בתשובה להאייל האלמוני, 14/09/11 17:17
הבעיה מתחילה בגיל צעיר 582425
ילדים זקוקים לגבולות ברורים, בעיקר לקבל כאלה מהוריהם.
שעת שינה מוחלטת (שמתקדמת עם הגיל, כמובן) היא דוגמה מצוינת להגדרת גבולות כזו.
הילד תמיד בודק את הגבולות וההורה מבהיר לו שהם שם. כך מקבל הילד מבנה ומשמעות ומרגיש הרבה יותר בנוח.
מותר לחרוג מהגבולות כל עוד מובהר שזו חריגה מקומית. ''היום אתה הולך לישון מאוחר מהרגיל כי הדודה בלומה באה לבקר ורצינו שתספיק לבלות איתה''.

מבחינתי תשובות א עד ד' נכונות, וכמובן התשובה של ל.ב.פ שהיא בעצם הבסיס לכל העניין.
הבעיה מתחילה בגיל צעיר 582427
ילדים זקוקים לגבולות... אז אולי תגביל את מספר המילים אותם מותר להם לדבר במשך היום?! גם זה גבול. ילדים לא זקוקים לסתם "גבולות". הגבולות צריכים להיות הגיוניים, כאלה שהילד יוכל להבין את ההגיון מאחוריהם, כאלה שהמבוגר (במיוחד אם יש יותר מאחד והם צריכים להיות מתואמים) יכול להבין את ההגיון מאחוריהם. בנוסף, ילדים זקוקים גם לגמישות, אנחנו לא מגדלים עצים, והורה שלא יכול להתגמש בהתאם לנסיבות הוא הורה גרוע שלא באמת מועיל לעצמו או לילד שלו.

התשובה של ל.ב.פ. היא תשובה שמתאימה לנסיבות הספציפיות של ילד מסויים. לפי עדותה הוא לא מתפקד כל כך טוב אם הוא לא ישן מספיק והוא לא יודע לבד מתי ללכת לישון. מנסיוני, זה לא רק משתנה מילד לילד, אלא גם משתנה ככל שהילד גדל (ולא תמיד באותו כיוון).
הבעיה מתחילה בגיל צעיר 582910
גם לי יש ויכוחי שעת שינה עם הילדים, בעיקר הגדול. שלפתי לו את טבלת שעות השינה המומלצות ועשיתי יחד איתו את החשבון מתי הוא צריך להיות במיטה. כמובן שזה לא יפריע לו לנסות "למשוך" כל פעם, וחובתי לשמור על הגבולות שהצבתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים