 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאמור1, אני קורא עכשיו את הספר החדש של סטיבן פינקר, שעוסק בירידה המשמעותית, אך הלא כל כך ידועה ומוערכת בציבור, של הפשיעה, הלוחמה, העינויים, וכו' בעולם לאורך ההיסטוריה. לפני כמה ימים הגעתי לפרק שעוסק בצניחה הדרמטית בפשיעה בארצות הברית בשנות התשעים. ב"פריקונומיקס", ככתוב במאמר למעלה, הועלתה הסברה שהסיבה לכך היא הלגליזציה של ההפלות בשנת 1973 ("רו נגד וייד"), שבזכותה פשוט לא נולדו רבים מאותם תינוקות באוכלוסיות מצוקה, שהיו נהפכים לפושעים בבגרותם. פינקר, מסתבר, שולל את ההסבר הזה. הוא מציג סדרה של טיעונים נגדו, שהמשכנע ביותר מביניהם, לטעמי, הוא כדלהלן. אילו ההסבר היה נכון, היינו מצפים לראות את הירידה בפשיעה בשנות התשעים מתחוללת בהדרגה: בתחילת שנות התשעים היא היתה אמורה לחול על הצעירים מאד (בערך בני 15-20), שהם בני הדור הראשון שלאחר התרת ההפלות, ובהמשך, להתפשט (בקצב של שנה בשנה) למבוגרים יותר. אבל מסתבר שדפוס הירידה בפשיעה היה בדיוק הפוך, והתפשט דווקא מהמבוגרים לצעירים. לא ידוע לי על תגובה של מחברי "פריקונומיקס" להפרכה הזו, שנראית לי אלגנטית ומוחצת. אני גם תוהה האם מישהו העלה את הנקודה הזו בתהליך השיפוט של המאמר המדעי עם ההסבר המקורי. _________________ 1. תגובה 587551 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. איזה הסבר חילופי הוא מציע? ב. לי, בכל מקרה, נראה סביר בהרבה שיש יותר מסיבה אחת לתהליך כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לא דייקתי כשכתבתי קודם שב"פריקונומיקס" נטען "שהסיבה לכך היא הלגליזציה של ההפלות בשנת 1973". נטען שם שזו רק סיבה אחת מבין כמה. בנוגע לשאלותיך - אין לידי את הספר כרגע, אבל אם אני זוכר נכון, גם פינקר גורס שמדובר ככל הנראה בצירוף של כמה גורמים. אני זוכר היטב שהוא הדגיש את התרומה של מדיניות היד הקשה (ג'וליאני בניו יורק, תאוריית "החלון השבור", תגבור כוח האדם המשטרתי בתקופת קלינטון, העלייה המשמעותית במספר הכלואים, וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בפריקונומיקס זכור לי שנתנו טיעונים נגד מדיניות היד הקשה כסיבה להפחתת האלימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם מדובר ביותר מסיבה אחת, אז קשה לבודד דווקא את הלגליזציה של ההפלות - גם לטוב וגם לרע. כי למשל, יתכן בהחלט שאותה לגליזציה הפחיתה קודם כל את רמת הפשיעה בקרב המבוגרים - אם משום שנולדו להם פחות ילדים שהצורך לפרנסם הביא אותם לפעולות ייאוש עברייניות, או משום שהייאוש דנן הבריח אותפ לסמים או שתייה, ומשם הדרך קצרה לעולם הפשע בכלל. ואגב, עניין ג'וליאני עלה בדעתי במקום ראשון, אבל במחשבה נוספת נראה זו נראית לי סיבה קצת מפוקפקת - בכל זאת ניו יורק היא לא אמריקה כולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והפתיל הזה חזר לחיים, הערה: את ההשפעה של "העלייה המשמעותית במספר הכלואים" אפשר לכמת: צריך להניח שכל כלוא היה מבצע פשעים בקצב הרגיל עבורו (עפ"י ההיסטוריה שלו ותחזית סטטיסטית להתנהגות שלו בעתיד על סמך אותה היסטוריה) אם היה חופשי, ולהשוות את סה"כ העברות (כולל אלה שהוספנו הרגע) בשתי נקודות הזמן. זה מחייב קצת עבודה, אבל אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שזה נוגע לארה''ב לפחות, מספר הכלואים איננו בהכרח פועל יוצא של ביצוע פשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון במידה זו או אחרת לכל מדינה, אבל זה לא פוסל את האפשרות עליה דיברתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |