, החל מגיל ההתבגרות בקיבוץ, האינטרקאציות החברתיות נהיו לי קשות יותר ויותר, ולמרות שאני לא זוכר בדיוק, אני מניח שהיציאה מהבית היתה לי קשה יותר: הרי כל מפגש אקראי עם מישהו בשביל הוא טעון! העיר מציעה לי הרבה יותר חופש והנאה לצאת החוצה, בזכות האלמוניות. קיבוץ הוא דוגמה קיצונית, אבל גם בכפר "רגיל" אני מניח שלחלק מהנוטים להתבודד עלול להיות קשה יותר עם העובדה שהאנשים שהם פוגשים הם מוכרים, ועם אינטרקאציות חוזרות ונשנות.
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580251
בקיבוץ קל למדי להמנע מאינטראקציות חברתיות גם בלי להשאר בבית.
גם במושב (יש לי מספר מסלולי ריצה שמעולם לא פגשתי בהם אדם).
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580253
איך נמנעים מאינטראקציות חברתיות בקיבוץ בלי להישאר בבית? הכותרת של התגובה שלך היא המפתח?
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580257
בקיבוץ ובמושב המרחק מהבית לשדות ולמטעים שמסביב הוא מאוד קצר ומי שרוצה לשוטט לבד בלי לפגוש נפש חיה לא צריך ללכת רחוק.
כשאני יוצא לרוץ בערב אני יכול לבחור בין מסלול פופולרי ובין מספר מסלולים ריקים מאדם.
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580259
אבל אם רצית לקנות משהו במכולת, לקחת דואר (היה דואר מרכזי בקיבוץ שלך, נכון?), ושלא לדבר על לאכול בחדר אוכל?
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580265
גם בעיר קניה במכולת או אכילה בחוץ (ובחלק מהערים גם איסוף הדואר) כרוכים ביציאה מהבית ומפגש עם בני אדם. רק שבעיר גם סתם יציאה מהבית לחילוץ עצמות תגרור מפגש כזה ובקיבוץ לא בהכרח.
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580272
אבל ירדן דיבר בתחילת הפתיל בדיוק על זה: בקיבוץ, כשאתה פוגש מישהו במכולת (או בדואר, וכו'), אתה מן הסתם מכיר אותו היטב, ולכן יותר מחויב לאינטראקציה חברתית מכפי שתהיה בפגישה עם אלמונים במכולת בעיר.
הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד ... 580276
נכון, אבל יש גם יתרונות. לא טענתי שהקיבוץ הוא המקום האידאלי להתבודדות.
580263
הבדידות והטבע מחדדים את הרעב לחברה כך שלעיתים המפגשים בשבילי היישובים הם בלתי נסבלים ממש!

בעיר- למהלכים הבודדים יש אג'נדה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים