בתשובה לערן בילינסקי, 11/06/00 13:21
כמה זה עולה לנו? 5900
כיוון שאף אחד לא התייחס עד עכשיו אז הייתי רוצה להרחיב בנושא.
קשה להתבטא באופן פומבי נגד התחמשות מדינת ישראל בנשק גרעיני אך אחת השאלות שלא נשאלות (וחבל) היא המחיר.
אף אחד לא שואל כמה עולה להחזיק את דימונה, את מכוני ההרכבה (הוסיפו כאן את הציטוט החביב והשחוק "ע"פ מקורות זרים") ברפא"ל. את בסיסי השיגור (כנף שהמספר שלה גדול מאחד וקטן משלוש) שזכינו לראות תמונה שלהם ב"הארץ" ובאתר של פדרציית המדענים האמריקאית - http://www.fas.org

זה לא בחינם! וזה בטח לא זול! האם יש להשקיע את הכסף בהגנה גרעינית (שרוב הדוברים טוענים כאן שהיא להרתעה ולא לשימוש) או להשקיע באמל"ח קונבנציונלי או בכלל בתחומים אחרים? עד מתי יהיה תקציב הביטחון סוד כמוס לפרה ולסוס?
כמה זה עולה לנו? 39721
ראשית, כדי להצדיק את הדימוי-שמסתבר-שיש-לי:
מדוע קשה להתבטא נגד התחמשות מדינת ישראל בנשק גרעיני? אם אינך פוליטיקאי, דבר לא ימנע ממך או יקשה עליך להתבטא בנושא. היות שבמצב העניינים הנוכחי "ישראל לא תהיה הראשונה להציג נשק גרעיני במזרח התיכון", אתה יכול בקלות להתנגד לכך שישראל תתחמש בנשק כזה, ואתה יכול בקלות לתמוך בהצטרפותה של ישראל לאמנה הבינ"ל הרלוונטית, לצידן של כמה משכנותיה.

ושנית, לאילו התייחסויות ציפית? שאלת המחיר היא שאלה שצפויה לעלות (ואז גם תימצא לה תשובה מוסכמת, להערכתי) במסגרת דיון ציבורי בתכנית-גרעין ישראלית. בישראל לא מתקיים דיון ציבורי ער גם בנושאים שהם לכאורה פחות "רגישים", כמו המענה האסטרטגי לאיום טילי הקרקע-קרקע (למעט המאמר הדו-שנתי של פדהצור, והתגובה בעקבותיו, ודיון בעקבות מאמר באייל). אני בספק אם התשובה המוסכמת ל"כמה זה עולה" תהווה טיעון עיקרי של מי מהצדדים בדיון - נראה לי שלשניהם מאגר טיעונים "איכותיים" שכל צד יחשיב כל אחד מהם כגובר על העניין הכמותי של המחיר.
כמה זה עולה לנו? 39723
למה? בעיקר בגלל טראומת השואה. הציבור הישראלי רואה בנשק הגרעיני מעין "נשק קסם" שמגן עלינו מפני "טרנספר מערבה לסביבה לחה יותר" - היינו, שלא יזרקו אותנו לים.
הקונצנזוס סביב החימוש הגרעיני הוא כזה שמי שיצא נגדו באופן פומבי מסתכן במקרה הטוב באמירות בסגנון "מה זה השטויות האלו" ובמקרה הרע בקריאות להעמידו לדין על פגיעה בבטחון המדינה א-לה וענונו. טענת נגד נפוצה תהיה "אי-אפשר לסמוך על הערבים, גם אם הם יחתמו החתימה לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה" - טענה שאי-אפשר להוכיח או להפריך. מה כן אפשר לעשות? להתייחס בצורה עקיפה - אריאל שרון טען במשך שנים שהוא יכול לקצץ מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון. איך? הוא לא מספר. ספיר התלונן נגד "לירות לא ספורות" בתקציב הביטחון בעת הקמת המיזם הגרעיני בשנות החמישים והשישים (ראה "ישראל והפצצה" - אבנר כהן). יוצאי דופן הם יצחק שמיר ויגאל אלון, שניהם, בעת שכיהנו כשרי חוץ, הציעו בפומבי תחליף לאמנה הבינ"ל - הסדר איזורי רב צדדי לפירוז גרעיני לפי המודל שלא אמריקה הלטינית (ראה מאמר של ד"ר יורם נמרוד בשם "החלופות האמיתיות בשיחות עם סוריה" (דבר, 16.9.94 וגם באוסף המאמרים "הגולן או דימונה" בהוצאת מרכז "תבל").

ולחלק השני - נכון. הדיון מתנהל בתוך המערכת (ואני שב וממליץ על הספר שהמלצתי עלו לפני שורה וחצי - "ישראל והפצצה" של אבנר כהן, למידע בנושא עד תחילת שנות השבעים). עם זאת, לדעתי דווקא מתוך הדיון בשאלה הכספית יש את האפשרות לראשונה לנהל דיון ציבורי רציני בשאלת החימוש הגרעיני של מדינת ישראל על יתרונותיו וחסרונותיו. האם הטיעון הכספי הוא קרדינלי בדיון הזה? כנראה שלא, אבל יש לו משקל שאי-אפשר להתעלם ממנו (על פי פרסומים זרים כמובן...). אגב, זהו סוג של טיעון שהוא באמת "לא-כל-כך-לציבור" - מבחינת הציבור הישראלי, בגלל התזה הקצרצרה שהעלתי בחלק הראשון - טראומת השואה - ראוי להשקיע כל סכום בהרתעה גרעינית. לעומת זאת, פוליטיקאים שרואים את הצדדים המעשיים ומבינים כי תקציב הביטחון מוגבל יכולים להשתמש בטיעון הכלכלי בעת הדיון הפנימי שאינו מיועד לציבור.
דוגמת איום הטק"ק, אגב, קשורה בעבותו לשאלת הנשק הגרעיני במזרח התיכון (ראה "חץ אל מטרה שגויה" של פדהצור, הארץ, 1.6.98 ואחרים שאינם בשליפה כרגע) פדהצור הרי מציע לוותר מראש על האפשרות ליירט טילים ו"[להבהיר] את המחיר הבלתי נסבל ש[הצד השני] ישלם על ניסיון לפגוע בישראל פגיעה גרעינית". כלומר, פדהצור מטיף למלחמה קרה בין ישראל ושכנותיה. באותו נושא, פדהצור גם ערך לפני כשנה וחצי, כחלק מתפקידו כאחד המגישים של "רצועת הביטחון" בגלי-צה"ל, תוכנית לרגל קליטת הצוללות החדשות של חיל-הים שכותרתה הייתה "חיל-ים אסטרטגי". המילה "אסטרטגי" בקודים הבלתי-כתובים של מערכת הביטחון פירושה "גרעיני".

(וחוצמזה, על איזה דימוי אתה מדבר?)
כמה זה עולה לנו? 40383
ב-‏4 בנובמבר תשדר "רשת" את הסרט "פצצה במרתף - האופציה הגרעינית של ישראל". מדובר בסרט של מיכאל קרפין, כך שמומלץ להנמיך ציפיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים