בתשובה לאריק, 03/01/12 6:38
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589816
שאלת תחולתו של עיקרון המשפט המקובל היתה שאלה טכנית-פורמאלית בלבד.
השאלה המהותית והאמיתית שעמדה לדיון היתה, האם מדינת ישראל תתיר לערבי ברברי ומנוול, אויב מוצהר שלה, להגיש נגדה תביעת נזיקין בבית משפט ישראלי.
אין לי חשק להתווכח עם מי שאינו רואה, שעצם הצבתו בהרכב של שופט ערבי הינה הזויה.
לכן, אסכם את הנושא מצידו המהותי, לשיטת השמאל ההזוי כך: לחסל (גם כיום) את דיראני - מותר, כי הרי הוא אויב מר. אבל לפגוע ב"זכותו" להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה בסכום ה"סימבולי" שהוא בחר - חס ושלום!
האם זה אינו פירוש עקום וחולני של הערכים הליבראליים בהקשר המדיני-בטחוני?
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589887
האבסורד אכן קיים, אבל הוא מדגים יפה עקרון דמוקרטי אחר- הפרדת רשויות.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589951
אני מניח שעצם הכללתו של שופט ערבי בבית המשפט העליון-הזויה בעיניך.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589956
בית המשפט העליון? שופט ערבי זה כבר הזוי (ולמעשה אזרח ערבי)
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589963
א. אין למנות כשופט בכלל (גם לא יהודי) אדם שאינו מכיר בכך, שארץ ישראל שייכת לעם היהודי ולו בלבד.
ב. אין להציב שופט ערבי בהרכב הדן במשפט בו מתעוררת שאלה, הנוגעת ישירות או בעקיפין לסכסוך היהודי-ערבי.
ג. בכפוף לאמור לעיל אין מניעה עקרונית למינוי שופט ערבי לבית המשפט העליון.

הזוי בעיני לנהוג אחרת.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589961
אם מישהו אויב שלך זה לא הופך אותו לברברי. הנטיה האנושית היא לרצות שזה יהיה כך, אבל זה לא.
האויב תמיד יהיה שעיר יותר וכפוף (שניהם רמזים לחייתיות) ועם אף גדול וכפוף, בדיוק כמו דמות המכשפה. גם באיורים של דנידין לערבים תמיד יצאו שערות מהאף.
היום אני חש גם עצב גדול ולא רק תסכול 589964
אכן, אם מישהו אויב שלך זה לא הופך אותו לברברי.
נכון גם לומר, שייתכן שמישהו יהיה ברברי בלי שיהיה אוייבי.
השאלה אם אדם או אומה הם ברברים נגזרת מהתנהגותם, אופיים וערכיהם.
לפי מבחן זה, הערבים הינם ברברים מרושעים אכזריים ומנוולים גם אלמלא היו אוייבינו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים