 |
|
 |
||
|
||||
 |
תחום מחקרי די צעיר שבוחן אספקטים פסיכולוגיים, פסיכולינגוויסטים, למידה, הבנה, קבלת החלטות, תפיסה ותפישה וכו' של תקשורת המתבצעת באמצעות מכשירים אלקטרוניים המתווכים בין הצדדים. למשל, מהמחקר עולה שאנשים נוטים לעמות בצורה שונה לסקרים המבוצעים פנים אל פנים, טלפונית, או מילוי טופס אינטרנטי. השאלה החשובה היא אם משרד החינוך נותן את הדעת להשפעה של המדיום האלקטרוני על הלמידה, התנהגות ותהליכים אחרים העוברים על התלמיד. ספר וקורא אלקטרוני אינם אמצעים ברי החלפה שההבדל ביניהם מתבטא רק בצורה בה החומר מועבר לתלמיד, או בחסכון כלכלי והורדה במשקל הילקוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין את ההבדל המהותי שבין סקר אינטרנטי וסקר פנים אל פנים או טלפוני. אבל זה לא משכנע אותי שיש הבדל מהותי בין קריאת ספר שבנוי מגוויות עצים וקריאת ספר שבנוי מגוויות סיליקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע אם ספר אלקטרוני עדיף על נייר. אני מניח שיש הבדל למשל בין תלמידי כיתות נמוכות לתלמידי תיכון, גם מבחינת היכולות, הצרכים, אופי השימוש וכו'. בעוד אתה מתייחס לפעולה נקודתית של קריאת ספר, אני חושב על דברים נוספים כמו שימוש בכמה ספרים בעת ובעונה אחת - נניח לצורך כתיבת עבודה. השוני בפעולת חיפוש יכול גם להשפיע. בעוד שספר אלקטרוני מאפשר חיפוש קל, זריז ומדויק, חיפוש בספר מודפס הוא יותר פעולת סריקה שתוך כדי כך חושפת את הקורא, מרצונו או לא, לחומרים נוספים. אינני יודע גם אם ישנה השפעה למימד הפיזי של המדיום, או לידיעה המובלעת שמדובר במכשיר אלקטרוני לעומת מוצר מתכלה שאפשר אולי לזרוק אותו בתיסכול. סביר לדעתי שגם הנושא משפיע, וקריאת חומר בהסטוריה שונה מקריאת חומר בפיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעתו כתבתי עבודות עם כמה ספרים במקביל ולא זכור לי יתרון גדול שצמח לי מכך שהיו לי כמה ספרים פיזיים זה לצד זה על השולחן. בכל רגע נתון הקשב שלי היה נתון רק לאחד מהם וכדי לעבור לשני היה עלי להחליף ספר. את זה אפשר לעשות גם בספר אלקטרוני (ומכיוון שקורא ממוצע יכול להחזיק אלפי ספרים1), זה יותר יעיל אפילו. אפשר לספק לכל תלמיד ספר דמה עם דפים ריקים במחיר 10 ש"ח ואותו אפשר יהיה לזרוק בתסכול (על נער המלקות) במקום את הקורא. 1 ספר ממוצע לא לוקח יותר ממגהבייט של זכרון, אבל כשמדובר על קובץ PDF או DjVu זה יכול גם להגיע ל-10 מגה (ואף יותר, כתלות באיכות הסריקה). בקינדל 3 יש בערך 3 ג'יגה ובאייפד ממוצע יש 32 ג'יגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון אישי זה טוב אבל כדי לבדוק הבדלים צריך בחינה קצת יותר רחבה. בנוסף לדוגמאות שחשבתי עליהן בזריזות בתגובה הקודמת (וחיפוש מול סריקה נראה לי נושא מעניין לבדיקה), ישנן שאלות נוספות. למשל, האם המבנה הפיזי משפיע על התפיסה - גודל הדף המוצג בקורא אלקטרוני לעומת ספרי לימוד (במיוחד אלה של בי''ס יסודי, אבל גם באוניברסיטה ישנם ספרי לימוד בפורמט גדול מאד), או גודל השוליים סביב הטקסט. אני הייתי שואל גם אם לידיעה המוסווית שהמידע נקרא במכשיר אלקטרוני לעומת ספר ישנה השפעה, לפחות בתקופה הארוכה מן הסתם שבה ישתמשו בשני האמצעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שאפשר וצריך לבדוק אם יש הבדלים. אני פשוט אומר שטרם ראיתי הצבעה על הבדל מהותי שאפשר לראות גם בלי בדיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא מודע, מי אמר שהספר מביא לתוצאות טובות יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, כתבתי ''השפעה'' וגם ''שונה''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |